../images/Emo219.gifמעבר לדירה חדשה
קיבלתי בשבוע שעבר סוף סוף את המפתחות לדירה. כמובן שדבר ראשון לקחתי את אבא ואמא לראות את הדירה. שחזרנו הבייתה אז אבא הכין לאמא צהריים ואמר לי: אמא שלך מאוד שמחה אבל אני מאוד עצוב והתחיל לבכות כמו ילד בן 6. ניסיתי להרגיע אותו ולומר לו שהסיבה היחידה שקניתי את הדירה קרוב אליהם זה רק בגלל אמא ושאני לא אעזוב אותם או אנטוש אותם בחיים. אז הוא אומר לי: אבל זה לא יהיה אותו הדבר. אז אני עדיין פה, למרות שעבר כבר שבוע והדירה שלי כבר צבועה ונקייה ומוכנה למעבר. אני עושה את זה בשלבים כדי שאבא לא יפגע, לאט לאט אני מעבירה דברים וגם לקחתי את אמא שלי איתי לדירה שתעזור לי לסדר וגם שאבא יבין שהוא לא נשאר לבד. כל הזמן שאני עם אמא בדירה היא שואלת אותי כמה כסף אני משלמת שכירות, אז אני אומרת לה שאני לא משלמת שכירות אלא שקניתי את הדירה - אז היא כל הזמן שואלת מחדש ומברכת אותי שיהיה לי בשעה טובה וכו וכו - היא ממש חמודה. אתמול בלילה שחזרתי, אמא אומרת לי: מה שלומכם? התגעגענו אליכם. בהתחלה לא הבנתי ככ למה היא מדברת בלשון רבים. ניסיתי לשאול אותה: מי זה אתם? אבל היא לא ענתה, אחכ היא דיברה על אחותי הקטנה, אני לא יודעת למה אבל היא חושבת שאחותי גם עוברת לגור איתי. ניסיתי להרגיע אותה ולומר לה שאני עדיין גרה למעלה ושאחותי עדיין גרה למטה ואז היא שמחה. אבל מדהים אותי לדעת שהיא מגלה עניין ושהיא זוכרת את הנושא. שבוע הבא אני מקווה שאעבור כבר ושהכל יהיה בסדר.
קיבלתי בשבוע שעבר סוף סוף את המפתחות לדירה. כמובן שדבר ראשון לקחתי את אבא ואמא לראות את הדירה. שחזרנו הבייתה אז אבא הכין לאמא צהריים ואמר לי: אמא שלך מאוד שמחה אבל אני מאוד עצוב והתחיל לבכות כמו ילד בן 6. ניסיתי להרגיע אותו ולומר לו שהסיבה היחידה שקניתי את הדירה קרוב אליהם זה רק בגלל אמא ושאני לא אעזוב אותם או אנטוש אותם בחיים. אז הוא אומר לי: אבל זה לא יהיה אותו הדבר. אז אני עדיין פה, למרות שעבר כבר שבוע והדירה שלי כבר צבועה ונקייה ומוכנה למעבר. אני עושה את זה בשלבים כדי שאבא לא יפגע, לאט לאט אני מעבירה דברים וגם לקחתי את אמא שלי איתי לדירה שתעזור לי לסדר וגם שאבא יבין שהוא לא נשאר לבד. כל הזמן שאני עם אמא בדירה היא שואלת אותי כמה כסף אני משלמת שכירות, אז אני אומרת לה שאני לא משלמת שכירות אלא שקניתי את הדירה - אז היא כל הזמן שואלת מחדש ומברכת אותי שיהיה לי בשעה טובה וכו וכו - היא ממש חמודה. אתמול בלילה שחזרתי, אמא אומרת לי: מה שלומכם? התגעגענו אליכם. בהתחלה לא הבנתי ככ למה היא מדברת בלשון רבים. ניסיתי לשאול אותה: מי זה אתם? אבל היא לא ענתה, אחכ היא דיברה על אחותי הקטנה, אני לא יודעת למה אבל היא חושבת שאחותי גם עוברת לגור איתי. ניסיתי להרגיע אותה ולומר לה שאני עדיין גרה למעלה ושאחותי עדיין גרה למטה ואז היא שמחה. אבל מדהים אותי לדעת שהיא מגלה עניין ושהיא זוכרת את הנושא. שבוע הבא אני מקווה שאעבור כבר ושהכל יהיה בסדר.
אבא שלך מפעיל עליך מניפולציות רגשיות, וכנראה יודע על איזה כפתורים ללחוץ. את כנראה, מסורה מאוד, איכפתית מאוד לקורה בבית, אמפטית לאביך. אלה תכונות נהדרות שלך, אבל גם הופכות אותך ליותר פגיעה בכל מה שקשור להוריך. אביך פשוט מנצל זאת (לא מתוך כוונה רעה, חו"ח, אלא מתוך מצוקה שלו וראיה קצת אגואיסטית) לכן את חייבת לעזוב את הבית, לשמור על עצמאות, על חיים סדירים על פי גילך ונטיותייך. ככל שאני קוראת יותר את מסריך (גם מהעבר) ואת המבוי שבו את נמצאת - יותר ויותר אני רואה ומשתכנעת שעליך לצאת מהבית. אחרת תשקעי בתוך ה"בוץ" הזה. אני חושבת שהבחירה שלך - מגורים קרובים להורים, המשכת היותך מעורבת, שמירה על קשר רצוף - אבל מגורים נפרדים ושמירה על העצמאות שלך - הם האופטימום. ועוד יהיו קשיים. עוד יקרו מקרים שאביך יגיד, אולי, "אילו היית כאן זה לא היה קורה" או "את לא יודעת כמה את חסרה לאימא" או "מאז שעזבת קשה שבעתיים" ועוד כהנא וכהנא. היי חזקה, !! שיהיה לך בהמון הצלחה,
