למדתי את זה בדרך הקשה
כמו שידוע, הבריטים מתים על עצמם. יש מעין חוק לא כתוב אצל כל חברות התקליטים הבריטיות שצריך להוציא כל אלבום שיצא משנת 2000 בשתי מהדורות: בריטית ואירופאית. אני לא מבינה מה הקטע שלהם ולמה הם עושים את זה, אבל זה בטח כדי לעודד את קניית הידסקים בבריטניה, או סתם כי הם נהנים לראות לא-בריטים מתענים. *תחזיקי את עצמך, הנה מגיעה טראומת ילדות* - פעם ראשונה שהבנתי את זה היה שקניתי את האלבום השני של אס קלאב 7 בארץ. בגרסא בארץ. (האירופאית) יש רק 11, ובעיקרון בגרסא הבריטית יש 4 שירים אקסטרה, שאחד מהם הוא השיר הכי אהוב עליי שלהם. התעצבנתי, מאוד, אבל ידעתי שאין מה לעשות בקשר לזה. קיץ אחרי זה הייתי באנגליה, וקניתי את האלבום השני שוב, רק בשביל השירים שחסרים לי. על האלבום התנוססה מדבקה כסופה שאומרת Special Edition. נרגעתי כי חשבתי שאולי זאת באמת מהדורה מוגבלת ולכן לא השגתי אותה בארץ. ואז גיליתי ש-90% מהדיסקים שקניתי באנגליה נושאים את המדבקה הזו. המסקנה: הכל חרטה. לא ספיישל אדישן ולא נעליים. הבריטים מפנקים את עצמם באלבום נורמאלי, ואם הם מספיק נחמדים לשחרר אותו גם באירופה (ובטעות הדיסק גם מגיע לארצינו הקטנטונת) - אנחנו מקבלים גרסה מקוצרת. וזה קבוע - כבר ראיתי הרבה דיסקים עם גרסא אירופאית מקוצרת שנמכרת בארץ. אני בכלל לא ידעתי שהביאו את האלבום הראשון של באסטד לארץ, אבל מה שאת מספרת לא מפתיע אותי. גם כשהם כביכול מגדירים "ייבוא" - זה ייבוא מאירופה ולא מאנגליה. וזה קטע שהתחיל משנת 2000, כי עם דיסקים ישנים זה לא עובד. מצטערת על החפירה, אבל פתחת פצע.. בקיצור - אם יש לך אפשרות לקנות דיסק באנגליה ולא בארץ - תעשי את זה. אבל בדרך כלל הם לא מביאים בכלל, אז אין לנו ברירה בכל מקרה. מקווה שעזרתי! (ולא ביאסתי יותר מדי)