שיר השבוע

[DeepThoughts]

הבית הכי משמעותי

והמרכזי ולא נעלבתי כשהתעקשת להסביר לי שכל מה שהרגשתי ילך כמו שבא ולא הצלחת להכתים כל אהבה שהייתה לי באפור מכוער אני חושבת עלייך רק כשהלילה נגמר מדובר באהבה חד צדדית. כשהמספרת היא הצד הנפגע, אבל היא מנסה להעביר את זה כאילו היא אדישה לעניין. אבל ברור שהיא לא. וכאילו השיברון לב הזה מאפיל על כל מה שהיה לה עד עכשיו

 

[מיץ פזי]

כל כמה זמן אפשר להציע שיר חדש? ../images/Emo152.gif

זה ממש כיף

 

[DeepThoughts]

מתי שבא לך. תביאי

 

[מיץ פזי]

פשוט כל הדיבורים האלה

על השירים הישנים גרמו לי לרצות לשפוך את כל מה שאני חושבת עליהם.. אבל לא יודעת כי בטח עוד אנשים רוצים להגיב על זה וגם לא כולם מכירים את השירים האלה.. מה אתם אומרים?

 

[SheIIy]

לכי על זה.

מי שמכיר מכיר, ומי שלא מכיר - יכיר.

 

[מיץ פזי]

טוב אז

השיר שבחרתי הוא (כהמשך לדיונים לגבי השורה המפוענחת חלקית..) "כולם צדקו אני טעיתי" aka רק הפעם aka השיר עם השורה שנשמעת כמו רונה קינן.. נראה לי שאותם שאלות ימשיכו כי זה אחלה שאלות.. טוב אז אני שמעתי את השיר יחסית לאחרונה ואני חושבת שהוא אחד הטובים, והוא בהחלט ראוי להקלטה. קשה לי לקבוע את הטופ 10 שלי כשאני מגלה כל הזמן עוד ועוד שירים חדשים-ישנים.. אבל אני חושבת שכן. יש כמה שורות שאני ממש אוהבת, חוץ מזה שהמילים בשיר הזה בכלליות מדהימות. הם הרבה יותר עשו לי את זה מאשר המנגינה או העיבוד, שלפעמים יותר מושך בהתחלה.. הבית האהוב עלי הוא הפזמון: "רק הפעם רק בלי פחד/ רק בלי פחד רק הפעם/ תן לי לעבור את זה לבד/ ללקק את הפצעים בפינה/ ולחזור לאט לאט לאדמה" והשורה האהובה עלי "הרי איש לא יחלוק איתי לב שהוא ממילא שבור". מה אומר לי השיר? זה שיר שבא ממקום נורא כנוע, עצוב, מיואש, מישהו כזה מקווץ בפינה. השיר מתחיל בווידוי כמעט הכי קשה לנו בחיים "כולם צדקו אני טעיתי". יש בזה אפילו קצת ציניות, כאילו בסדר, הבנתי, אני טעיתי, כולם הלכו ואני נשארתי, ואז יש כמה שורות שהן פשוט נוגעות ללב בכנות שלהם. "הרי איש לא יחלוק איתי לב שהוא ממילא שבור/לעצב הזה אין תחתית אני נשבעת לך". וכל הפזמון שהוא כמעט מתחנן, מבקש, רק לעבור את זה בשקט, לבד בפינה. יש בכל האווירה הזאת משהו נוראי ועם זאת ממש נוגע ללב, אני כמעט מרחמת על רונה בשיר הזה.. שמעתי אותו לראשונה בבית שלי. אתמול נראה לי.. ואני כנראה אמשיך לשמוע אותו בבית.. אין לי זמן או מקום מועדפים..

 

[מיץ פזי]

כן מכווץ, יעל, לא מקווץ..

 

[bזוהר]

כן..וואו כ"כ מזדהה איתך...

אני פשוט מתה על השיר הזה.. שיר רגיש גם במילים שלו וגם בלחן שלו ובאמת שיר מאוד מאוד עצוב כואב ומיואש. התאהבתי בו ממש משמיעה ראשונה

 

[All American Girl]

ניתוח שירים? מגניב

מה דעתכם על השיר? אוהבת אותו. את המילים, הטון הכועס, הלחן האנרגטי. בTOP 10 שלכם? כן. מה השורה/הבית שאתם אוהבים? "ולא הצלחת להכתים כל אהבה שהייתה לי באפור מכוער, אני חושבת עלייך רק כשהלילה נגמר" מה אומר לכם השיר? שיר בעקבות פרידה קשה, לא מצליחה לשכוח את הבחורה, לא יוצאת לה מהראש, הרגשות נשארו, יש הרבה כאב, רצון לשכוח. איפה שמעתם אותו לראשונה: באלבום. איפה אתם אוהבים לשמוע אותו: בחדר לבד עם אוזניות.

 

[אורידיס]

גם אני

מה דעתכם על השיר? עצוב ויפה ומאוד קל להזדהות בTOP 10 שלכם? בהחלט ב 5 top מה השורה/הבית שאתם אוהבים? "זה רק הבקבוק....אני רוצה שתדעי שלא נשאר שום דבר שלך אצלי" אני אוהבת אותו מאוד בגלל התאור המדויק של תחשת העלבון והכעס והעצבות כשמשהו מהסוג הזה נגמר, וגם בגלל שזו סיטואציה מאוד קלה ומוכרת לי בפרידות על שלל סוגיהן. מה אומר לכם השיר? באופן אישי, מזכיר לי אותי מתאבלת על משהו שנגמר. באופן כללי, המילים של רונה וה"אני לא מתגעגעת" הזה, שהוא כלכך לא נכון, אבל כלכך מתאמצת להגיד אותו ולצעוק אותו ולקוות שבסוף זה גם יהיה ככה. הכי אני רואה בשיר הזה עלבון. איפה שמעתם אותו לראשונה האמת שהרבה לפני ששמעתי אותו וקיבלתי את הדיסק, קראתי את המילים וזה היה השיר שהכי תפס אותי מבחינת ליריקה בדיסק, לפני שקניתי אותו. אחר כך היה כשקניתי אותו, בבית. במזג שמאוד התאים. איפה אתם אוהבים לשמוע אותו בבית, על המיטה עם עצב, תסכול וחפיסת קאמל.