JuSt My LuCk
New member
../images/Emo221.gifBUBBLE ARAP פרק 7../images/Emo221.gif
שלום לכם
סליחה שלא פירסמתי אתמול
אני בקושי בפורום בזמן האחרון
אבל זה כי אני מבלה 1- שעות במד"א מאיזה 7 וחצי בבוקר עד שש/שבע/שמונה בערב וכשאני חוזרת אני גמורה מעייפות
אז בא לכם לספר לי מה הפסדתי ביומיים האחרונים?
חחח XDD אהה וספרו על יום האהבה שהיה לכם
טוב ועכשיו לעניינינו
הנה הפרק מקווה שתאהבו
ושוב אני ממש לא אוהבת את הכתיבה של שלושת הפרקים האלה (5,6,7) אבל מפה זה משתפר
"אני לא מבין איך זה שהיה לך הכל ו...בשביל מה זה קרה... אני פשוט לא מבין למה" הוא התיישב על המיטה. "דאגי תאמין לי שגם אני לא מבינה למה...אבל העיקר שזה מאחורי ועכשיו אני פה איתכם" ישבתי לצידו. "אני מצטער" הוא מלמל "אין לך על מה" חייכתי וחיבקתי אותו. "טוב דאגי אני חייבת לחזור לעצמי או שאני אחנק אז נתראה עוד מעט" חייכתי וגם הוא חייך "אין בעיה" הוא אמר ויצא מהדלת. זמזמתי לעצמי שיר ישן בעוד חיפשתי רמז קל למוזיקה. מצאתי דיסקים של הביטלס וגאנז אנד רוזאס ובמזל מצאתי גם טייפ ישן. עצרתי לרגע להסתכל שוב מסביבי... והעולם מעולם לא נראה טוב יותר. הבחנתי בדלת נוספת בחדר, פתחתי אותה והחסרתי פעימה... "מקלחת!" כמעט צעקתי. כבר הרבה זמן שלא עשיתי מקלחת שבאמת כוללת סבון. ישבתי באמבטיה כשעה עד שקמתי. לבשתי חלוק לבן כמו של בתי המלון ונעלי בית והתיישבתי מול המראה. הסתכלתי על השתקפותי "זהו זה..." מלמלתי לעברה. "את מאחורי עכשיו.את כבר לא חלק ממני" לקחתי נייר והורדתי את האיפור מפני. לקחתי את הצבע לשער והתחלתי לקרוא את ההוראות. "בבקשה שזה יעבוד!" אמרתי לאוויר. מסתבר שיש לי נטיה לעשות דברים הפוך. קיוותי שזה לא יקרה לי גם עם הצבע לשער. אחרי ארבע שעות של עבודה קשה ומפרכת סיימתי לחזור לעצמי,לפחות כלפי חוץ. מבפנים היו לי צלקות רבות שלא ניתן להחלימם. הבזקי פלש באק תקפו אותי בכל פעם שעשיתי משהו שהזכיר לי את החודשיים וחצי האחרונים. ניסיתי לסלק אותם מראשי , הסתובבתי כו וכו בחדר עדין בחלוק מקשיבה למוזיקה בריכוז כו רב שאני לא מבינה איך הצלחתי בכלל ללכת. נשכבתי על המיטה, מחזיקה את קצוות שערי בידי ונותנת לעצמי צלשים על כך שאותו לפחות עשיתי כמו שצריך. "עדי?" נשמע קול מעבר לדלת. לא עניתי, פחדתי לענות. אני לא יודעת למה אבל פחדתי. פשוט קמתי מהמיטה והגברתי את המוזיקה חזק ככל שהטייפ הסכים לתת לי. פתחתי את הארון ובחנתי את הבגדים. הוצאתי זוג מכנסיי 3/4 משובצות וגופיית סבא לבנה והתחלתי להתלבש. אחרי רבע שעה ירדתי במדרגות, שמעתי את טום דאגי והארי משוחחים, "חייבים לספר לה" אמר קולו של טום "השתגעת טום?! זה יהרוס אותה!!!" אמר הארי "יהרוס אותה?! מה יהרוס אותה?! היא חייבת לדעת את האמת!" אמר דאגי "איזה אמת?" שאלתי וראשיהם הסתובבו אלי בפליאה.
שלום לכם
