../images/Emo215.gif Ticket Outta Loserville
מצטערת על האיחור, היה לי שבוע עמוס
אניוואי, מה שקורה עם הסיפור זה שהפרק הבא הוא פרק אחרון ואולי כפול. ביום שבת לא יהיה פרק. ביום רביעי יהיה רק ספיישל של כל מיני פערים וכאלה אבל אתן חייבות לשתף איתי פעולה ולשלוח לי שאלות בקשר לפיק עד יום שישי/שבת במסרים, במסנג'ר [email protected] או אפילו על גבי הפורום עצמו [לא מומלץ]. אני ממש מבקשת שתשלחו שאלות כי זה מאוד חשוב. תהנו מהפרק
--------------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 20]: ג'יימס ורוקסי קמים ביחד ורואים שיורד גשם, הם יוצאים החוצה ורוקסי נותנת לג'יימס מעיל ורוד. הם מסיימים לראות את הסרט והולכים לישון. בבוקר הם מתחילים במלחמת כריות. פרק 21: -ביום ראשון אחה"צ- -נקודת המבט של ג'יימס- "בייבי, אני צריך ללכת, יש לי בוחן מחר." אמרתי. "בהצלחה!" רוקסי אמרה. "את באה מחר?" "לא נראה לי. חוץ מזה, ההורים שלי חוזרים רק ביום שלישי מהסקי, אז הם לא ממש יודעים..." היא אמרה. "את יודעת רוקסי, את הדבר היחיד שבשבילו אני קם בבוקר ובגללו אני הולך לישון." אמרתי וליטפתי לה את הפנים. "תאמין לי שאני יודעת..." היא אמרה ונישקה אותי. "אני יכולה ללוות אותך הביתה?" "ברור! מה, את רוצה לדעת שהגעתי בבטחה הביתה?" אמרתי ועשיתי פרצוף תמים. "לא ממש. אם אני אהיה איתך יותר זמן אני אוכל לנשק אותך יותר זמן ואז אני..." "תני לי לנחש? תהיי מאושרת יותר זמן?" "הוצאת לי את המילים מהפה!" "רגע," אמרתי ולקחתי את המצלמה שלה. "אני דורש תמונות! כדיי שנוכל להראות לילדים שלנו." צילמנו 200 תמונות, בכל פוזה אפשרית. -נקודת המבט של רוקסי- אוף, אני לא רוצה שהוא יילך. "חכה שניה" אמרתי כשהוא עמד בדלת כי הוא לא הסכים שאני אבוא איתו כי קר ואני אהיה חולה. רציתי להיות איתו עוד. רק עוד קצת. טיפה. נישקתי אותו ולא נתתי לו ללכת. אני חייבת אותו איתי. רק עוד קצת, וזהו. התנשקנו והעניינים התחממו. נשכבנו על הספה וג'יימס נרתע. "מה קרה?" שאלתי. "אני צריך ללכת. באמת." "אתה לא הולך מפה. אני מבטיחה לשחרר אותך עוד שלוש שעות." "מבטיחה?" "מבטיחה." -נקודת המבט של דייב- "דייב, אתה לקחת את האקמול שהיה בקופסה הזאת?" אח שלי שאל. "כן, למה?" "למה??? אבל למה לקחת את זה?!" "כי כאב לי הראש" "אתה ילד מטומטם!! הדבר הזה עלה לי 200 שקל!!" "מה, האקמול?" "לא.. בעצם כן... זה אקמול פי 4 יותר חזק. זה כמו אדוויל, אבל יותר טוב." "כריס, אל תשקר לי. מה זה הכדורים האלה?" "בוא הנה." הוא אמר. "זה אקסטה. אחד כזה ואתה חוגג כל הלילה, בלי לזכור מה קרה." "מה, אקסטזי?!" אמרתי והייתי המום. "כן, יא ילד בכיתה ו'." "אני לא מאמין!!!" צרחתי. "מה הולך איתך? תסתום!" "אני לא מאמין!!!" אמרתי והתחלתי לבכות. "למה אתה בוכה כמו נקבה?!" "אתה יודע מה הכדור הזה עשה?!" "מה כבר הוא עשה?" "אני אנסתי ידידה שלי!!! שהיא חברה של ג'יימס!!! אתה מבין מה זה אומר?! כל החיים שלי נהרסו בגלל הכדור המסריח הזה!!" "טוב נו, תבוא אחרת." כריס אמר. "תגיד, אתה בסדר?!" "כן, למה?" "עזוב." אמרתי והלכתי לחדר שלי. בכיתי שם ורציתי למות. אני אנסתי את רוקסי. אני. מה עם מישל?! מה עם החיים שנהרסו לי?! הכל מת. -נקודת המבט של רוקסי- "ג'יימס, כל פעם מחדש אתה מוכיח לי ששווה להיות חברה שלך." "באמת?" "כן." אמרתי. "טוב, אני צריך ללכת.." הוא אמר. נישקתי אותו והלכנו לדלת. "אז ביי?" "נראה לי." הוא אמר ונישק אותי. עמדתי לסגור את הדלת והוא פתח אותה ונתן לי נשיקה מדהימה. "עכשיו אתה באמת צריך ללכת." אמרתי וחייכתי.
מצטערת על האיחור, היה לי שבוע עמוס
33333333333333>
