../images/Emo221.gif כאילו שם ../images/Emo221.gif
בועז מעודה ינסה לעשות מה שהוא יכול כדי לזכות באירוויזיון בחודש הבא * מצדנו הוא יכול להעלות את דנה אינטרנשיונל לבמה, אבל זה לא יעזור לו * עם כל הכבוד, ויש כבוד, שבדיה לוקחת את התחרות הרבה יותר ברצינות * בועז, תקרא ותפנים מאת: גלעד ינאי אמיר, שטוקהולם [email protected] פעם, כשהייתי צעיר ויפה (עכשיו אני רק יפה), אהבתי את תחרות האירוויזיון. היום אני בעיקר אוהב לצחוק עליה. זה מה שקורה כשאירלנד שולחת בובת יד שתייצג אותה בתחרות (תצפו בתחרות השנה ותבינו). לשמחתם של חובבי התחרות, וכאלה יש 10 בשקל, יש מדינה אחת שמתעקשת לקחת את התחרות בשיא הרצינות ולשלוח שירי פופ איכותיים שלרוב זוכים במקומות גבוהים. מדובר בשבדיה, בירת הפופ העולמית, ששיגרה לעולם את להקת אבבא ורבים וטובים אחרים. כדי לברר מה בדיוק קורה שם, ארזתי את המזוודות ונסעתי לשטוקהולם כדי לצפות בקדם האירוויזיון השבדי, אותו אפשר להגדיר כ"מופע הפופ הטוב בעולם". כן, קראתם נכון! שמע ישראל בתור התחלה, להגיע לשבדיה זה לא הדבר הכי קל בחיים. עליתי על טיסה חביבה לאוסטריה, ושם חיכיתי שלוש שעות לטיסת הקישור לשבדיה. כשקיבלתי את כרטיס הטיסה שמחתי, מפני שראיתי שאני יושב בשורה חמש, דבר שאומר שאני אצא בין הראשונים מהמטוס לאסוף את המזוודה. אבל כשראיתי את המטוס חשכו עיניי. הבנתי ששורה חמש היא ליד השירותים, בסוף המטוס. כן, טסתי במטוס שזכה אוטומטית לכינוי "קשית", מפני שמשב רוח אחד מכופף אותו כמו קשית לשתייה. לא יודע מה איתכם, אבל כיסיתי את כל האופציות. אפילו אמרתי את תפילת שמע ישראל בין הצטלבות אחת לשנייה. אולי אלוהים דווקא מוסלמי, אבל לצערי לא היה כבש לשחוט במטוס (ולא, מנת האוכל שהגישו לנו לא היתה מספיק טובה כזבח). למרבה ההפתעה נחתנו בחתיכה אחת ובזמן המשוער, ושטוקהולם התגלתה כעיר יפהפייה. על התושבים שלה אי אפשר להגיד אותו הדבר. כן, יש כמה יפים ויפות שחורכים את הרחובות, אבל כל השאר צריכים להישאר בבתיהם כל הזמן, או לפחות לשגר מכתבי אזהרה כשהם יוצאים החוצה לקנות פת לחם. מכוערים זאת המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת להם. לפחות הם התגלו כאנשים מנומסים. גם זה משהו, אני מניח. בערב הראשון שלי בשטוקהולם (יום חמישי, יומיים לפני הקדם אירוויזיון) הוזמנתי על ידי הטלוויזיה השבדית למסיבה גדולה שנערכה לכבוד המשתתפים. האירוע אורגן בצורה יוצאת דופן ונכחו בו לינדה בנצינג, שרלוט פראלי, סאנה נילסון, BWO ושאר משתתפי הקדם. אם השמות האלה לא אומרים לכם דבר, תחשבו שאני מדבר על מסיבה שנכחו בה הראל סקעת, הראל מויאל, רן דנקר, סינרגיה ועידן יניב. כן, הזמרים הכי גדולים בשבדיה נלחמים על מקום בקדם שלהם, מפני שהם יודעים שגם אם הם לא יזכו במקום הראשון יהיה להם להיט רדיו בטוח ושיר שאפשר יהיה לשיר בהופעות. ככה זה במדינה שלוקחת את התחרות ברצינות. I Love Israel הזמרים במסיבה שמחו לשמוע שיש נציגות ישראלית במקום, ושמחו לשמוע שיש התעניינות גם בארץ הקודש לגבי הקדם שלהם. הגדילה לעשות שרלוט פארלי, שדיברה בחיבה על ישראל. פראלי, שבעבר נקראה שרלוט נילסון, ייצגה את שבדיה בתחרות האירוויזיון בשנת 1999 שנערכה בישראל, שבה היא זכתה במקום הראשון. "אני אוהבת מאוד את ישראל", היא סיפרה בראיון למעריב לנוער. "זאת מדינה מדהימה ושמחתי שהיתה לי הזכות לבקר שם". פראלי באותם רגעים סומנה כועמדת המובילה לניצחון בקדם השבדי, וכולם ידעו את זה. לא חשבתי שנראה אותך שוב בתחרות. "אני יודעת. נדרתי נדר שאני לא אעשה שוב אירוויזיון, אבל כשהשמיעו לי את השיר 'גיבור', אמרתי פאק! אני חייבת לבצע אותו. זה שיר מדהים". קרולה, הזמרת שבשנת 1991 ניצחה את התחרות והפכה לידידת ישראל בעקבות חברותה עם אורנה ומשה דץ, ניסתה להגיע לגמר גם כן, אבל לא צלחה את שלב חצי הגמר השנה. את בטח שמחה שלא תצטרכי להתמודד מול קרולה בגמר. "למה שמחה? דווקא הייתי רוצה לראות אותה בגמר. אני יודעת שאם היא היתה מגיעה לגמר הייתי מנצחת אותה. שמעתי את השיר שלה כבר לפני מספר חודשים וידעתי שהשיר שלי הרבה יותר חזק. חבל שהיא לא בגמר". כזוכת אירוויזיון, את חושבת שיהיה עלייך לחץ גדול יותר לזכות בתחרות? "לא ממש. בוא נודה באמת, מי בכלל זוכר שהשתתפתי בתחרות או שזכיתי בה? השבדים בהחלט מצפים שאני אזכה, כמו שהם מצפים מכל הנציגים שלהם, אבל אף אחד במדינות האחרות לא יזכור אותי, מלבד כמה חובבי אירוויזיון. אפילו שם המשפחה שלי שונה בגלל שהתחתנתי. חוץ מהלחץ הרגיל של התחרות, לא יהיה שום לחץ נוסף". אל תתנו לבלונד שלה להטעות אתכם. פראלי היא בחורה עם ראש על הכתפיים ורגליים נטועות בקרקע. היא בחורה שיודעת בדיוק לאן היא הולכת ומה היא רוצה להשיג. אחד הדברים שהיא רוצה להשיג הוא פרצוף חדש, מפני שכמו מגדל אייפל, גם שם אין אף חלק מקורי.
בועז מעודה ינסה לעשות מה שהוא יכול כדי לזכות באירוויזיון בחודש הבא * מצדנו הוא יכול להעלות את דנה אינטרנשיונל לבמה, אבל זה לא יעזור לו * עם כל הכבוד, ויש כבוד, שבדיה לוקחת את התחרות הרבה יותר ברצינות * בועז, תקרא ותפנים מאת: גלעד ינאי אמיר, שטוקהולם [email protected] פעם, כשהייתי צעיר ויפה (עכשיו אני רק יפה), אהבתי את תחרות האירוויזיון. היום אני בעיקר אוהב לצחוק עליה. זה מה שקורה כשאירלנד שולחת בובת יד שתייצג אותה בתחרות (תצפו בתחרות השנה ותבינו). לשמחתם של חובבי התחרות, וכאלה יש 10 בשקל, יש מדינה אחת שמתעקשת לקחת את התחרות בשיא הרצינות ולשלוח שירי פופ איכותיים שלרוב זוכים במקומות גבוהים. מדובר בשבדיה, בירת הפופ העולמית, ששיגרה לעולם את להקת אבבא ורבים וטובים אחרים. כדי לברר מה בדיוק קורה שם, ארזתי את המזוודות ונסעתי לשטוקהולם כדי לצפות בקדם האירוויזיון השבדי, אותו אפשר להגדיר כ"מופע הפופ הטוב בעולם". כן, קראתם נכון! שמע ישראל בתור התחלה, להגיע לשבדיה זה לא הדבר הכי קל בחיים. עליתי על טיסה חביבה לאוסטריה, ושם חיכיתי שלוש שעות לטיסת הקישור לשבדיה. כשקיבלתי את כרטיס הטיסה שמחתי, מפני שראיתי שאני יושב בשורה חמש, דבר שאומר שאני אצא בין הראשונים מהמטוס לאסוף את המזוודה. אבל כשראיתי את המטוס חשכו עיניי. הבנתי ששורה חמש היא ליד השירותים, בסוף המטוס. כן, טסתי במטוס שזכה אוטומטית לכינוי "קשית", מפני שמשב רוח אחד מכופף אותו כמו קשית לשתייה. לא יודע מה איתכם, אבל כיסיתי את כל האופציות. אפילו אמרתי את תפילת שמע ישראל בין הצטלבות אחת לשנייה. אולי אלוהים דווקא מוסלמי, אבל לצערי לא היה כבש לשחוט במטוס (ולא, מנת האוכל שהגישו לנו לא היתה מספיק טובה כזבח). למרבה ההפתעה נחתנו בחתיכה אחת ובזמן המשוער, ושטוקהולם התגלתה כעיר יפהפייה. על התושבים שלה אי אפשר להגיד אותו הדבר. כן, יש כמה יפים ויפות שחורכים את הרחובות, אבל כל השאר צריכים להישאר בבתיהם כל הזמן, או לפחות לשגר מכתבי אזהרה כשהם יוצאים החוצה לקנות פת לחם. מכוערים זאת המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת להם. לפחות הם התגלו כאנשים מנומסים. גם זה משהו, אני מניח. בערב הראשון שלי בשטוקהולם (יום חמישי, יומיים לפני הקדם אירוויזיון) הוזמנתי על ידי הטלוויזיה השבדית למסיבה גדולה שנערכה לכבוד המשתתפים. האירוע אורגן בצורה יוצאת דופן ונכחו בו לינדה בנצינג, שרלוט פראלי, סאנה נילסון, BWO ושאר משתתפי הקדם. אם השמות האלה לא אומרים לכם דבר, תחשבו שאני מדבר על מסיבה שנכחו בה הראל סקעת, הראל מויאל, רן דנקר, סינרגיה ועידן יניב. כן, הזמרים הכי גדולים בשבדיה נלחמים על מקום בקדם שלהם, מפני שהם יודעים שגם אם הם לא יזכו במקום הראשון יהיה להם להיט רדיו בטוח ושיר שאפשר יהיה לשיר בהופעות. ככה זה במדינה שלוקחת את התחרות ברצינות. I Love Israel הזמרים במסיבה שמחו לשמוע שיש נציגות ישראלית במקום, ושמחו לשמוע שיש התעניינות גם בארץ הקודש לגבי הקדם שלהם. הגדילה לעשות שרלוט פארלי, שדיברה בחיבה על ישראל. פראלי, שבעבר נקראה שרלוט נילסון, ייצגה את שבדיה בתחרות האירוויזיון בשנת 1999 שנערכה בישראל, שבה היא זכתה במקום הראשון. "אני אוהבת מאוד את ישראל", היא סיפרה בראיון למעריב לנוער. "זאת מדינה מדהימה ושמחתי שהיתה לי הזכות לבקר שם". פראלי באותם רגעים סומנה כועמדת המובילה לניצחון בקדם השבדי, וכולם ידעו את זה. לא חשבתי שנראה אותך שוב בתחרות. "אני יודעת. נדרתי נדר שאני לא אעשה שוב אירוויזיון, אבל כשהשמיעו לי את השיר 'גיבור', אמרתי פאק! אני חייבת לבצע אותו. זה שיר מדהים". קרולה, הזמרת שבשנת 1991 ניצחה את התחרות והפכה לידידת ישראל בעקבות חברותה עם אורנה ומשה דץ, ניסתה להגיע לגמר גם כן, אבל לא צלחה את שלב חצי הגמר השנה. את בטח שמחה שלא תצטרכי להתמודד מול קרולה בגמר. "למה שמחה? דווקא הייתי רוצה לראות אותה בגמר. אני יודעת שאם היא היתה מגיעה לגמר הייתי מנצחת אותה. שמעתי את השיר שלה כבר לפני מספר חודשים וידעתי שהשיר שלי הרבה יותר חזק. חבל שהיא לא בגמר". כזוכת אירוויזיון, את חושבת שיהיה עלייך לחץ גדול יותר לזכות בתחרות? "לא ממש. בוא נודה באמת, מי בכלל זוכר שהשתתפתי בתחרות או שזכיתי בה? השבדים בהחלט מצפים שאני אזכה, כמו שהם מצפים מכל הנציגים שלהם, אבל אף אחד במדינות האחרות לא יזכור אותי, מלבד כמה חובבי אירוויזיון. אפילו שם המשפחה שלי שונה בגלל שהתחתנתי. חוץ מהלחץ הרגיל של התחרות, לא יהיה שום לחץ נוסף". אל תתנו לבלונד שלה להטעות אתכם. פראלי היא בחורה עם ראש על הכתפיים ורגליים נטועות בקרקע. היא בחורה שיודעת בדיוק לאן היא הולכת ומה היא רוצה להשיג. אחד הדברים שהיא רוצה להשיג הוא פרצוף חדש, מפני שכמו מגדל אייפל, גם שם אין אף חלק מקורי.