איך פספסתי את זה?
מאחי ירשתי מעט בגדים (עדיין - בן ובת) ובעיקר צעצועים וספרים, אבל לא כזה הרבה כי אנחנו קרובים בגיל והוא לא ויתר על הרבה בשבילי. בעיקר זה היה ספרי לימוד. ירשתי יותר מבת דודה שלי שמבוגרת ממני בשנה וחצי, ואת הבגדים שלה ממש שנאתי כי לדודה הפולניה שלי מסתבר היה טעם מזעזע בבגדי ילדים, מזל שהיו לי עוד הרבה בגדים אחרים... לאחותי הורשתי בגדים עד שהיא נהייתה יותר גדולה ממני (וזה קרה בשלב די מוקדם לצערי היות שהפסקתי לגדול והיא המשיכה וגדלה גם לאורך וגם לרוחב). הבאות בתור היו בנות הדוד שלנו ואחותי עד היום בטראומה מזה שנתנו להן דברים שלנו וגם אני חושבת שחלק מהבגדים היה ראוי לשמור כי אחר כך הם עברו הלאה לאנשים זרים. היום יש לי בגדים שאני כבר לא אלבש והתכנון הוא לתת אותם לבת דודה של בנות דוד שלי שהיא בת 13, כי בנות הדוד כולן אפילו שיותר צעירות יותר גדולות ממני פיזית (איזה כיף להיות רזה...). כששמרתי באופן קבוע על 3 נסיכות קטנות הבאתי להן צעצועים ואביזרים שנשארו לנו מהילדות וגם דברים כמו קלטות וידאו של סרטי ילדים, אמא שלי הרגישה כאילו היא נותנת את זה לנכדות שלה... שירי, אני חושבת שכדאי להקפיץ את זה...