גבעת שמואל
New member
../images/Emo23.gif האהבה שלא הייתה
היכרנו בשנה השניה שלי באוניברסיטה. היא היתה בחורה נמוכה, צעירה ודי חמודה. היא התיישבה לידי בתחילת אחד הקורסים שנמשכו לאורך שני הסמסטרים. היה לי די ברור שהיא מבקשת את קרבתי ומתפתח בינינו משהו אבל למרות זאת לא הצעתי לה חברות קבועה. למה? באמת שאין לי מושג. חשבתי על זה כל הזמן 'אולי היא נדלקה עליך' 'תזמין אותה לקפה או לסרט' אבל בפועל זה לא קרה. היינו בטיולים משותפים מטעם האוניברסיטה (המחלקה לגאוגרפיה) החלפנו בינינו מספרי טלפון אבל לא התחיל משהו רומנטי. 'למה' שאלתי את עצמי שוב ושוב 'תעשה משהו, תהיה ג'נטלמן' היא בחורה טובה, נחמדה, עושה רושם טוב אבל אני עדיין נשאר ידיד ואין לי ממש מושג למה במהלך הסמסטר השני אורגנה למחלקה מעין מסיבה פרטית 'קדימה' הרהרתי לעצמי 'זאת ההזדמנות שלך' ושוב לא הלכתי בעקבות הלב. למסיבה ,בסופו של דבר, לא יכולתי להגיע אבל הבנתי שהיו הרבה אנשים מהמחלקה. וגם היא. עברו שנתיים וקצת הלימודים הסתיימו. אני פוגש שני אנשים מהלכים בדרך בלילה ומתפתחת שיחה עניינית. תוך כדי כך אני מזכיר לימודי באוניברסיטה ומתברר שגם החברה שלו למדה שם באותו זמן בדיוק. שואל מי זאת ומתברר שזאת אותה נערה חמודה וביישנית שהיתה לידי שנה תמימה. בהתחלה זה קצת לא הסתדר לי, היא פשוטה וחייכנית והוא נראה 'צפוני' מעט. "כמה זמן אתם מכירים?" שאלתי, "הו" השיב "אנחנו חברים כבר כמה שנים טובות" מתברר שהאהבה ביניהם פרחה עוד לפני שהחלה את לימודיה באוניברסיטה. בעוד אנחנו מדברים התברר לי גם ששניהם יצאו ביחד למסיבה. אותה מסיבת סטודנטים שלא הייתי בה. נפרדנו לדרכנו ואני הרהרתי לעצמי במחשבות על הרומנטיקה שלא היתה בינינו ועל האכזבה שלמעשה לא היתה למרות שבאותו זמן לא ידעתי על קיומו של החבר וגם היא לא ציינה זאת
היכרנו בשנה השניה שלי באוניברסיטה. היא היתה בחורה נמוכה, צעירה ודי חמודה. היא התיישבה לידי בתחילת אחד הקורסים שנמשכו לאורך שני הסמסטרים. היה לי די ברור שהיא מבקשת את קרבתי ומתפתח בינינו משהו אבל למרות זאת לא הצעתי לה חברות קבועה. למה? באמת שאין לי מושג. חשבתי על זה כל הזמן 'אולי היא נדלקה עליך' 'תזמין אותה לקפה או לסרט' אבל בפועל זה לא קרה. היינו בטיולים משותפים מטעם האוניברסיטה (המחלקה לגאוגרפיה) החלפנו בינינו מספרי טלפון אבל לא התחיל משהו רומנטי. 'למה' שאלתי את עצמי שוב ושוב 'תעשה משהו, תהיה ג'נטלמן' היא בחורה טובה, נחמדה, עושה רושם טוב אבל אני עדיין נשאר ידיד ואין לי ממש מושג למה במהלך הסמסטר השני אורגנה למחלקה מעין מסיבה פרטית 'קדימה' הרהרתי לעצמי 'זאת ההזדמנות שלך' ושוב לא הלכתי בעקבות הלב. למסיבה ,בסופו של דבר, לא יכולתי להגיע אבל הבנתי שהיו הרבה אנשים מהמחלקה. וגם היא. עברו שנתיים וקצת הלימודים הסתיימו. אני פוגש שני אנשים מהלכים בדרך בלילה ומתפתחת שיחה עניינית. תוך כדי כך אני מזכיר לימודי באוניברסיטה ומתברר שגם החברה שלו למדה שם באותו זמן בדיוק. שואל מי זאת ומתברר שזאת אותה נערה חמודה וביישנית שהיתה לידי שנה תמימה. בהתחלה זה קצת לא הסתדר לי, היא פשוטה וחייכנית והוא נראה 'צפוני' מעט. "כמה זמן אתם מכירים?" שאלתי, "הו" השיב "אנחנו חברים כבר כמה שנים טובות" מתברר שהאהבה ביניהם פרחה עוד לפני שהחלה את לימודיה באוניברסיטה. בעוד אנחנו מדברים התברר לי גם ששניהם יצאו ביחד למסיבה. אותה מסיבת סטודנטים שלא הייתי בה. נפרדנו לדרכנו ואני הרהרתי לעצמי במחשבות על הרומנטיקה שלא היתה בינינו ועל האכזבה שלמעשה לא היתה למרות שבאותו זמן לא ידעתי על קיומו של החבר וגם היא לא ציינה זאת
