../images/Emo221.gif פעם (שלישית) בחיים ../images/Emo221.gif
שלחנו את הכתב הכי חנון שלנו לראיין את מושיק עפיה ושלומי סרנגה, מלכי המוזיקה המזרחית הכבדה, ששרים עכשיו דואט שלישי * כוחותינו שבו בשלום מאת: כ"נ תום טרגר [email protected] היה יום קר מאוד שבו פגשתי את מושיק עפיה ושלומי סרנגה לראיון בדירתו של עפיה. הגשם ירד ללא הפסקה והברד הכבד כמעט שבר את השמשות בבית שלו. פתאום הדבר נראה לי הגיוני. אחרי הכל, תמיד הנחתי שהגיהינום יקפא ביום שבו אקיים שיחה עמוקה ומרגשת עם צמד הזמרים. מה אתם יודעים, הלא ייאמן קרה! אלוהים, אתה יותר ממוזמן להפיל עלי מטאור עכשיו. שום דבר כבר לא יפתיע אותי יותר בחיים! תגידו, גם אתם מאמינים שיש אפליה בכל הקשור למוזיקה מזרחית? עפיה: "ברוך השם, כמו שאתה רואה, אנחנו כל ארבע דקות בטלוויזיה, זה לא כזה משפיע עלינו. זה שיש קיפוח גדול, יש, אבל זו בעיה שלהם. מה אני אגיד לך, שישברו את הראש. אני לא יכול להתחיל לתקן את המדינה. איפה שיש תקשורת, שם יש קיפוח". ולמרות זאת, שניכם מצליחים מאוד! עפיה: "כשאתה מוציא שיר חזק והוא תופס אז אומרים 'אה, הנה, אז כן קוראים לך לטלוויזיה!'". סרנגה: "בתקשורת הולכים אחרי העם. ברגע ששיר מצליח בחתונות ובאירועים, אז גם ברדיו הם רוצים לרצות את העם ואז השירים שלנו מגיעים לרדיו. אבל לא כל כך מהר זה מגיע לפלייליסט. גם ל'חלום מתוק', שעשה שמות באירועים, בחתונות ובהופעות משותפות, לקח שבעה חודשים לפרוץ לרדיו. בוא נגיד שאנחנו מתחילים מהמקום הקשה יותר ולא מהמקום הקל. אם היינו מתחילים ברדיו אז ישר בתקשורת היו שומעים והיה הרבה יותר קל". עפיה: "מה אני אעשה, אבוא אליהם בגלגל"צ, אדפוק להם בדלת ואכריח אותם לשים את השירים שלנו בפלייליסט?". אתם עוד שלווים. מהסרטים של אבי ביטר שראיתי, האשכנזים מוצגים כשטן בהתגלמותו בנושא הזה. עפיה: "קודם כל, אל תשווה אותנו לאבי ביטר". לא לא, חס וחלילה. עפיה: "אני לא יכול להצטרף למה שהוא אומר. אני אף פעם לא עושה את ההפרדה הזו בין מזרחים לאשכנזים. אנחנו כולנו חיים במדינה אחת ביחד".
שלחנו את הכתב הכי חנון שלנו לראיין את מושיק עפיה ושלומי סרנגה, מלכי המוזיקה המזרחית הכבדה, ששרים עכשיו דואט שלישי * כוחותינו שבו בשלום מאת: כ"נ תום טרגר [email protected] היה יום קר מאוד שבו פגשתי את מושיק עפיה ושלומי סרנגה לראיון בדירתו של עפיה. הגשם ירד ללא הפסקה והברד הכבד כמעט שבר את השמשות בבית שלו. פתאום הדבר נראה לי הגיוני. אחרי הכל, תמיד הנחתי שהגיהינום יקפא ביום שבו אקיים שיחה עמוקה ומרגשת עם צמד הזמרים. מה אתם יודעים, הלא ייאמן קרה! אלוהים, אתה יותר ממוזמן להפיל עלי מטאור עכשיו. שום דבר כבר לא יפתיע אותי יותר בחיים! תגידו, גם אתם מאמינים שיש אפליה בכל הקשור למוזיקה מזרחית? עפיה: "ברוך השם, כמו שאתה רואה, אנחנו כל ארבע דקות בטלוויזיה, זה לא כזה משפיע עלינו. זה שיש קיפוח גדול, יש, אבל זו בעיה שלהם. מה אני אגיד לך, שישברו את הראש. אני לא יכול להתחיל לתקן את המדינה. איפה שיש תקשורת, שם יש קיפוח". ולמרות זאת, שניכם מצליחים מאוד! עפיה: "כשאתה מוציא שיר חזק והוא תופס אז אומרים 'אה, הנה, אז כן קוראים לך לטלוויזיה!'". סרנגה: "בתקשורת הולכים אחרי העם. ברגע ששיר מצליח בחתונות ובאירועים, אז גם ברדיו הם רוצים לרצות את העם ואז השירים שלנו מגיעים לרדיו. אבל לא כל כך מהר זה מגיע לפלייליסט. גם ל'חלום מתוק', שעשה שמות באירועים, בחתונות ובהופעות משותפות, לקח שבעה חודשים לפרוץ לרדיו. בוא נגיד שאנחנו מתחילים מהמקום הקשה יותר ולא מהמקום הקל. אם היינו מתחילים ברדיו אז ישר בתקשורת היו שומעים והיה הרבה יותר קל". עפיה: "מה אני אעשה, אבוא אליהם בגלגל"צ, אדפוק להם בדלת ואכריח אותם לשים את השירים שלנו בפלייליסט?". אתם עוד שלווים. מהסרטים של אבי ביטר שראיתי, האשכנזים מוצגים כשטן בהתגלמותו בנושא הזה. עפיה: "קודם כל, אל תשווה אותנו לאבי ביטר". לא לא, חס וחלילה. עפיה: "אני לא יכול להצטרף למה שהוא אומר. אני אף פעם לא עושה את ההפרדה הזו בין מזרחים לאשכנזים. אנחנו כולנו חיים במדינה אחת ביחד".