זאב בודד.... האומנם

ChilD SouL

New member
../images/Emo217.gif זאב בודד.... האומנם../images/Emo35.gif

קטע שמצאתי על-גבי הרשת ו...דעתכם.
"אומרים שזאבים מסתובבים בלהקות ואנשים כמו זאבים, רוצים להיות ביחד, אף אחד בעצם לא רוצה לחיות לבד. למעט הזאבים הבודדים.. ומה מביא אותי להחלטה הזו? החלטה להיות "זאב בודד"? או שזו בעצם לא החלטה וזה בא לבד? ולמה אני מרגיש לבד למרות הכל? ולמה אני מנסה לשכנע את עצמי ואת הסובבים שאני בטוח בעצמי במאתיים אחוז כשאני לא? ובכלל בכל מיני דברים שאני לא. ומה אני כן? אני משתדל להיות הוגן וזה לא תמיד יוצא. איזה הקרבה צריך לתת בשביל להיות הוגן תמיד? לא נכון, לא צודק, לא כלום, פשוט הוגן. או שזה לא נכון לשאוף לזה בזמננו? כי ככל שאני מתקדם ומתבגר, ומכיר את האנשים והחברה אני רק מבין עד כמה הכל מושחת ומושתת על כסף, כח ושליטה. ואני לא יכול לחיות במקום כזה, ועם ביטחון שלי איך אוכל להועיל, לתקן? ובגלל זה אני אהיה לבד בדרכי. וגם בגלל שאני בן אדם קשה. אני מנסה להיות טוב יותר ונהיה רק יותר רע, מנסה להתחזק ורק נחלש. מנסה לתרום ולבנות ובמקום זה רק הורס. אולי כדאי שאהיה לבד, ככה יהיה פחות נזק לך, למשפחה שלי, לחברים שלי ובכלל... לא, אם מישהו דימיין, אני לא הולך להתאבד (מה הטעם?!), אני רוצה ללכת לא רחוק, לא להתבודד פיזית, כי הרי "זאב בודד" הכוונה היא גם רק להתבודד נפשית, לחיות עם כולם אבל עדיין לבד. להנות? לא בטוח. להתפתח איכשהו? גם לא. אבל אולי אוכל לעשות יותר ככה.. זה מתחיל להיות פטתי מדי.. איך בן אדם יכול לסנגר על עצמו, או להגיד מי הוא בעצמו? ומי אני? אחלה שאלה..." האם בשורה התחתונה - כולנו זאבים בודדים
שאלה כבדה, לשעת לילה מאוחרת.
 
ללא נושא

אני חושבת שכן, לפחות חלקנו זאבים בודדים. בעיקר מעצם העובדה שכולנו שונים. ולדעתי, היום, הרבה יותר קשה להתחבר לאנשים סתם כך. אז אני מגדירה את עצמי כל פעם מחדש.. בפני אדם חדש..
 

Cobe Anan

New member
אני לא מאמין בזאבים בודדים.

כל אחד צריך את הייחודיות שלו, את הזמן והמקום שלו לבד; אבל אנשים שפשוט בחרו להתרחק מהכל, מכולם- אנשים כאלה הם לדעתי פשוט אנשים מאד מאוכזבים. אני חושב שהם לא באמת מאמינים שלהיות זאב בודד זו הבחירה שלהם- נראה לי שרובם, לפחות רובם, מאמינים שהחברה דחפה אותם לזה, שזה היה דווקא תוצר של חוסר בחירה. אולי הם לא יודו בזה, אבל בחברה שיותר תתאים להם, אני לא חושב שהם עדיין יהיו זאבים בודדים.
 

Zoharrr

New member
באמת?

אני אחת. ואני מוכנה להכיר לך עוד 2 כאלו. אני לא בחרתי בזה.לך תסביר את זה קובי: מכיתה א' היתה מנודה חברתית. היתה הילדת כאפות. בכיתה ז' וח' זה הסתדר קצת ובתיכון הכל חזר להיות כמו שהוא היה פעם. היום בבית ספר אני מסתדרת עם כולם...אבל אני לבד,אני תמיד לבד. מצחיק שבשידיוק השבוע היה לי דיון על זה עם זאב בודד אחר. יש לי הרבה "חברים",ועוד אחד או שניים חברים אמיתיים.וגם כשאני איתם, תמיד בפנים התחושה היא של "לבד". תמיד כשאני מסתכלת על דברים שקרו לי אני כאילו מסתכלת עליהם מבחוץ. כאילו צפיתי מהצד ולא הייתי שם בפנים. גם כשאני יוצאת עם חברים שלי ונמצאת עם חברה שיותא מתאימה לי אני מרגישה ככה. וכן,גם עם החבר שלי.בהתחלה היה קשה לו לקבל את זה והוא חשב שהוא אשם אבל לאט לאט זה דעך,איתו לפעמים התחושה של ה"לבד" נעלמת. וכשאני עם זאבים בודדים אחרים,אני לא מרגישה פחות בודדה אלא פשוט מובנת. זה הקטע בלהקות של זאבים,אתה מרגיש שייך,לא מוזר,אבל לא "ביחד". בילדות שלי החברה הרחיקה אותי. עכשיו אני לרוב בוחרת להתרחק כי מאוד קשה לי עם אנשים,התרגלתי לניכור. מאוד קשה לי להיות כנה לגביי מי שאני באמת ועד הסוף. סתם כך קל לי מאוד להתחבר ולהתחבב על אנשים,אבל זה כי הם רואים רק חמישית ממני. אני חייכנית ומצחיקה ואנשים מחפשים את קרבתי,אבל אני בד"כ נמנעת מלהכיר אנשים חדשים,אלא ם כן זה כורך של ללכת עם החבר והחברים שלו. ובהתחלה אני תמיד מגמגמת ומתביישת. ולכל מי שקורא את זה, אל תרחמו עליי. טוב לי מאוד עם הלבד שלי, אני שלמה איתו וחיה איתו 17 בנחת. לפעמים יש רצון להרגיש אחרת אבל זה עובר מהר. בסופו של יום, טוב לי ככה.
 

Cobe Anan

New member
כן, זה בדיוק מה שאמרתי.

אני קצת כמוך, רק שבחרתי בסופו של דבר שלא להיות לבד.. אני יכול להבין אותך, אבל אני יודע שבחברה של זאבים בודדים את קצת פחות בודדה, נכון...?
 

Zoharrr

New member
שייכת לגמריי,לא פחות בודדה.

יש בנאדם אחד שהוא זאב בודד שהצליח כמעט להעלים את התחושה בערך אבל לא לגמריי. הבנאדם הזה נותן לי תקווה כל פעם שאני עומדת ליפול וחושבת שתסמונת הזאב הבודד המזדיינת שלי עוד תביא אותי למוות בטוח. הוא כל כך דומה לי רק גדול ממני ב 17 שנים,ככה שאני רואה אותו ומשהו בראש שלי מצלצל ואומר:"את רואה,את תחיי בסוף וגם תהיי מזה תותחית". כשהוא מחבק אותי הכל מתפוגג. סביר להניח שאם לא הייתי נתקלת בו הייתי מתה ממזמן, אבל שוב,ההרגשה היא מובנת,רצויה,שייכת,לא פחות בודדה.
 

Zoharrr

New member
ועוד משהו קטן(אני חפרנית,אמא)

יש מעט מאוד אנשים שהם באמת זאבים בודדים. הרוב סתם אוהבים להקרא ככה,חושבים שזה נורא מגניב. זאב בודד זה אאוטסיידר. זה לא מגניב בעליל וזה עושה את החיים לא קלים וזה משהו שאי אפשר לשלוט בו לבד,אולי עם טיפול,אבל לא ממש שמעתי על זה. זה מישהו שנפשית תמיד לבד.זה מישהו שבד"כ אין לו המון חברים,אם יש לו אז יש לו אולי 1 או שניים אנשים שראויים באמת להיקרא כך וקשה לו לתת אמון. ורוב הזאבים הבודדים, מוצאים בסופו של דבר אדם שמעלים את התחושה לחלוטין, לרוב,הם מתחתנים איתו.
 

Zoharrr

New member
לא כולם

יש כמה. ויש להם אופי מאוד מסויים ומאוד ברור וכשהם עם זאבים בודדים אחרים,הם לא מרגישים לבד בפעם הראשונה.
 

Zoharrr

New member
תיקון*

הם מרגישים שייכים ותחושה של הזדהות,הם לא מרגישים "מוזרים". לבד,הם תמיד ירגישו.
 
אז כמו שאתה אומר

זאב איננו למעשה אף פעם בודד...זאב הינה חיה החיה בקבוצה,צריכה הקבוצה, ולמעשה ההיפך המוחלט ממה שאדוני מתאר...אדם בודד מסביר יותר,ומקווה בשבילך שזה שלב שעובר,כי גם שבהחלט מבין חלקים שמתאר,לא להיות חלק,זה בעצם לא להיות...ולשאלתך,כולנו פרט,שהינו חלק מהשלם.ולכל אחד,מקום...
 
למעלה