הטאו של מי
New member
../images/Emo23.gifבעקבות איילה ואמה... משהו קטן
מתי שהוא זה הגיע אלי... תהנו מה אנחנו חושבים על ... אמא
יום אחד הלכתי להוציא רשיון נהיגה ופקיד הקבלה שאל אותי במה אני עוסקת. לא ידעתי כיצד לתייג את עבודתי כאם ומה לענות. בראותו אותי מהססת, ניסה להסביר לי את כוונתו באומרו: "האם את עוסקת במשהו או את סתם אחת" "בוודאי שיש לי עבודה" עניתי "אני אם". בתגובה ענה לי הפקיד בהחלטיות: "אנחנו לא שמים אמא בתור אופציה, נכתוב עקרת בית" שכחתי לגמרי מאותו מקרה, עד שלא מזמן, קרה לי אותו מקרה עם משרד ממשלתי. הפקידה היתה כמובן אשת קריירה יעילה בעלת מעמד גבוה ובעלת תואר מרשים. "מה עיסוקך?" שאלה הפקידה מה גרם לי לענות כך אני לא יודעת, אבל המילים יצאו מפי בפשטות: "אני חוקרת בע"מ בתחום התפתחות הילד ויחסי הגומלין בחברה שלו." הפקידה נפעמה, העט נשאר דומם באוויר והיא בהתה בי כאילו לא האמינה למשמע אוזניה. חזרתי על התואר באיטיות תוך שימת דגש על המילים החשובות ביותר, לאחר מכן נדהמתי לראות איך הכרזתי נכתבה באותיות של קידוש לבנה בטופס. "הרשי לי לשאול אותך..." אמרה הפקידה בהתעניינות רבה, "במה בדיוק את עוסקת בתחום מחקרך?" בקול שלו ורגוע שמעתי את עצמי עונה לה: "יש לי תוכנית של מחקר מתמשך (לאיזו אמא אין?) במעבדה ובשטח (ביום רגיל הייתה מתייחסת לזה כאל הבית ומחוצה לו) אני עובדת למען המחקר כולו (כל המשפחה כמובן) וכבר יש לי ארבעה פרסומים (כל בנותיי) כמובן שזו אחת העבודות בעלות הדרישה הכי גבוהה בשטח ההומאני (האם ישנה איזו אמא שאינה מסכימה?) ובדרך כלל אני עובדת 14 שעות ביממה (... למעשה זה יותר, משהו כמו 24 שעות) אבל לעבודה יש הרבה אתגרים מאשר לכל עבודה פשוטה והתמורה יותר מכלכלית, היא קשורה לתחום הסיפוק האישי. אפשר היה להרגיש את כובד הראש שהקדישה הפקידה בזמן מילוי הטופס. ברגע שסיימה את התהליך, קמה מן הכסא וליוותה אותי בעצמה עד לדלת. בבואי הביתה, נרגשת ממקצועי החדש, באו לקראתי שלוש משותפותיי למעבדה בנות 13 , 7 , ו- 3 שנים. למעלה יכולתי לשמוע את האב טיפוס החדש בתוכנית "התפתחות הילד" (בן ששה חודשים) בודק תוכנית חדשה של פיתוח קול. הרגשתי מנצחת, ניצחתי את הבירוקרטיה. נכנסתי למרשם האוכלוסין כבעלת תפקיד בכיר ובלתי ניתן להחלפה באנושות מאשר עוד "אמא אחת". האמהות... איזו קריירה זוהרת, במיוחד כאשר היא נושאת תואר. כיצד אנו רואים את אמא ב: •
גיל 4 : אמא יכולה לעשות הכל. •
גיל 8 : אמא יודעת המון. •
גיל 12 : אמא לא יודעת הכל. •
גיל 14 : ברור, אמא גם את זה לא יודעת. •
גיל 16 : אמא שלי? היא ענתיקה. •
גיל 18 : הזקנה? היא לגמרי מחוץ לתקופה. •
גיל 25 : טוב, משהו היא יודעת. •
גיל 35 : לפני שאנחנו מחליטים, אולי נתייעץ עם אמא? •
גיל 45 : אני שואל את עצמי מה אמא היתה חושבת על הבעיה הזאת. •
גיל 65 : הלוואי הייתי יכול לשוחח עם אמא.
מתי שהוא זה הגיע אלי... תהנו מה אנחנו חושבים על ... אמא