BUBBLE ERAP פרק +10 8+9

[JuSt My LuCk]

../images/Emo221.gif BUBBLE ERAP פרק +10 8+9../images/Emo221.gif

תקשיבו אל תהרגו אותי אבל אני לא זוכרת איזה פרק שמתי ביום חמישי XDDD ואני ממש מצטערת אבל יש לי פיצוי

אני שמה את פרק 8 (שוב????) את פרק 9 ו.....את פרק 10

(טוב וזה גם כי אני טסה ביום חמישי ואני לא אהיה פה בשביל לשים פרק

טוב אז תהנו!!!

אהה ושוב ממש מש ממש סליחה שאני לא עונה לתגובות

אני לא מגעילה או משו אני פשוט ממש עסוקה /= אני בקושי מוצאת זמן להיכנס לפורום

טוב אז הנה

הם בהו בי בפה פתוח בערך דקה עד שהפצרתי בהם להגיד לי על מה הם דיברו. "נו?!" שאלתי בקוצר רוח. "עדי את נראת נפלא!!" אמר טום "תודה" אמרתי "אבל אל תשנו נושא,תגידו לי איזו אמת" "עדי זה לא הזמן המתאים לספר לך,עדין" אמר הארי "הארי אתם הולכים לספר לי עכשיו את כל מה שאתם מסתירים ממני או שאני עוזבת" אמרתי בתקפות וקיוויתי שהם לא דווקא יקפצו על ההזדמנות שאני העזוב . "עדי אל תהיי כזו אנחנו רוצים לספר לך אבל זה לא הזמן המתאים!" אמר טום ורק דאגי ישב לו בוחש בשוקו (אנשים תפסיקו עם המוח הכחול שלכם !! ) "עד לפני דקה אתה ודאגי רציתם לספר לי את האמת אז נו.. אני פה אני רוצה לדעת!" "עדי..." פתח דאגי , הפנתי את מבטי אליו וקיוויתי שאולי הוא הקרן האור הקטנה שתסכים לספר לי. "הדבר היחידי שאנחנו יכולים לספר לך כרגע זה ש..." "דאגי לא!" אמר טום וקטע אותו באמצע. "מה?!" תקפתי את דאגי. "מה יש?!" הרגשתי דמעות זולגות מעיניי ומיהרתי לנגב אותם. "מגיע לה לדעת לפחות את זה ...." אמר דאגי "ככה או ככה היא תגלה את זה בערב ." "טוב" אמר טום שנראה רגוע יותר "ספר לה " "טוב עדי... היום בערב מתקיים נשף מסכות בבית של דני וג'ניפר..." "מה?!?!" קטעתי אותו "דני וג'ניפר גרים ביחד!?!??!" "כן" הוא אמר בעצב . "בקיצור היום מתקיים אצלם נשף מסכות לכבוד הסיליבסטר,אנחנו מבקשים ממך לבוא איתנו,אבל לא לחסוף מי את אם את מבינה אותי....את יודעת בסגנון 007" הסתכלתי עליו עושה תנועות עם הידיים שקצת הזכירו לי קונג פו , הסתכלתי על ההתרגשות שבו והתאפקתי שלא לצחוק , וכשהסתלכתי הצידה ראיתי את הארי צוחק צחוק אילם וטום נראה כאילו הוא בלע אבטיח שלם והוא מתאפק שלא לירוק אותו החוצה. "טוב" אמרתי צוחקת "נו עדי בבקשה!!!" אמר דאגי שכנראה לא הבין את מה שאמרתי "בסדר" ניסיתי מילה אחרת שאולי אותה הוא יבין "נו!! אהה אמרת בסדר אוקי " הוא הסמיק "באיזה שעה הנשף?" "בעשר וחצי הוא מתחיל."אמר הארי הבטתי בשעון , "מה!?!?! עכשיו 7 וחצי!!!איך אתם רוצים שאני אספיק להתארגן ?!?!?!? משוגעים!! אתם פשוט משוגעים שרק עכשיו אמרתם לי!! אני בחיים לא אספיק להתארגן בזמן!!!!" צעקתי בעוד אני רצה במעלה המדרגות שלי לכיוון החדר. "נשים...." שמעתי את טום ממלמל. חיפשתי בכל החדר מחליק שער שכמובן לא מצאתי "דאגי?!?!?" צעקתי מהחדר, "דאגי?!?!?!" צעקתי שוב "מה?" הוא עמד בדלת. "אהה אתה למעלה? " הסמקתי , "כן...מה רצית?" "יש לך מחליק שער? " שאלתי בתקווה "אממ כן" הוא אמר בחיוך ביישן והלך להביא אותו "תודה!" אמרתי וסגרתי במהרה את הדלת. החלקתי את השער , לבשתי שמלה מהממת שחשדתי שנקנתה לכבוד האירוע ונזכרתי את מסע מסיבת הסיום וממדידת מליון השמלות עם דאגי טום והארי. חייכתי לעצמי חיוך שובב. פרק 9 וכך שעתיים וחצי לאחר מכן נכנסנו ללימוזינה ארוכה ,לבנה ומדהימה ביופיה. בהיתי בה באט שכולם נכנסו אליה , "את באה?" שאל טום משרבב את ראשו דרך הגג. הרמתי מבט בפה שמוט והינהנתי. "וואווו...." מילמלתי. אם אתם חושבים שהיא הייתה יפה מבחוץ... חכו עד שתראו אותה מבפנים. כל הדלתות זהרו מאורות. התקרה נראתה כמו מראה ובדפנותיה זהרו להם אורות אולטרה סגולה. "שמפניה?" הציע לי טום ושלף כוסות ובקבוק שמפניה ממיני מקרר שרק עכשיו שמתי לב אליו. "אהאה" מלמלתי וטום צחקק למראה המופתע שלי. "רוצה לראות משו בטלווזיה?" שאל הארי מעביר לי את כוס השמפניה מידו של טום. "כן" אמרתי , "ערוץ MTV" "מה מזה את לא מופתעת?" שאל דאגי כאשר על פניו מבט משועשע. "לא, האמת שלא. בוואן של בוריס הייתה גם טלווזיה" מלמלתי את החלק האחרון של המשפט,נזהרת לא להזכר יותר מדי. וכך הידהדו צללי הטלוויזיה כשכולם שקעו בעצמם. "כל הלהיטים של מקפליי! מייד אחרי הפרסומות!" מסר הקריין בטלוויזיה. "וואי!!! תראווו!! כל הקליפים שלכם!!! וואי מגניב!!!" השתגעתי מהתרגשות. והם רק הסתכלו עלי מוזר ולאחר מספר שניות, כאשר נרגעתי והסתכלתי עליהם בחשש הם התפקעו מצחוק. "מה???" שאלתי בבישנות . "את פשוט כל כך חמודה! איך שאת מתרגשת" נשנק טום מחזיק בצלעותיו. נסענו כרבע שעה כשבהם נשמעו כבר 4 שירים של מקפליי שבהם למרבה הפלא היה לכל אחד מה להגיד על עצמו, ואז הגענו. "רגע...לפני שאני שוכח" מלמל לעברי טום, "זאתי המסכה שלך" הוא שלף מסכה מדהימה, לבנה...נראית כמו המסכות השוויצרות שתמיד מראים בסרטי המאה ה-17. על המסכה היו איתורים בזהב ותכלת. שמתי אותה, הסתכלתי במראה. עיניי הכחולות נראו דרך חורי המסכה, היא חיסתה את אפי ואת כל מה שמעליו. וכך יצאתי מהלימוזינה. כשראשית אני מוציאה את רגלי המעוטרת בנעלי עקב שחורות ואז הוצאתי את שארית גופי, עליו התנוססה שמלה שחורה עם חתך עד הברך ומחסוף עמוק בגב.השמלה הזכירה באופן מוזר מאוד את השמלה שטום אהב מבחירת השמלות למסיבת סיום. צעדתי בביטחון אך פרפרים עפו להם בביטני. הסתכלתי מעלה לעבר הבית הענק, לא תיקון טעות.הסתכלתי לעבר האחוזה הענקית. היא הייתה מדהימה. ובחוץ....היו שם שיחים בצורות!!! וורדים ונרקיסים בכל עבר. ולא יכולתי להמנע מהמחשבה שאילולי ג'ניפר....אולי גם לי היה את כל זה. "הזמנות?" קרא השומר ליד דלת מתכת מרהיבה. "הנה" שלף טום כרטיסים מכיסו ודחף אותם לשומר. מסתכל עלי במבט רב משמעות. "מה?" אמרתי בלי קול לטום. "אחר כך " הוא סינן. "רגע!" הוא אמר כשפנינו לעבר הדלת. טום נעצר בפתאומיות והביט בשומר בפחד. "מסכות חובה!!!" ראיתי את טום נושם לרווחה. "כן כמובן" הוא חייך. ומיד כולם שמו מסכות, ואין ספק שלא הם בחרו לי את המסכה. אני מתכוונת ... למה ששלושה בחורים עם מסכות של:באטמן,ספיידרמן ווונדרוומן (האם דאגי), יבחרו לי מסכה כל כך מדהימה. ולא טעיתי. איך שנכסנו ראיתי את ג'ונה ,עינב ועוד בחורה שלא היכרתי שותות שמפניה. אני מבינה שהבנים הזהירו אותם לא לחשוף מי אני. כי עינב לא רצה אלי בצעקות כמו שבדרך כלל קורה. רק כאשר התקרבנו היא סיננה לעברי "אני מקווה שאת אוהבת את המסכה...ואני מצטערת על הכל" חייכתי, "אין לך על מה, ואני אוהבת אותה ממש! תודה" . ואז כשהשעון הורה על 10 וחצי נכנסו לחדר דני וג'ניפר , מחזיקים ידיים. (פרק 10 בהודעה חדשה)

 

[JuSt My LuCk]

פרק 10 ../images/Emo3.gif

פרק 10 ג'ניפר לבשה שמלת קטפיות ספגתי בצבע לילך , על פניה מסכת טווס שהסתירה רק את עינייה. ודני... דני לבש חליפה לבנה, הוא לא נראה כמו עצמו. הוא נראה קצת מרושע. על פרצופו מסכת זהב שהסתירה גם כן רק את עיניו. התבוננתי בהם בנשימה עצורה, עד שהרגשתי משיכה בידי. הסתובבתי וראיתי את טום מושך אותי לכיוון הבר. "תקשיבי,אל תגלי לו מי את" הוא ניגש ישר לעניין. "אני לא טיפשה טום..."סיננתי. "אני יודע שאת לא. אבל הוא כבר לא אותו אדם שהכרת. ג'ניפר שינתה אותו."הוא אמר בעצב ופתאום נראה שהוא מאוד מתעניין בנעליו. "אני יודעת...אבל טום....אני מבטיחה שאני לא העשה כלום." "מה לא תעשי כלום?!" הוא הרים את ראשו בפתאומיות, "את תרקדי איתו. ואז...משם אנחנו נטפל בזה." "מה זאת אומרת?" אמרתי בבהלה. "עדי...פשוט תגרמי לו לרקוד איתך סבבה?" "טוב....ותגיד מה היה הקטע עם השומר?" "אהה טוב אמממ דני לא באמת הזמין אותנו לכאן היום" הוא אמר בבישנות. "הוא כנראה באמת השתנה" מלמלתי ופניתי לברמן וביקשתי מרטיני. בשעה 11 השעון צילצל בחוזק. פניתי לרחבת הריקודים והתחלתי לרקוד עם דאגי. "יא יא יא!!!!" צעק דאגי בעוד עשה את תנועות הריקוד הכי מוזרות שאי פעם ראיתי. "אתה יודע מה? אני חושבת שעינב רוצה לרקוד איתך עכשיו" אמרתי וגררתי את עינב לעברו. "נו עדי אני לא אוהבת לרקוד...." היא סיננה "טוב אבל את הולכת לרקוד איתו ועכשיו!" צחקתי. וכך הסתובבתי סביב עצמי ברחבת הריקודים. ראיתי את דני מוקף באנשים. הוא צחק מאיזה בדיחה. ניגשתי אליו בחייוך מזוייף. "אתה רוצה אולי לרקוד?" אמרתי וקיוותי שלא יזהה את קולי. הוא בחן אותי מטה מעלה , נעלבתי שהוא ככה מסתכל עלי במבט כל כך גרגרני אך לבסוף הוא הסכים. המוזיקה הקיצבית התחלפה בסלו, בצעד ביישני משכתי אותו לרחבת הריקודים. הוא הצמיד אותי אליו,הרגשתי כאילו אני נמצאת במקום אחר, נזכרתי בנשף סיום,איך הוא אמר שהוא שמח שאני לא אחותו לאחר שמועה לא הגיונית של ג'ניפר. זה היה לפני חודשיים וחצי ועדין... זה נראה כמו נצח. וכך בעוד שאנחנו רוקדים אחד עם השני ואני שוקעת במחשבות וגעגועים אל דני הישן,השעון צלצל לחצות. "טוב אני חושב שאנחנו צריכים להתנשק" אמר דני בבישנות מסויימת, ולרגע זהיתי את הדני שהכרתי פעם. שפתינו התקרבו אחת לשניה... ואז הרגשתי מישהו מושך אותי אחורה הסתובבתי וראיתי את הארי מושך אותי אליו. "היי מה הקטע?!" דני שאל בכעס. הקול שלו.... אפילו כשהוא כועס הוא נשמע כל כך מרגיע ועדין. "אל תעשה מהומה ושום דבר לא יקרה לך" סינן טום בשקט והצמיד משהו לגב של דני, משהו שלאימתי חשדתי שהיה אקדח. "בסדר בסדר!" אמר דני מרים ידיים מפנה מבטים לכל עבר. וכך טום הוליך אותו ללימוזינה כשאנחנו מאחורה. סגרתי את הדלת מאחורי כשאשר נכנסתי ללימוזינה. "את איתם?!" דני שאל בכעס והצביע עלי. השפלתי את מבטי לריצפה והתחלתי לבכות, בשקט ככה שאף אחד לא שם לב... "מה הקטע שלכם אפשר לדעת?!" דני עדין דרש תשובות. "אתה יודע....דני...אני פשוט לא מאמין שאחרי כל כך הרבה שנים אתה באמת תחשוב שיהיה לנו אקדח." אמר טום ושלף בקבוק זכוכית מהכיס. "מי אתה?" דני שאל באמת שלא הבנתי איך יכול להיות שהוא לא מזהה את חברי הלהקה שלו עצמו,איך הוא לא מזמין אותם לנשף.... "טוב חברה אני חושב שהוא עדין לא מזהה אותנו. בואו נוריד את המסכות." "מ...מממ...מה?!?!?!מה נראה לכם שאתם עושים חוטפים אותי ככה?!?!?!? תנו לי לצאת וע=כ=ש=י=ו!!!" אחד הפרקים האהובים עלי

 

[baril]

../images/Emo119.gif../images/Emo125.gifוואו../images/Emo2.gifאקשןןןןןןןן

אהבתי את הפרקים, ממש יפים

 

[JuSt My LuCk]

תודה ../images/Emo6.gif

 

[butbut]

הולי שיט! הוא עבר שטיפת מוח סודית או משהו כזה

אני בטוחה!! חחXD פרק יפה!!

 

[JuSt My LuCk]

חחחח משו כזה סתם XDDD תודה../images/Emo24.gif

 

[m i c k e y 15]

אואו!! נורא נורא אהבתי!

עוד עוד! זה יהיה אחד האהובים עלי יחהחה

 

[JuSt My LuCk]

חחחחחח תודה ../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

 

[just Kaya]

אמג!

הפפרקים כ'כ יפים

אני לא מאמינה שפיספסתי כ'כ הרבה פרקים! שלא הייתי פה; פיספסתי בעצם את כל מה שקרה בחודשיים וחצי.. [בסיפור לא במציאות! >.<] יענו מאז הנשף. O:

 

[just Kaya]

וואי ד'א..

יש מצב שאת מביאה לי את פרק 7? אני לא מוצאת אותו! וגם את הפרק האחרון של העונה השניה.. אני לא מצאתי. וגם את מס' 4 של העונה הזו לא מצאתי! :'(

 

[JuSt My LuCk]

כי אני מתוסבכת ../images/Emo3.gif

אני שולחת לך את זה בהודעה

פרק אחרון עונה ראשונה : מעריצות שהתאכזבו מהידיעה שהספורטאים הם לא באמת מקפליי צעקו בקול חזק ורועם. הסתובבתי לאט לאט ואז ראיתי אותו , הוא עמד שמה שלצידו דאגי טום והארי. רצתי אליו ,חיבקתי אותו,נישקתי אותו... זאת הייתה הנשיקה הכי מתוקה והכי נפלאה שאני בטוחה שאפילו לסינדרלה או לשלגיה לא הייתה אחת כזאת. "התגעגעתי אליך...."הוא אמר לי אחרי שניתקנו. חייכתי אילו.. לא היה צורך במילים. היה צלצול לסיום ההפסקה, לאף אחד לא היה אכפת. המעריצות צרחו,ג'ניפר והחבורה שלה בכו והספורטאים היו בשוק. "הארי! דאגי! טום!" קראתי "התגעגעתי איליכם!!!" חיבקתי אותם. "ברור שהתגעגעת אלינו!" אמר דאגי בנימה צינית שלמדתי כל כך להכיר. "אתם עשיתם את כל זה?!" שאלתי בהפתעה. "כן! היינו פה מאתמול אחרי הצהריים" אמר הארי "אבל אתמול דיברתי איתכם! התקשרתי לבית שלכם! איך עניתם לי?!" "אמ...נכון ג'יימס?" אמר טום "כן" "הוא מחכה אותי ממש טוב" "אז?" אמרתי למרות שכבר התחלתי להבין. "אז קבענו שאם הוא רואה את המספר שלך על הצג הוא מתחזה אלי ואז הקלטנו את דאגי ואת דני והוא היה צריך רק להשמיע את הקלטת." "ועשיתם את כל זה בשבילי?" שאלתי שוב בהפתעה "ברור!" עכשיו דאגי אמר וראיתי את דני מחייך לו בצד מבויש קצת. "טוב אז אנחנו נעלה שניה לבמה לשיר משהו ואנחנו כבר חוזרים" דאגי אמר עם מבט קצת מדאיג. הם עלו על הבמה ודאגי קרא "זהו השיר שהבטחתי לג'ניפר שאני אכתוב בשבילה (היא נראתה מרוצה) באותו היום שהיא אמרה שלא נגיע לכלום (הקהל צעק בוז , החיוך של ג'ניפר החליק מפניה) השיר הזה נקרא SILENCE IS A SCARY SOUND! והם שרו וניגנו במרץ. אחרי שהם סיימו לנגן הם ירדו מהבמה. הכרתי לדאגי את עינב. שניהם היו דיי בישנים עד שהייתי צריכה לערוך את ההכרות במקומם. בזמן שהם התחברו להם הלכתי לדני. לא האמנתי שאני באמת איתו , שהוא באמת כאן! חיבקתי אותו והתחלנו לרקוד לצליל הצרחות שמסביב שגם אחרי שעה לא נפסקו ולא האמנתי כמה מזליסטית אני. פרק 4 של העונה השניה: לא האמנתי למראה עיני, קודם דאגי ואז ג'ניפר?! "עופי!" אמרתי לה בלי מילה נוספת. היא חייכה אלי את החייוך המזוויע שלה ואמרה "עדי עדי...באמת! ככה מדברים אל חברה ותיקה?" "לא" אמרתי בחיוך צבוע "אבל את לא חברה ובטח שלא ותיקה" "אווו....כל כך צר לי לשמוע את זה" היא אמרה אבל הבנתי שממש לא צר לה. "טוב אם סיימנו פה את יכולה ללכת" אמרתי בקול קר. "להית בובה" היא אמרה וכשעברה לידי לחשה "אני מקווה שאת נהנת פה כמו שאני נהנת עם דני" והמשיכה ללכת. 'אוווו חכי חכי את עוד תקבלי את מה שמגיע לך ' חשבתי לעצמי בחיוך. חמישה ימים עברו מאז הפגישה שלי ושל דאגי. כבר סידרתי הגנה למשפחתי ולחבריי כך שלא יפגעו. ולי....אני רק חיכיתי. ביקשתי שבוע חופש מבוריס. אחרי כמה מכות הוא הסכים. כאשר ישבתי בחדר, אם אפשר לקרוא לזה חדר ,כאשר לפתע נשמע צלצול. הוא נשמע לי מוכר...כאילו שמעתי אותו פעם בעבר. השעה הייתה כבר שתיים לפנות בוקר, אף אחד לא היה ער-גם לא בוריס. הלכתי אחרי הצליל עד שהגעתי לתא, פתחתי את הדלת והנה פלאפון מונח על השולחן. הוא היה מוכר לי. הרמתי אותו כאשר הוא ממשיך לצלצל. עניתי "הלו?" "עדי?!עדי!!! אויי זאת באמת את?!?!!?!?" צעק קול של גבר מהקו השני. "מי זה?" מלמלתי בקול עייף. "אני!!!!" אמר הקול קצת נעלב "מי זה אני?" המשכתי לדבר באותו קול עייף "אל תגידי לי שאת לא מזהה אותי!!! אחרי כל הסיבובי קניות שעשיתי איתך!" "מממממ טום?" אמרתי קצת בפקפוק. "אהה!! ידעתי שהיא לא שכחה אותי!!" הוא אמר למישהו ברקע. "עדי תקשיבי אנחנו צריכים שתחכי לנו מחר....." אבל הוא לא הספיק להמשיך את המשפט ,זה כי פרצתי שוב בדמעות. כעסתי עליו, עליהם. אם הם יכלו כל הזמן הזה להתקשר אלי....למה הם לא התקשרו קודם!?לא היה להם אכפת ממני....... "עדי מה קרה?!" הוא אמר בפליאה. "כל הזמן הזה יכולתם להתקשר! להוציא אותי מפה! למה?!למה רק עכשיו?!" נשנקתי. הוא לא ענה....לא היה לו מה להגיד כנראה.... "עדי נסביר לך הכל כשתהיי בטוחה פה איתנו...בנתיים את צריכה לחכות לנו ב...." שוב הפרעה...אבל לא ממני הפעם מאצלם... "טומי טום!" שמעתי את הקול המבחיל של ג'ניפר. "היי ג'ניפר" שמעתי את טום עונה בקול מלא תיעוב. היא כנראה לא שמה לב לכך. "עם מי אתה מדבר טומי טום?!" "לא עניינך עכשיו לכי מפה" הוא ענה בקוצר רוח. "בצומת מחר" הוא מילמל אלי וניתק. שמחתי... שמחתי כמו שבחיים שלי לא שמחתי,עד שהבנתי שהוא לא אמר לי באיזה שעה להיות בצומת. ופרק 7: "אני לא מבין איך זה שהיה לך הכל ו...בשביל מה זה קרה... אני פשוט לא מבין למה" הוא התיישב על המיטה. "דאגי תאמין לי שגם אני לא מבינה למה...אבל העיקר שזה מאחורי ועכשיו אני פה איתכם" ישבתי לצידו. "אני מצטער" הוא מלמל "אין לך על מה" חייכתי וחיבקתי אותו. "טוב דאגי אני חייבת לחזור לעצמי או שאני אחנק אז נתראה עוד מעט" חייכתי וגם הוא חייך "אין בעיה" הוא אמר ויצא מהדלת. זמזמתי לעצמי שיר ישן בעוד חיפשתי רמז קל למוזיקה. מצאתי דיסקים של הביטלס וגאנז אנד רוזאס ובמזל מצאתי גם טייפ ישן. עצרתי לרגע להסתכל שוב מסביבי... והעולם מעולם לא נראה טוב יותר. הבחנתי בדלת נוספת בחדר, פתחתי אותה והחסרתי פעימה... "מקלחת!" כמעט צעקתי. כבר הרבה זמן שלא עשיתי מקלחת שבאמת כוללת סבון. ישבתי באמבטיה כשעה עד שקמתי. לבשתי חלוק לבן כמו של בתי המלון ונעלי בית והתיישבתי מול המראה. הסתכלתי על השתקפותי "זהו זה..." מלמלתי לעברה. "את מאחורי עכשיו.את כבר לא חלק ממני" לקחתי נייר והורדתי את האיפור מפני. לקחתי את הצבע לשער והתחלתי לקרוא את ההוראות. "בבקשה שזה יעבוד!" אמרתי לאוויר. מסתבר שיש לי נטיה לעשות דברים הפוך. קיוותי שזה לא יקרה לי גם עם הצבע לשער. אחרי ארבע שעות של עבודה קשה ומפרכת סיימתי לחזור לעצמי,לפחות כלפי חוץ. מבפנים היו לי צלקות רבות שלא ניתן להחלימם. הבזקי פלש באק תקפו אותי בכל פעם שעשיתי משהו שהזכיר לי את החודשיים וחצי האחרונים. ניסיתי לסלק אותם מראשי , הסתובבתי כו וכו בחדר עדין בחלוק מקשיבה למוזיקה בריכוז כו רב שאני לא מבינה איך הצלחתי בכלל ללכת. נשכבתי על המיטה, מחזיקה את קצוות שערי בידי ונותנת לעצמי צלשים על כך שאותו לפחות עשיתי כמו שצריך. "עדי?" נשמע קול מעבר לדלת. לא עניתי, פחדתי לענות. אני לא יודעת למה אבל פחדתי. פשוט קמתי מהמיטה והגברתי את המוזיקה חזק ככל שהטייפ הסכים לתת לי. פתחתי את הארון ובחנתי את הבגדים. הוצאתי זוג מכנסיי 3/4 משובצות וגופיית סבא לבנה והתחלתי להתלבש. אחרי רבע שעה ירדתי במדרגות, שמעתי את טום דאגי והארי משוחחים, "חייבים לספר לה" אמר קולו של טום "השתגעת טום?! זה יהרוס אותה!!!" אמר הארי "יהרוס אותה?! מה יהרוס אותה?! היא חייבת לדעת את האמת!" אמר דאגי "איזה אמת?" שאלתי וראשיהם הסתובבו אלי בפליאה.

 

[just Kaya]

תודהה האן! 33>

הפרקים מהממים! ובאמת השלימו י הרבה חסר! [: xoxox

 

[JuSt My LuCk]

חח כן אין בעיה ../images/Emo3.gif אני אשלח לך אותם

אבל רק בערב

מצאתי סוף סוף זמן למחשב !! (כן כן מ-עשרים ל-8 עד עכשיו XDD)

 

[JuSt My LuCk]

אוווי ותודה!!!! ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

 

[just Kaya]

טנקס 33>

נמ. אבל תיקון.. אני צריכה את הפרק האחרון של העונה הראשונה* XD העונה הזו עוד לא נגמרה! >.<

 

[O0NoNi0O]

אני. צריכה. את. פרק. 11. עכשיו. מהר.

יא ממש יפה! גאש אני מתה לראות ][חח צקרוא] מה יקרה!!! תעלי עוד פרק פליזז!

 

[JuSt My LuCk]

חחחחחחחחח תודה ../images/Emo6.gif ../images/Emo9.gif ../images/Emo23.gif

אממממ פרק 11 רק ביום שני

 

[Lex 1]

הולי שיט! ../images/Emo12.gif מדהיםםםם ../images/Emo99.gifכ"כ אהבתי..../images/Emo23.gif

 

[JuSt My LuCk]

טנקס ../images/Emo3.gif ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

 

[McFly rullz]

איאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעט

יואיאואיויויו אני בלחץץ נוראייייייייי דני נהיה מרושע.>< נקווה שתעשי אותו אדם טובXDD אחלהההההההה פרקים!