הירהורים אחרי 3 חודשים

[nubi]

../images/Emo22.gifהירהורים אחרי 3 חודשים

ביום ראשון שי היתה בת 3 חודשים. התקופה "המיתולוגית" הסתיימה. יש לי כמה וכמה תובנות שרציתי לשתף, כדי שתראו שהכל עובר בסוף, גם הבאסה

. לפני שלושה חודשים, שנכנסנו הביתה, הייתי בטוחה שהעולם חרב עליי. אחרי שנרגעתי מהרצון לכתוב לשר הבריאות שזו שערוריה לשחרר אותי ככה מבי"ח ושאני אזיק לילדה

, אני מסתכלת אחורה עם חיוך. הכאבים ירדו מאוד (אבל עדיין האיזור בשיפוצים), התרגלתי לילדה, ואפילו נקשרתי אליה, התחלתי להבין מה כל בכי שלה אומר, והיא בתמורה-מחייכת וצוחקת אליי ואין אושר יותר גדול מזה. ההיקפים לאט לאט חוזרים לעצמם, אני עם התחתונים והמכנסיים שלפני ההריון (מידה 42, קצת צמוד, אבל בסדר, היד עוד נטויה). החלטתי להיות עצמאית (לעבוד פרטי), ובכלל האופטימיות שולטת. טיפים? לצאת. כל הזמן. לקחת את הפיצפונים לסידורים, קניות, וסתם לשמש. להפגש-המפגשים עם עדי4 וילדונט ועוד בנות מהפורום נורא עזרו. את רואה שאת לא לבד בבאסה האינסופית הזו. ובסוף-הכל עובר. נשארה לי רק דאגה אחת-הסידור לשי. נראה איך נפתור גם את זה.

 

[אפרת12]

איזה יופי של הודעה אופטימית ../images/Emo13.gif

ובמיוחד שמתי

להחלטה שלך בקשר לעבודה. לפני שילדתי הבוס שלי אמר שאחרי שיהיה לי ילד אראה את הדברים אחרת, שהחיים שלי ישתנו בדרכים שלא חשבתי עליהן. בדיעבד - הוא צדק. ואני רואה את זה גם אצל אחרות, וגם את מחזקת את זה. כניסה של ילד לחיים משנה אותם הרבה פעמים מהכיוונים שחשבנו שהם הקבועים ביותר. קראת לתקופת שלושת החודשים "מיתולוגית". זה מזכיר לי שאמרו לי אחרי שסיון נולד שכשהוא יהיה בן שלושה חודשים אתחיל ליהנות ממנו (ואז אצטרך לשוב לעבודה...) וזה היה כל כך נכון

מעניין איך קבעו שם למעלה את התקופה הזו...

 

[nubi]

כמה מילים על ההחלטה לעבוד פרטי

דווקא אין שום קשר לשי. סיימתי 6 שנים קשות במיוחד. מחפשת עבודה במוסדות ציבוריים וחוטפת השפלה שאין כמוה (אני בטוחה שכולכן מכירות את המצב). ברפואת שיניים, כמו בהרבה תחומים במדינה שלנו קיימת הפקרות מוחלטת. אז נמאס לי מרפואת השיניים של קופות החולים (ופה המקום להזהיר אתכן ממנה), נמאס לי שמציעים לי להיות סייעת או שיננית (ואני רופאה). יש לי המון מה לתת ומה לתרום ולכן החלטתי "ללכת על זה". אני מאמינה שרופא טוב מצליח.

 

[אפרת12]

גם אני מאמינה../images/Emo70.gif

ואני מאמינה בך

אני חושבת שזה לא קשור ישירות לשי, אלא לעצמך בעקבות שי.

 

[קייס]

בהצלחה בעבודה

נראה שאת בדרך הנכונה.

 

[טלטול4האחת]

../images/Emo22.gif אז זהו שבנושא ההשפלה....

שמרגישים העובדים ה"פרא רפואיים" ועוד מגזרים שונים במשק. אני אחות עם וותק של 15 שנה?! אוווא לא מאמינה איך הזמן טס. עזבתי עבודה בק"פח אחרי כמעט 7 שנים ופניתי לתחום אחר בסיעוד. מכיוון שהמקום פרטי, אין כלל חשיבות לשנות הוותק והניסיון שלך. יתרה מזאת, באו הרבה אחים ואחיות, מחבר העמים 0 לא רוצה לפגוע...) ומוכנים לעבוד בזול, בכל מחיר ותנאי. ואנחנו הוותיקות אוכלות אותה אין לנו אפשרות לדבר על העלעת שכר למרות שאני בחוזה אישי. מבחינת הבוס תהיי זמינה למקום 24 שעות, ללא תנאים זה הכי טוב לו. למרות שהם כולם אומרים לי שהם מחכים לי שאחזור מחופשת- לידה, אני יודעת בסתר- ליבי שהאחראית שלי תהיה מבסוטית שאתפטר, היות ועם תינוקי, היא חוששת שאציב תנאים ובקשות מיוחדות. אבל אני לא מתכוונת לוותר על המקום כרגע, ( כלכלית9 ד"א מתי אני אמורה להודיע רשמית על חזרתי לעבודה? היום אני 8 שבועות אחרי לידה. אני מעונינת לקחת עוד שבועיים - שלשה חופשה על חשבוני, איך זה מבחינה חוקית? כי אני עובדת שם בדיוק שנה, עד הלידה. שלא יעשו לי תרגיל ויזרקו אותי אם אחליט להאריך ת"חופש. קשה לי לחשוב ע"כ שהחופשה אוטטו... מסתיימת. איך???

 

[מאיה ורוני]

כיף לשמוע אותך מדברת כך

באמת הגיע הזמן! השבוע פגשתי 3 נשים בקניון, שתים עם עגלות ואחת עם תינוכיס. עצרתי לשאול אותן אם התינוכיס נוח וגיליתי שאני ממש מקנאה, אם הייתי מסדרת לעצי לצאת מדי פעם עם חברות במצבי היה הרבה יותר נחמד! אז טוב שאת עשית זאת עם ילדונט ועדי והיתר. בכל מקרה, המון הצלחה בעבודה החדשה. (אפשר לבוא? עוד לא טיפלו לי סופית בשן ההיא... )

 

[מ ת י ל ד ה]

איזה יופי! ../images/Emo13.gif

כיף לקרוא הודעה כזו על הבוקר!

 

[משוש30]

יופי!! סוף סוף הודע אופטימית! ../images/Emo13.gif

את לא צריכה ניסיון בעבודה כרופאה בשביל לעבוד פרטי? זה לא כל כך פשוט כלומר צריך למצא קליניקה, לעשות ביטוחים למצא מזכירה וסייעת...נראה לי מסובך קצת אולי כדאי לך להצטרף לקליניקה קיימת? (כזאת שיש בה מזכירה ל-3 רופאים וכד')? כל הכבוד על החזרה לגזרה. יש לי עוד 3 שבועות עד סיום שלושת החודשים ואני כל הזמן באותו משקל (עד שירדתי ק"ג וחצי העלתי חצי חזרה השבוע...) חבל שאסור לפרסם פה תמונות אני עד עכשיו לא נרגעת מהתמונה של שי עם העיניים הכחולות האלו...

 

[nubi]

אז ככה

יש לי נסיון-אני עובדת בבי"ח פעם בשבוע. חוץ מזה שאני הולכת להתחיל לעבוד כרופאת שיניים לילדים עם צרכים מיוחדים (אני מתה על הילדים האלו). והקליניקה שאני אעבוד בה שייכת לרופאה מאוד ידועה בחיפה, שעוזרת לי בהכל.

 

[תנועת החסידות]

אסור לפרסם פה תמונות???

 

[ילדונט]

אסור

פה זה עלינו, לא על הילדים שלנו, בשביל זה יש הורים לתינוקות וכאלה. זה קצת קומם אותי בהתחלה, מודה, אבל יש בזה הגיון.

 

[ילדונט]

נורא טוב לקרוא אותך ככה ../images/Emo6.gif

היכולת למצוא את עצמך ואת האיזון בחיים שוב אחרי הלידה הוא באמת (כנראה, אני עוד לא שם...) הצעד הנכון להרגשנ טובה עם עצמך.

 

[lulyK]

יופי של הודעה

ואת מצטרפת לסטטיסטיקה של כל אלו שאחרי 3 חודשים פתאום הרימו ראש וראו שהחיםם ממשיכים.....

 

[ציף שלי]

אני ממש מזדהה עם מה שכתבת...

אני וישי מסתדרים היום טוב יותר, חזרתי לשאוב חלב והוא אוכל 2 ארוחות ביום של חלב שאוב והכל בלי הלחץ שהיה בהתחלה. אמא שלי תהיה מטפלת בחצי משרה (היא גרה רחוק ממני, לצערי) ואני אחזור לעבוד בחצי משרה. זוכרת את ההודעות שלך אחרי הלידה ושמחה מאוד שדברים השתנו לטובה

אולי עוד קיץ אנחנו נפגש...

 

[dorlim]

שמחה לשמעו אותך בנימה אופטימית ../images/Emo13.gif

וכל הכבוד על ההחלטות! גאה בך

 

[קרניר]

ממש כייף לשמוע ממך כאלה הבנות

והרהורים טובים

 

[גלשני]

כמה טוב לשמוע ../images/Emo24.gif

ובוודאי מעודד הרבה בנות אחרות שנמצאות כרגע במצב בו את היית. ואני יכולה רק להבטיח שהכיף הולך וגדל ,וכל יום אוהבים אותם יותר ונהנים מהם יותר....