מבזקון -הורגים את חולי האלצהיימר

נילי41

New member
../images/Emo20.gif זה ממש מפחיד

גרשון, כבר הועלו טענות כאלו בעבר, וגם מגוף הכתבה עולה שעדיין אין מחקרים המאששים את הטענה הזו, אבל הכותרת מפחידה ועוד יותר התוכן. אנחנו משתמשים בריספרדל לשביעות רצון מלאה. הבעיה היחידה היא שצריך כל הזמן להגדיל את המינון. התחלנו במינון ממש ממש הומאופטי של 0.0125 מ"ג ליום לפני כשנה והגענו עכשיו ל-2/1מ"ג ליום. אינני יודעת באיזה מינון התרופה מהווה סכנה, אבל ללא השימוש בתרופה זו היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחזיק את בעלי בבית. אינני יודעת מה עדיף? 6 חודשי חיים בסוף תהליך המחלה, כאשר איכות החיים בלאו הכי כל כך ירודה כשהוא כבר לא יזהה אותי ואת המשפחה והחיים שלנו יהיו מלאי סבל וייסורים? או אולי שווה להרוויח שנה או יותר של איכות חיים סבירה יחסית ולקצר בסוף התהליך איכות חיים בלתי סבירה?!? איני יודעת... אבל אני מעדיפה להיות מסוגלת להחזיק את בעלי בבית לאורך זמן ככל האפשר. רק כאשר זה יהיה בלתי אפשרי יותר ובלית ברירה אאלץ לאשפז אותו, ושם זה כבר בלאו הכי יהיה "מוות בתוך החיים" ... ואם לעשות חשבון קר, נראה לי גם שעלות של אחזקת חולים כאלו במוסדות מבחינת המדינה, עדיף שלא יאריכו חיים כל כך... העלות של החזקת חולה אלצהיימר במוסד במשך 6 למשפחה כיום היא כ-60,000 ש"ח פלוס מינוס, במוסדות שגובים מחירים סבירים.
 

אירילה

New member
אכן מפחידה הכתבה ,אך צריך לזכור כי

הכל מבוסס על מחקרים והשערות ,כל עוד לא יפוצח הגן הגנטי של המחלה ,נוזן מן הסתם בעוד הרבה כתבות שעניינן במחקרים והשערות. הדבר הבטוח היחיד הוא מחלת האלצהיימר לצערנו הרב.
 

קורנית

New member
בעיה שגם אני מתחבטת בה

עד כמה "לסמם" את אמא. הרי ברור שאם היינו מאשפזות אותה במוסד - אפילו הכי טוב והכי יקר שישנו - לא היו יכולים להשתלט עליה ללא תרופות רבות יותר, או שונות וחזקות יותר, ממה שהיא מקבלת היום. אז חשבתי שכדאי להגדיל/ לשנות את המינון גם כשהיא בבית. אז היא תהיה ישנונית יותר ביום - אז מה? לפחות היא לא תנדוד חסרת מנוחה בין חדרי הבית, מחפשת כל הזמן את המעיל והכובע כדי לנסוע עכשיועכשיועכשיו "הביתה". לפחות היא לא תבכה בתיסכול כל פעם שאומרים לה שאי אפשר לנסוע. אז מה אם חייה יתקצרו. ממילא אינם חיים עכשיו. לו היתה אמא א' מפציעה פתאום מתוכה, היתה רצה לבנין הגבוה הקרוב ביותר ומטילה עצמה לאדמה. הרי זה היה אחד הפחדים הגדולים שלה - לא להגיע למצב הנורא בו היא נמצאת עכשיו. אני חושבת שיש כמה סוגי אלצהיימר. הסוג של אמא הוא הסוג הרע יותר - אין לה מנוחה, היא שוכחת את הדברים הטובים וזוכרת רק את הדברים הרעים, היא אומללה כל הזמן, בוכה ודואגת למתים, שמבחינתה עדיין חיים. לא אכפת לי, כפי שכבר נכתב כאן, שתחיה פחות - אם החיים שיהיו לה יהיו קצת פחות נוראיים. ועוד יותר - לו יכולתי לקצר לה את החיים בפעולה מכוונת ואקטיבית - הייתי עושה זאת. מאהבה.
 

ronnyw

New member
חד משמעית: עדיפה איכות על אריכות .

היום, כשאני מלווה שלושה חולי אלצהיימר בסוף דרכם, אני אומרת בביטחון רב: עדיף לתת יותר איכות לחייהם, גם על חשבון אורכם. אם הריספרדל מקל על אבא שלי את היום יום, נותן לו קצת שלוות נפש (ולמטפלות) - אמשיך לתת אותו גם אם הוא מקצר את חייו. ללא כל היסוס. החיים שלו כל כך עלובים, כל כך אומללים, כל כך רווי כאב וסבל - שנראה לי פשע לנסות להאריך אותם. אז אם יש תרופה מקילה - שאולי מקצרת - זו מצווה !! (ובלי שום קשר - קצה נפשי בכל אותם מליוני מחקרים שכל מיני רופאים ומתלמדים מוציאים חדשות לבקרים. חלקם מוטים לצורך אינטרס כספי, חלקם נבנו כי הקידום מותנה בפירסומים רפואיםם בביליוטינים המקצועיים, וחלקם סתם מפוברק. )
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif חד משמעית - מסכימה

ושוב, אני מסכימה עם כל מילה שלך דרורה. אכן את מיטיבה להביע בנחרצות ובענייניות ובקיצור את עיקר הדברים. נכון מאוד שעדיף איכות על כמות, ומסכימה באלף אחוז עם ההסתייגות מכל המחקרים חדשות לבקרים שבאים יותר לשרת את עורכי המחקר מאשר את המדע... למרות שבנושא זה כבר נאמרו הדברים, זו לא הפעם הראשונה. גם הרופאים המטפלים מרגישים כמוך וכמוני, שעדיף לתת איכות חיים טובה יותר בתחילת המחלה... כי הסוף הרי הוא איום וכואב ומשפיל ומנוול במילא. והלוואי ואפשר היה לעשות עם כולם חסד ולקצר אותו, ברוח דבריה של אפס שתיים.
 

קורנית

New member
תודה

ושוב תודה לכל התומכות בי קבעתי תור ליום חמישי לרופא המשפחה שכאן (כי הוא לא מכיר את אמא, הרי העברתי אותה לשכנותי). הוא אדם מבין ומקשיב, שלא כמו הפסיכיאטר שלה במקום מגוריה הקודם, שכל הזמן אמר ש"עוד לא" ו"עוד קצת". אקבל ממנו הפניה למישהו אחר, ונראה איך ילך. ואגב ריספרדל - אמא קיבלה תקופת מה, וזה גרם לה לתנועה כמו פרקינסונית, רובוטית שכזו, אז החלפנו למשהו אחר. הרעד בידיים נשאר - אולי ממקור אחר בכלל. וחג שמח. וכשר, למי שזה חשוב לו.
 
../images/Emo184.gifאריכות חיים

זה רק בורא עולם יכול לעשות או לקצר ואכן כתוב ונשמרתם לנפשותיכם אך מי שלא רוצה לשתף פעולה כמו בן זוגי ,ולא לקחת כדורים כמו ממוריט שמאט את הקצב של המחלה והמחלה באה אליו יותר מהר, הרי זה מי שהולך למות יותר מהר ולא לגסוס שנים עם המחלה והכדורים שמאיטים את הקצב , אם הייתה אפשרות לריפוי המחלה הייתי עושה הכול כדי שבן זוגי ישתה את הכדורים אבל בגלל שאין תרופה שמרפא את המחלה עדיף שלא יגסוס שנים וידרדר באיטיות עד מוות,אני נותנת לו טיפות לשינה , הטיפות גורמות לו לישון טוב, אבל גם מגבילה אותו בהבנה בדיבור במחשבה, עם זה טוב לי הוא לא נודניק כמו שהיה הוא ילד טוב ממושמע וצריך יותר טיפול, , שנישמע רק בשורות טובות
 
למעלה