../images/Emo23.gif אהבת חיי
זה קצת כבד, אבל אני חייבת לגעת בזה.. אודה ולא אבוש - אני מצ´וטטת לפעמים ושיחות גולשות לכל מיני כיוונים, גם לסקס הופתעתי לגלות כמה אנשים נשואים בוגדים או מחפשים לבגוד. איך אסביר לאדם שכזה שלא מתוך התנשאות או גאווה איפה אני ואיפה הוא. עד כמה אני אסירת תודה לבעלי על שהיה שם איתי בחצי שנה של אשפוז, חלקו הגדול בבידוד כואב את המחלה כאילו זה היה גופו ישן איתי בחדר, כמעט כל לילה ומתמרן תימרונים שנראים בלתי אפשריים ביני לבין שני הילדים הקטנים שנותרו בבית ימי הולדת, יום המשפחה, אירועים בגן, אסיפות הורים ואני סגורה בחדר. בין הקצב האיטי של הטיפול ובין היומיום המטורף שלו בעבודה ובכלל. מפחד איתי בוכה איתי מחכה איתי בכל בוקר לתוצאות הבדיקה דואג למאות תרומות דם דואג לכמות הדרושה של תרומות טרומבוציטים. מנהל עם הרופאים משא ומתן לגבי חופשה בת כמה שעות עבורי רק כדי שנאכל יחד ארוחה במסעדה רומנטית מבשל עבורי במטבח הקטן של המחלקה. רוחץ אותי סועד אותי בימים שלא יכולתי לבדי. מגלח את ראשי בטקס חגיגי ועליז מיד כשהחלה הנשירה כדי להקל על אובדנו (הזמני!) של השיער. מצלם עבורי את הילדים בוידאו אוכלים ארוחת ערב, משחקים, צוחקים מצלם עבורם את אמא מקריאה, לפעמים בלי קול כמעט, סיפור לפני השינה. בעלי היקר איך אוכל אי פעם להודות לו? בחייו ציווה לי את החיים...
זה קצת כבד, אבל אני חייבת לגעת בזה.. אודה ולא אבוש - אני מצ´וטטת לפעמים ושיחות גולשות לכל מיני כיוונים, גם לסקס הופתעתי לגלות כמה אנשים נשואים בוגדים או מחפשים לבגוד. איך אסביר לאדם שכזה שלא מתוך התנשאות או גאווה איפה אני ואיפה הוא. עד כמה אני אסירת תודה לבעלי על שהיה שם איתי בחצי שנה של אשפוז, חלקו הגדול בבידוד כואב את המחלה כאילו זה היה גופו ישן איתי בחדר, כמעט כל לילה ומתמרן תימרונים שנראים בלתי אפשריים ביני לבין שני הילדים הקטנים שנותרו בבית ימי הולדת, יום המשפחה, אירועים בגן, אסיפות הורים ואני סגורה בחדר. בין הקצב האיטי של הטיפול ובין היומיום המטורף שלו בעבודה ובכלל. מפחד איתי בוכה איתי מחכה איתי בכל בוקר לתוצאות הבדיקה דואג למאות תרומות דם דואג לכמות הדרושה של תרומות טרומבוציטים. מנהל עם הרופאים משא ומתן לגבי חופשה בת כמה שעות עבורי רק כדי שנאכל יחד ארוחה במסעדה רומנטית מבשל עבורי במטבח הקטן של המחלקה. רוחץ אותי סועד אותי בימים שלא יכולתי לבדי. מגלח את ראשי בטקס חגיגי ועליז מיד כשהחלה הנשירה כדי להקל על אובדנו (הזמני!) של השיער. מצלם עבורי את הילדים בוידאו אוכלים ארוחת ערב, משחקים, צוחקים מצלם עבורם את אמא מקריאה, לפעמים בלי קול כמעט, סיפור לפני השינה. בעלי היקר איך אוכל אי פעם להודות לו? בחייו ציווה לי את החיים...
