BuddhaForScarlett
New member
../images/Emo222.gif Alibi - ניתוח השיר ../images/Emo222.gif
נתחיל עם המילים No warning sign No alibi We faded faster then the speed of light Took out chance Crashed and burned No we'll never ever learn I fell apart But got back up again And then I fell apart But got back up again yeah We both could see Crystal clear That the inevitable end was near Made our choice A trial by fire To suffer is the only way we feel alive I fell apart…. So here we are The witching hour The quickest tongue to divide and devour Divide and devour If I could end The quest for fire For truth, for love, for my desire My desire And I fell apart… הרשו לי להתחיל מזה שזה אחד השירים הכי יפים בדיסק. הוא פשוט הולך ונבנה בדרכו, הוא מתחיל בלחישה, בשירה כל כך שקטה ונגמר בצעקה וזה פשוט בונה את ההתרגשות מבפנים, מעצים את ההרגשה לאט לאט עד הסוף. קודם כל, עליי להתחיל ולהודות שפתחתי את הויקיפדיה בגלל כמה מושגים בשיר הזה, שעליהם ארחיב אחר כך. דבר ראשון, השיר הזה מדבר על כישלון, כישלון שיש בו מן ניצחון פנימי אבל בכל זאת כישלון. מדובר פה על אדם, או קבוצה. מישהו שנכשל. השיר הזה מדבר בלשון רבים בהתחלה We faded faster then the speed of light ונגמר בלשון יחיד, באיזשהו משאלה, אולי ברצון לשנות. הבית הראשון מתחיל איפשהו מבסוף. אין סימן אזהרה, אין אליבי.. הם פשוט נמוגו במהירות קבוצה שנוצחה מהר מאוד, הידיעה שאולי תנוצח – took our chance והמסקנה שסוגרת את הבית – שהם לעולם לא ילמדו. הם לעולם יחזרו על טעויותיהם. באיזשהו מקום השיר מדבר על התעקשות לעשות משהו. I fell apart But got back up again And then I fell apart חוסר היכולת להתייאש ולהודות שאי אפשר, ליפול ולעלות וליפול ולעלות. אבל גם כשהשורה הזאת נאמרת, היא נאמרת בלחישה.. וממשיכה לבית השני יציאה למשימה, לקרב מסויים, בידיעה שהסוף קרב. ושוב הידיעה כמו בבית הראשון הידיעה הזאת.. הם יצאו למן כמו משימת התאבדות. לעמוד על מה שהם רוצים, הם ידעו שינוצחו או שקרוב לוודאי שינוצחו. הם עשו את הבחירה שלהם. A trial by fire- את המושג הזה חיפשתי, למרות שזה יחסית מובן, זה מישהו שצריך לעשות משימה שנחשבת בשבילו מאוד כואבת. הם נוסו, הם החליטו לעשות את המשימה הכואבת הזאת, רק בזכות הקרב, העמידה על שלהם הם מרגישים חיים. ושוב ההתעקשות, הכישלון ורצון לנסות שוב פעם.. והנה אנחנו, the witching hour, זה מושג שמתייחס לשעה מסויימת, בדרך כלל חצות, שבה מאמינים שכוחות האופל, המאגיה השחורה, הכישוף, הרוחות והשדים מגיעים לשיא כוחותיהם. אז שלושת השורות הראשות בשיר – הם שם בשעה הכל כך אפלה הזאת, the quickest tongue to devide and devour אני חושבת שזאת השעה הכי מפחידה מבחינתם, הם יומרו את המילה הלא נכונה ומה שיש ביניהם התפרק, כל האחדות ביניהם תעלם. הבית לדעתי, מספר על השעה הכי קשה מבחינתם, בשעה של שפל, שעה שבה הם יכולים לחזור בעצמם ולהתייאש זה הwitching hour שלהם. ואז יש את הבקשה שלו... אם הוא רק יוכל לסיים את כל המסע חיפוש הזה, אחר אש, אמת, אהבה ותשוקה והרצונות שלו. הרי, מהם הדברים שבגללם יוצאים למלחמות? וכל הבית הזה בסופו של דבר מסתיים בזעקה. אני חושבת שבסופו של דבר, אולי בלב, את מה שאולי יפריד ביניהם. הוא רוצה לסיים את מה שזה לא יהיה... אבל באמת, אני חושבת שהשיר הזה יכול לדבר לכל אחד, על כל אחד. כל אחד שהאמין במשהו וחווה כישלון, ואין הרבה שירים כאלה שאומר מודה שהוא האמין במשהו בכל ליבו אבל לא הצליח להשיג אותו. זה שיר מדהים שנוגע אצל כל אחד באיזה נקודה רגישה קרוב ללב. במיוחד גם באיך שג'ארד שר אותו הסוף הוא פשוט מפוצץ, כל הכאב הזה שבזעקה של I FELL APART. אני לא חושבת שמישהו יכול להישאר אדיש לזה. וכל כך חבל לי שלא שמעתי את בלייב, או שאולי עדיף כי אז הייתי בוכה חח..
נתחיל עם המילים No warning sign No alibi We faded faster then the speed of light Took out chance Crashed and burned No we'll never ever learn I fell apart But got back up again And then I fell apart But got back up again yeah We both could see Crystal clear That the inevitable end was near Made our choice A trial by fire To suffer is the only way we feel alive I fell apart…. So here we are The witching hour The quickest tongue to divide and devour Divide and devour If I could end The quest for fire For truth, for love, for my desire My desire And I fell apart… הרשו לי להתחיל מזה שזה אחד השירים הכי יפים בדיסק. הוא פשוט הולך ונבנה בדרכו, הוא מתחיל בלחישה, בשירה כל כך שקטה ונגמר בצעקה וזה פשוט בונה את ההתרגשות מבפנים, מעצים את ההרגשה לאט לאט עד הסוף. קודם כל, עליי להתחיל ולהודות שפתחתי את הויקיפדיה בגלל כמה מושגים בשיר הזה, שעליהם ארחיב אחר כך. דבר ראשון, השיר הזה מדבר על כישלון, כישלון שיש בו מן ניצחון פנימי אבל בכל זאת כישלון. מדובר פה על אדם, או קבוצה. מישהו שנכשל. השיר הזה מדבר בלשון רבים בהתחלה We faded faster then the speed of light ונגמר בלשון יחיד, באיזשהו משאלה, אולי ברצון לשנות. הבית הראשון מתחיל איפשהו מבסוף. אין סימן אזהרה, אין אליבי.. הם פשוט נמוגו במהירות קבוצה שנוצחה מהר מאוד, הידיעה שאולי תנוצח – took our chance והמסקנה שסוגרת את הבית – שהם לעולם לא ילמדו. הם לעולם יחזרו על טעויותיהם. באיזשהו מקום השיר מדבר על התעקשות לעשות משהו. I fell apart But got back up again And then I fell apart חוסר היכולת להתייאש ולהודות שאי אפשר, ליפול ולעלות וליפול ולעלות. אבל גם כשהשורה הזאת נאמרת, היא נאמרת בלחישה.. וממשיכה לבית השני יציאה למשימה, לקרב מסויים, בידיעה שהסוף קרב. ושוב הידיעה כמו בבית הראשון הידיעה הזאת.. הם יצאו למן כמו משימת התאבדות. לעמוד על מה שהם רוצים, הם ידעו שינוצחו או שקרוב לוודאי שינוצחו. הם עשו את הבחירה שלהם. A trial by fire- את המושג הזה חיפשתי, למרות שזה יחסית מובן, זה מישהו שצריך לעשות משימה שנחשבת בשבילו מאוד כואבת. הם נוסו, הם החליטו לעשות את המשימה הכואבת הזאת, רק בזכות הקרב, העמידה על שלהם הם מרגישים חיים. ושוב ההתעקשות, הכישלון ורצון לנסות שוב פעם.. והנה אנחנו, the witching hour, זה מושג שמתייחס לשעה מסויימת, בדרך כלל חצות, שבה מאמינים שכוחות האופל, המאגיה השחורה, הכישוף, הרוחות והשדים מגיעים לשיא כוחותיהם. אז שלושת השורות הראשות בשיר – הם שם בשעה הכל כך אפלה הזאת, the quickest tongue to devide and devour אני חושבת שזאת השעה הכי מפחידה מבחינתם, הם יומרו את המילה הלא נכונה ומה שיש ביניהם התפרק, כל האחדות ביניהם תעלם. הבית לדעתי, מספר על השעה הכי קשה מבחינתם, בשעה של שפל, שעה שבה הם יכולים לחזור בעצמם ולהתייאש זה הwitching hour שלהם. ואז יש את הבקשה שלו... אם הוא רק יוכל לסיים את כל המסע חיפוש הזה, אחר אש, אמת, אהבה ותשוקה והרצונות שלו. הרי, מהם הדברים שבגללם יוצאים למלחמות? וכל הבית הזה בסופו של דבר מסתיים בזעקה. אני חושבת שבסופו של דבר, אולי בלב, את מה שאולי יפריד ביניהם. הוא רוצה לסיים את מה שזה לא יהיה... אבל באמת, אני חושבת שהשיר הזה יכול לדבר לכל אחד, על כל אחד. כל אחד שהאמין במשהו וחווה כישלון, ואין הרבה שירים כאלה שאומר מודה שהוא האמין במשהו בכל ליבו אבל לא הצליח להשיג אותו. זה שיר מדהים שנוגע אצל כל אחד באיזה נקודה רגישה קרוב ללב. במיוחד גם באיך שג'ארד שר אותו הסוף הוא פשוט מפוצץ, כל הכאב הזה שבזעקה של I FELL APART. אני לא חושבת שמישהו יכול להישאר אדיש לזה. וכל כך חבל לי שלא שמעתי את בלייב, או שאולי עדיף כי אז הייתי בוכה חח..
שיהיה שבוע מצוין. 3>
