"ים של חברים..."

../images/Emo221.gif "ים של חברים..."

אוקיי אז יש את האופציה של לצאת בימי שישישבת לבילוים, ולקוות למצוא מישהו/מישהי שימצא חן בעיננו. זה יכול לקרות ולעבוד. אבל עד עכשיו לא ראיתי את זה מצליח (לא בחוג הקרוב שלי וחברותיי) אז חשבתי- כמה מוזר/מגעיל/הזוי/אחלה רעיון זה- לבקש מידיד (אנחנו גרים באותה עיר, ומשרתים בבסיס יחד, ובקשר שהוא סבבה, אבל אנחנו לא כאלה כאלה קרובים וגם לא מכירים כזה הרבה) להכיר לי איזה חבר שלו? מרתיעה אותי קצת המחשבה שמה שיקרה/לא יקרה - הוא ידע על זה (וזה פדחני קצת..) מה אתם אומרים? כמה מכם עשו את זה? ביקשתם/ ביקשו מכם פעם להכיר למישהו מישהי?
 

Dark Muse

New member
זה נקרא שידוך, וזה מקובל וטוב

דווקא לצאת ולהכיר כל מיני אידיוטים בחוץ זה רעיון קצת יותר רע. לא יודע, אני בחור של אינטימיות ומסגרות (לא צבאיות חשוב לציין).
 
זה לא רק שהוא ידע מכל מה שיקרה

אלא שאם זה יגמר רע זה יעמיד אותו במצב לא נעים כי הוא יצטרך לבחור צד ... זו נקודה בעייתית בדר"כ . אני מעדיף שלא לבקש מחברים/חברות לשדך לי קרובים ומכרים שלהם.
 

L y c a n

New member
למה שיצטרך לבחור צד?!?!

כולם אנשים בוגרים, ואם אני נגיד זה מכיר זוג, אז שיחליטו ביניהם מה לעשות, אני אעזור במה שאוכל, אבל בהחלט אין פה שום צדדים. קיצר, לכי על זה
 

נועם m

New member
אם את בקטע...

אבל לא נעים לך לבקש, אפשר להיות פולניה עד הסוף ולהגיד משהו בנוסח: "מה אתה לא אוהב אותי? לא דואג לי? לא הגיע הזמן שתסדר לי מישהו מהחברים שלך?" אבל כמו שכתבו לפני- זה עשוי להסתיים בפאדיחה...
 

BigJ0

New member
אז ככה:

זה דיי אירוני (ועצוב) לראות שהמצב אצלכן זהה למצב אצלנו, אני מזדהה איתך לגמרי (יוצא להכיר במסיבות, אבל תמיד זה לא קשר אמיתי בסופו של דבר). בסה"כ כולם מחפשים אותו דבר - וחבל שככה זה נראה בסוף בכל מקרה, בקשר למה שאמרת, אישית עוד לא יצא לי שמישהי הכירה לי חברה שלה אבל אני מכיר איזה כמה כאלה שכן הכירו ככה.. לפעמים הולך, לפעמים לא, אבל אין לך במה להתפדח, ואת לא צריכה לשים זין על מה שמישהו חושב/אומר - בתגובה ל "זה פדחני קצת". תהיי מי שאת, וזהו, מי שלא טוב לו - אין מה לעשות, שילך וחוצמזה, אם יש לך שיק פריזאי לא נראה לי שאמורה להיות לך בעיה
 

RVD18

New member
מה רע בזה?

דווקא כשלא מכירים בכלל, אין שום קשר, אין חברים משותפים...זה הכי באסה!! אבל כשיש זה טוב ואפשר להתקרב לאט לאט, לא חייבים ממש לבקש מהידיד שיכיר לך אותו. אבל מה, הרבה פעמים אמרתי לחברים שיתעניינו או שאלתי אם יודעים אם יש לה חבר, לא כזאת פאדיחה....:)
 

Speak and Spell

New member
אני לא אוהבת את זה...

יש לי טראומות נוראיות. מסתבר שגם החברים הכי טובים שלי אף פעם לא הצליחו לקלוע לטעם שלי. חוץ מזה שאני בכלל לא טיפוס של דייטים, אז אני בכלל בעייתית. בכל מקרה, תנסי, מה יכול להיות. תמיד יש יוצאים מן הכלל ואולי יהיה לך מזל... בהצלחה
 
אממממממממ

אני שונאת שמכירים לי אנשים... כאילו יכולים להכיר לי זה א זאת ב וזהו בלי שום כוונה לאחד בינינו :) וממני ביקשו הרבה (אחרי שאני סירבתי
) ואני לא משרד שידוכים!!!!!!לא אוהבת את זה! למרות שכמה פעמים בטעות הצליח לי לאחד אנשים..חחח
 

Speak and Spell

New member
אני ניסיתי לשדך פעם אחת בחיים שלי

בין בת דודה שלי למישהו שלמד בשכבה שלי והיה בחבר'ה שלי. הייתי אז בת 15, וזה נגמר בזה שהוא היה הנשיקה הראשונה שלי והגרועה ביותר. מאז אני לא מוכנה לשדך יותר.
 

דנדוש20

New member
בכלל לא פדחני

כולנו כבר ילדים גדולים
אני בגישה של: "למה לא?". יש יותר סיכוי שנמצא את ה"ישועה" דרך ידיד, שקצת מכיר אותנו ואת הטעם שלנו, מאשר באיזה פאב. לסיכום- אני בעד
 
למעלה