../images/Emo220.gifהכל זה לטובה - הקניה../images/Emo220.gif
זהו, אחרי שבוע ארוך בצבא קניתי את האלבום! וגם זה היה בפוקס כי הטאוור היה סגור, ובמזל נמצאה חנות סטימצקי בקירבת מקום! לגבי הדיסק: אין ספק שמדובר באלבום הכי פחות לטעמי שדנה אי פעם הוציאה. נכון, יש פה לא מעט שירים שדורשים מספר האזנות חוזרות כדי להתרגל, אבל יש פה גם משהו אחד בולט שהוא הנוכחות המרגיזה של זיו גולנד. ב"יותר ויותר" שהיה בהפקתו של אלי אברמוב דנה נשמע ההכי עדכני שאפשר. אח"כ בא האלבום המאולתר "החלום האפשרי" עם לא מעט עיבודים מיושנים של גולנד. ובאלבום הזה מרגישים שגולנד מושך לבנוניות. גם הלחנים באלבום הזה יחסית חלשים (למרות שדווקא בנושא הזה גולנד בסדר גמור). הלחן של דנה עצמה ב"לא מאמינה" פשוט מידי, יום אחר וחורבות האהבה עדינים מידי וחסרים את "השליכטה בלב" שדנה עושה בדר"כ. מה כן: אין ספק ש- Love Boy הוא שיא האלבום (כולל הרמיקס המצויין!). אני מצטרף לכל מי ששיבח כאן את "סרט הודי" שהוא אכן מצויין, וגם חברו לרגאטון "יאללה באלגן" (והאמת שזה פותר לי סוגיה כי עד היום הייתי רושם או בלאגן או בלגאן, ומסתבר שזה בכלל באלגן... באמת באלגן). בקיצור, מאוכזב. למרות זאת אני חייב לציין שמדובר באלבום השמח ביותר שדנה הביאה מאז אומפטמפה, וכנראה גם האלבום הכי להיט מאז. אני מקווה שדנה תעמוד בהבטחות מהכתבה שהיתה בחדשות סוף השבוע של ערוץ שתיים (אם אני זוכר נכון זה היה שם) ושהיא תמשיך להוציא תקליטים ברצף ולא תיתן לנו לחכות עוד 5 שנים עד האלבום הבא.
זהו, אחרי שבוע ארוך בצבא קניתי את האלבום! וגם זה היה בפוקס כי הטאוור היה סגור, ובמזל נמצאה חנות סטימצקי בקירבת מקום! לגבי הדיסק: אין ספק שמדובר באלבום הכי פחות לטעמי שדנה אי פעם הוציאה. נכון, יש פה לא מעט שירים שדורשים מספר האזנות חוזרות כדי להתרגל, אבל יש פה גם משהו אחד בולט שהוא הנוכחות המרגיזה של זיו גולנד. ב"יותר ויותר" שהיה בהפקתו של אלי אברמוב דנה נשמע ההכי עדכני שאפשר. אח"כ בא האלבום המאולתר "החלום האפשרי" עם לא מעט עיבודים מיושנים של גולנד. ובאלבום הזה מרגישים שגולנד מושך לבנוניות. גם הלחנים באלבום הזה יחסית חלשים (למרות שדווקא בנושא הזה גולנד בסדר גמור). הלחן של דנה עצמה ב"לא מאמינה" פשוט מידי, יום אחר וחורבות האהבה עדינים מידי וחסרים את "השליכטה בלב" שדנה עושה בדר"כ. מה כן: אין ספק ש- Love Boy הוא שיא האלבום (כולל הרמיקס המצויין!). אני מצטרף לכל מי ששיבח כאן את "סרט הודי" שהוא אכן מצויין, וגם חברו לרגאטון "יאללה באלגן" (והאמת שזה פותר לי סוגיה כי עד היום הייתי רושם או בלאגן או בלגאן, ומסתבר שזה בכלל באלגן... באמת באלגן). בקיצור, מאוכזב. למרות זאת אני חייב לציין שמדובר באלבום השמח ביותר שדנה הביאה מאז אומפטמפה, וכנראה גם האלבום הכי להיט מאז. אני מקווה שדנה תעמוד בהבטחות מהכתבה שהיתה בחדשות סוף השבוע של ערוץ שתיים (אם אני זוכר נכון זה היה שם) ושהיא תמשיך להוציא תקליטים ברצף ולא תיתן לנו לחכות עוד 5 שנים עד האלבום הבא.
