גם אתם מרגישים את זה?

Mירב

New member
../images/Emo221.gifגם אתם מרגישים את זה?../images/Emo221.gif

בזמן האחרון יש משהו באוויר... משהו באווירה... משהו משתנה וקשה לי להגדיר את זה. מישהיא אמרה לי פעם שהחיים שלנו משתנים במחזוריות של חמש שנים. אני מנסה לחשוב מה ואיפה הייתי לפני חמש שנים לעומת איפה אני היום וקשה לי אפילו לדמיין את עצמי שם... לא רואה את עצמי זזה כרגע, אבל הכל סביבי כאילו זז קצת, משתנה, יש איזה shift שקשה להגדיר: אנשים מוּכּרים עוזבים פתאום תפקידים, עוברים דירות, עוברים מדינות... תמיד כשזה קורה אני מתחילה להרגיש את הקוצים האלה, המוכרים.... הגיע הזמן לזוז, לעבור, לשנות... אי אפשר להיות left behind... אבל לא מספיק כבר לעבור, לזוז, לשנות?! לא הגיע הזמן להתיישב במקום אחד ולהחליט "אני כאן - זה המקום שלי!" ? לא. לא בשבילי. Not yet רוצה עוד קצת שינויים, מעברים, חידושים... לא יודעת מתי לא יודעת איך לא יודעת כמה, למה, איפה, מתי... אבל זה הולך לקרות זה כבר התחיל....
 

דפנה KC

New member
אישית לא מרגישה ברגע זה...

(אולי המחזוריות שלי שונה...) אבל בהחלט מכירה את ההרגשה. יותר מזה, למרות שעברו רק שנתיים וקצת מאז שחזרתי ל KC, זו הפעם הראשונה שאין לי קוצים! (ותמיד היו...) אני ממש בעד לנוע אם צריך...כל עוד את יכולה, אין סיבה שתתקעי במקום שאת לא שלמה להיות בו. בהצלחה!
 

Mירב

New member
מהרבה בחינות טוב לי

ומהרבה בחינות אני לא שלמה. אבל הכי חשוב: מבחינה כלכלית הכי חכם לי כרגע להישאר בדיוק איפה שאני. ותודה... נראה לאן תוביל הדרך....
 

Ronit FL

New member
תגידי

למה נדמה שנדמה לך שהחיים אמורים להיות שלמים ו/או מושלמים?
 

Ronit FL

New member
לא כזה מסובך

תמיד יהיו דברים שיהיו פחות נוחים לנו לעומת דברים נהדרים שיש לנו במקום בו אנחנו חיים. הסה"כ הוא שקובע אם נשאר או נמשיך הלאה. את מחפשת מקום מושלם? אין כזה ולא יהיה כזה כי ככה זה בחיים. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא למה את חותרת להגיע ומה את מוכנה לעשות עבור זה. אם את אוהבת נדודים, אז לכי על זה, חפשי את המקום שיותר טוב עבורך. אני, לצורך העניין, לא אוהבת לנדוד. אני צריכה מקום שיהיה לי נעים בו ושיענה על כמה צרכים בסיסיים וזה הבסיס שלי. לשמחתי, יש לי יותר מזה ואני לא רואה עצמי עוברת.
 

Mירב

New member
לא אמרתי שמסובך

אבל מצד שני גם לא היה לי זמן קודם, לכן רק שמתי כמה סימני שאלה וברחתי. כוונתי (בהרחבה) היתה: "איפה ראית שאמרתי דבר כזה?!? איפה ראית שאמרתי ש"נדמה לי שהחיים צריכים להיות שלמים או מושלמים"??? אני סה"כ שאלתי האם גם לכם קורה שאתם מרגישים מן הרגשה כזו - "קוצים בטוסיק, דחף הנדודים, אי-שקט" תקראי לזה איך שתרצי. יש לך מה לענות - תעני, אבל אל תכניסי לי מילים לפה בבקשה. עכשיו לעניין תשובתך השנייה - אני אתייחס רק לעניין הנדודים כרגע, למרות שיש לי מה לאמר גם על כמה דברים אחרים שכתבת: אולי זה ככה אצלי כי מאז שנולדתי אני נודדת? עוד לפני שנולדתי נדדתי. אולי זה ככה "בילט אין" אצלי? (לעומת אנשים שאני מכירה שכל חייהם גרו באותו בית ועד היום מבקרים אצל הוריהם שגרים באותו בית...) כל אחד הוא אחר. אגב, אני שמחה ששמתי את השאלה הזו פה, כי אני רואה שיש פה עוד כמה אנשים שמזדהים איתי...
תודה על השיתוף!
 

Ronit FL

New member
מירב היקרה

לידיעתך, אני לא מנסה לעשות לך טיזינג. ביום שתפנימי את זה אולי אצליח לנהל איתך דו-שיח נורמלי. רונית.
 

Mירב

New member
נו מה יהיה....

איפה "השתמע" מדברי שאני חושבת שאת "מנסה לעשות לי טיזינג"? נראה לי שעניתי לך בצורה נורמלית, שענתה על כל הנקודות. תסבירי לי מה לא ברור?
 

joojooj

New member
זה קורה מדי פעם...

לפעמים עדיף אולי להתעלם. אחרי הפעם האחרונה שנשמעתי לדחף הזה מצאתי את עצמי בצד הלא נכון של היבשת. והכי משעשע, חצי מהחברים שעזבו את ניו יורק בערך באותה תקופה שאני עזבתי כבר חזרו...
 

Mירב

New member
"אין מציאות בלי שורשים.

אין תולדות בלי אבות. צריך רק להעמיק, להתבונן ולאהוב הרבה, הרבה מאוד" - עגנון
 

איי ל

New member
מנהל
מצחיק...

כבר לפני שבועיים החלו לעלות בי מחשבות.. מה בעצם מחזיק אותי כאן? והגעתי למסקנה שרק העבודה... ברור לי שאני רוצה להמשיך ולחיות בארה"ב (ואני לא רואה את עצמי עוזב לצורך העניין), אבל שום דבר לא באמת "מחזיק" אותי במקום שבו אני מתגורר.. ללא ספק הצעת עבודה טובה יותר או אפילו קשר רומנטי רציני יכולים בהחלט לגרום לי לעזוב את סן פרנסיסקו ולנסות מחדש בכל מקום אחר בארה"ב... וכן, גם אני לא יודע מתי ואיך.. אבל אני מאמין שזה עוד יקרה..
 

Mירב

New member
אולי באמת

תעבור מדינה, תצטרך להוציא ID חדש, ואז תיפתר לך בעיית הצחוקים!
 
למעלה