JuSt My LuCk
New member
../images/Emo221.gifBubble wrap עונה 2 פרק 2 ../images/Emo221.gif
אז ככה
במקום לתת לכם קישור לפרק הקודם פשוט חשבתי לתת תקציר לפרק הקודם שגם תבינו יותר טוב מה הלך בו .... חחחח אז ככה: הפרק הראשון מתחיל בזה שעדי מתארת את מה שקרה בחודשיים וחצי האחרונים בקצרה
והיא נראת שונה לגמרי וג'ניפר דפקה לה את כל מה שהיה לה עם דני ובכלל בחיים. ועכשיו ג'ניפר עם דני ועדי... טוב עכשיו עכשיו אתם תראו
מקווה שתאהבו את הפרק
"ג'ולי" קרא קול "מה?" עניתי בעייפות. כך קוראים לי עכשיו...ג'ולי. הייתי חייבת להחליף את השם... שכל העסק לא יהפוך לאישי מדי.... "בואי הלקוח הגיע" אמר הקול, לאחר כמה שניות הגוף שלו שייך הקול נכנס לחדר ומולי עמד אדם רחב עם כרס בירה. לבוש בשחורים ושרשרת זהב נצנצה על צווארו. "אני הולכת בוריס...." קמתי לאט מנסה לדחות את כל העסק כמה שיותר ואז ניצבתי מול הדלת. עצמי את עיניי ומלמלתי לעצמי...'את תהיי בסדר,את חייבת לעשות את זה...הוא יהרוג אותך אם לא' פתחתי את עיניי ונכנסתי דרך הדלת עם חיוך מזויף. "שלום" אמרתי לאדם שעמד בגבו אלי. "אדוני?" אמרתי. ציפיתי שהוא יסתובב אלי. אבל הוא לא זע. צעדתי אליו ואז - "את יודעת....באותו יום שאמרו לי שעזבת....לא חשבתי שעזבת בשביל זה" "מי אתה?" שאלתי , לא זיהיתי את הקול למרות שהיה לי מוכר. "את יודעת...תמיד חשבתי שיצא ממך משהו טוב... טוב הרבה יותר מזה בכל מקרה..." הוא המשיך בקול עצוב. "למה אתה מתכוון?" שאלתי בחשדנות "אני מתכוון לזה שאת פה בבית זונות הזה! איך הגעת לפה ?! למה הגעת לפה?! איך הפכת למה שפעם טיעבת!?" הוא אמר בתקיפות בקול שכמעט עלה על צעקה בעוד גבו עדין מופנה. "איך... הגעתי לפה?" מלמלתי יותר לעצמי מאליו. "כן" הוא אמר עדין לא מסובב את גבו. "טוב... אני אספר לך...אם זה מה שאתה רוצה..." "זה מה שאני רוצה" הוא אמר הפעם ברוגע. "אני מניחה שהכל התחיל מאותו היום שדני...האקס שלי... והידידים שלי:טום דאגי והארי, הגיעו לבית ספר שלי בישראל להפתיע אותי....ג'ניפר הייתה אכולת קנאה. היא הוכנסה לאישפוז בבית חולים פסיכיאטרי. שם היא פגשה את בוריס, היא סיפרה לו עלי. הוא אמר לה שכאשר שניהם ישתחררו היא תביא אותי אליו והוא ידאג לי ודני יהיה פנוי כולו בשבילה....וכמובן שזה עבד.. היא התשחררה , היא חזרה אלי ואל דני ואמרה שהיא מצטערת על הכל ואחרי שבוע היא ואני קבענו ללכת לשופינג. מה שהסתבר שהיא הביאה אותי לכאן. הייתי קלועה חודש וחצי עד שהתחילו להכריח אותי לעבוד." עשיתי הפסקה ונשמתי אוויר ואז המשכתי . "לא יכולתי לברוח, הם עוקבים אחרי כל הזמן. אני צריכה לעמוד בצומת ולפתות אנשים לבוא לכאן.הם אימו שאם אני לא העשה את מה שהם רוצים הם יהרגו אותי, אמרתי להם שלא אכפת לי שכל דבר אפילו מוות עדיף על זה...אז הם אמרו שהם יפגעו במשפחה שלי ובחברים שלי." ראיתי את האדם המסתורי זז באי נחת במשך כל הסיפור שלי ואז הוא אמר "אני כל כך מצטער עדי..." "מה?" אמרתי בהפתעה , "אתה יודע מי אני?!" "ברור שאני יודע מי את! איך לא?!" ואז הוא הסתובב.
אז ככה
