חדשות המדע
- פותח הנושא אחמס1
- פורסם בתאריך
כבש עם שבע רגליים נולד בניו-זילנד
Two of the extra legs hang useless behind the lamb's forelegs. The animal has three hind legs, one of them with two hoofs. It walks using its two forelegs and three hind legs The full article in the Sunday Telegraph
AnarchistPhilosopher
Well-known member
מה לעזאזל?! למה שיצור יעשה דבר כזה, ישפריץ דם
AnarchistPhilosopher
Well-known member
ברור שלא, היא הרי לא מזוכיסטית...
כמה אחוז מהדם שלה הולך לאיבוד בעקבות ההשפרצה? זה לא נראה לי מנגנון הגנתי יעיל מידי.
כמה אחוז מהדם שלה הולך לאיבוד בעקבות ההשפרצה? זה לא נראה לי מנגנון הגנתי יעיל מידי.
AnarchistPhilosopher
Well-known member
מן הסתם אם הוא מת, הוא לא יוכל להמשיך להשפריץ
עליי דם, חוץ מזה חיות אוכלות את מזונם נא ולא מבושל, כך שדם לא יזיז להם, ההפך חיה טורפת רגילה שקצת דם יוצא מהטרף שלה, לא כך. אני אישית לא אוכל לטאות, אולי אתה רגיל לכך, ולכן אתה נרתע מהלטאה הזו.
עליי דם, חוץ מזה חיות אוכלות את מזונם נא ולא מבושל, כך שדם לא יזיז להם, ההפך חיה טורפת רגילה שקצת דם יוצא מהטרף שלה, לא כך. אני אישית לא אוכל לטאות, אולי אתה רגיל לכך, ולכן אתה נרתע מהלטאה הזו.
עריסטו
Active member
הלטאה ביוטיוב../images/Emo26.gif
http://www.youtube.com/watch?v=3L7vMxJGJ6A והנה חברה שלה http://www.youtube.com/watch?v=KSLUwmJOo_M&eurl=
http://www.youtube.com/watch?v=3L7vMxJGJ6A והנה חברה שלה http://www.youtube.com/watch?v=KSLUwmJOo_M&eurl=
תירגמתי את זה:
הנה דרך מקורית להשיג משקה: במדבר החם, בעלי החיים חייבים להשיג מים, בכל דרך אפשרית. מחקר חדש שופך אור על מה שמתברר כאחת התופעות המוזרות של הסתגלות לאזורים יבשים; לחלק מן הלטאות, יש רשת של צינורות קטנטנים בין הקשקשים, שיכולים לשאוב מים מן האדמה (או מגשם שנופל על גבן), ולהעביר אותן אל הפה, על מנת לשתות אותן בצורה מסודרת. במשך עשרות שנים, חשדו המדענים, שישנן לטאות אשר יכולות לאסוף מים דרך עורן. "השטן הדוקרני האוסטרלי" ("מולוך הורידוס - Moloch horridus"), לדוגמא, משפשף את בטנו על החול הרטוב לאחר גשם. בשנות העשרים של המאה ה-20, חוקרים סקרנים שמו את הלטאה הנ"ל בקערה שטוחה של מים, וגילו במהרה שגופה נראה רטוב כולו. "המחשבה הראשונית, הייתה שהלטאה פשוט שאבה ישירות את המים דרך עורה.", אמר ווייד שרברוק (Wade Sherbrooke), ביולוג מה"אמריקן מיוזיאום אוף נטורל היסטורי'ס סאות'ווסטרן ריסרץ' סטיישן (סליחה על היעדר התירגום לשם המקום. השם באנגלית: the American Museum of Natural History's Southwestern Research Station), בפורטל, אריזונה. "אך הם טעו. לא כמו העור האמפיבי (דו-חיי), שנותן למים לחדור דרכו, עור הזוחלים משאיר את המים בתוכו", אומר שרברוק. השאלה היא - איך הלטאות מווסות ומעבירות את כל המים דרך גופן? מחקר מאוחר יותר הציע שהמים עברו, איכשהו, דרך "צירי הקשקשים", אשר בין קשקשי הלטאה. במחקר החדש, שרברוק ועמיתיו באוניברסיטאת ג'יימס קוק בטוונסוויל, אוסטרליה, השתמשו באור ובמיקרוסקופ אלקטרונים, בכדיל לבחון לעומק את "צירי הקשקשים" (כאמור, צירים שבין הקשקשים) של סוג הלטאה המדובר, בפירוט. הם גילו שהצירים מכילים תעלות דמויות צינורות, בערך ברוחב של שערה (או שתיים) של אדם, גודל אידיאלי למדי לרתימת כוחות (כוחות ריק? "capillary forces") אשר ישאבו מים פנימה אל תוך הגוף. ב"שדים / שטנים הדוקרניים", רשת הצירים נמצאת בכל הגוף, ומווסתת את המים מכל הגוף, אל פה הלטאות, מדווחים החוקרים בגליון השבוע של "זומופולג'י" ("Zoomorphology"). הם מצאו מערכת צינורות דומה בלטאה-אוספת-גשם נוספת, "הלטאה המקורננת הטקסנית" ("Phrynosoma cornutum"), אך לא בשבע בנות-משפחה של לטאות אלו (מסוג "אוספות-גשם") , אשר אינן מעבירות את הגשם דרך גופן. "זהו מאמר מדליק ביותר (תירגום מסלנג אמריקאי , ברשותכם. ניתן לתירגום גם כ-פשוט, או מסודר, או יסודי), אומר קורט שוונק (Kurt Schwenk), ביולוג אבולוציוני (שמתמחה באבולוציה) מאוניברסיטאת קונטיקט שבסטורס. "הממצאים מגלים לנו את אחת ה"חתיכות החסרות" הגדולות - איך המכניזם של תהליך העברת המים העורי מתרחש.". "חלק גדול נוסף,", אומר שוונק, "הוא איך הלטאות גורמות למים לנוע בכיוון הנכון.". הוא אומר ששני המינים הללו (של לטאות אשר מעבירות את המים בגופן) מבצעים תנועות מהירות של הלשון, שאולי, איכשהו, עוזרות לבצע את זה, ע"י העברה של מים אל הפה, טיפה אחר טיפה, כדי שיותר נוזל ישאב למקומו, לדוגמא - אך הפרטים עדיין חסרים... למי שרוצה. מאמר מרתק. עמית.
הנה דרך מקורית להשיג משקה: במדבר החם, בעלי החיים חייבים להשיג מים, בכל דרך אפשרית. מחקר חדש שופך אור על מה שמתברר כאחת התופעות המוזרות של הסתגלות לאזורים יבשים; לחלק מן הלטאות, יש רשת של צינורות קטנטנים בין הקשקשים, שיכולים לשאוב מים מן האדמה (או מגשם שנופל על גבן), ולהעביר אותן אל הפה, על מנת לשתות אותן בצורה מסודרת. במשך עשרות שנים, חשדו המדענים, שישנן לטאות אשר יכולות לאסוף מים דרך עורן. "השטן הדוקרני האוסטרלי" ("מולוך הורידוס - Moloch horridus"), לדוגמא, משפשף את בטנו על החול הרטוב לאחר גשם. בשנות העשרים של המאה ה-20, חוקרים סקרנים שמו את הלטאה הנ"ל בקערה שטוחה של מים, וגילו במהרה שגופה נראה רטוב כולו. "המחשבה הראשונית, הייתה שהלטאה פשוט שאבה ישירות את המים דרך עורה.", אמר ווייד שרברוק (Wade Sherbrooke), ביולוג מה"אמריקן מיוזיאום אוף נטורל היסטורי'ס סאות'ווסטרן ריסרץ' סטיישן (סליחה על היעדר התירגום לשם המקום. השם באנגלית: the American Museum of Natural History's Southwestern Research Station), בפורטל, אריזונה. "אך הם טעו. לא כמו העור האמפיבי (דו-חיי), שנותן למים לחדור דרכו, עור הזוחלים משאיר את המים בתוכו", אומר שרברוק. השאלה היא - איך הלטאות מווסות ומעבירות את כל המים דרך גופן? מחקר מאוחר יותר הציע שהמים עברו, איכשהו, דרך "צירי הקשקשים", אשר בין קשקשי הלטאה. במחקר החדש, שרברוק ועמיתיו באוניברסיטאת ג'יימס קוק בטוונסוויל, אוסטרליה, השתמשו באור ובמיקרוסקופ אלקטרונים, בכדיל לבחון לעומק את "צירי הקשקשים" (כאמור, צירים שבין הקשקשים) של סוג הלטאה המדובר, בפירוט. הם גילו שהצירים מכילים תעלות דמויות צינורות, בערך ברוחב של שערה (או שתיים) של אדם, גודל אידיאלי למדי לרתימת כוחות (כוחות ריק? "capillary forces") אשר ישאבו מים פנימה אל תוך הגוף. ב"שדים / שטנים הדוקרניים", רשת הצירים נמצאת בכל הגוף, ומווסתת את המים מכל הגוף, אל פה הלטאות, מדווחים החוקרים בגליון השבוע של "זומופולג'י" ("Zoomorphology"). הם מצאו מערכת צינורות דומה בלטאה-אוספת-גשם נוספת, "הלטאה המקורננת הטקסנית" ("Phrynosoma cornutum"), אך לא בשבע בנות-משפחה של לטאות אלו (מסוג "אוספות-גשם") , אשר אינן מעבירות את הגשם דרך גופן. "זהו מאמר מדליק ביותר (תירגום מסלנג אמריקאי , ברשותכם. ניתן לתירגום גם כ-פשוט, או מסודר, או יסודי), אומר קורט שוונק (Kurt Schwenk), ביולוג אבולוציוני (שמתמחה באבולוציה) מאוניברסיטאת קונטיקט שבסטורס. "הממצאים מגלים לנו את אחת ה"חתיכות החסרות" הגדולות - איך המכניזם של תהליך העברת המים העורי מתרחש.". "חלק גדול נוסף,", אומר שוונק, "הוא איך הלטאות גורמות למים לנוע בכיוון הנכון.". הוא אומר ששני המינים הללו (של לטאות אשר מעבירות את המים בגופן) מבצעים תנועות מהירות של הלשון, שאולי, איכשהו, עוזרות לבצע את זה, ע"י העברה של מים אל הפה, טיפה אחר טיפה, כדי שיותר נוזל ישאב למקומו, לדוגמא - אך הפרטים עדיין חסרים... למי שרוצה. מאמר מרתק. עמית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.