פסוקים מההתגלות
כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי רָאִיתִי מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל הָעֵדוּת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ. וְהֵם צָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: "עַד מָתַי, אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וַאֲמִתִּי, לֹא תִּשְׁפֹּט וְתִנְקֹם אֶת דָּמֵינוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ?" לְכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְּנָה גְּלִימָה לְבָנָה וְנֶאֱמַר לָהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמַן מְעַט, עַד שֶׁיִּמָּלֵא גַּם מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם הָעֲבָדִים וַאֲחֵיהֶם
הָעֲתִידִים לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם. (ההתגלות ו':9-11) תקופת החותם החמישי! - לקראת סוף הצרה הגדולה. " דִּבֵּר אַחַד הַזְּקֵנִים וְאָמַר אֵלַי: "אֵלֶּה הַלְּבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת מִי הֵם וּמֵאַיִן בָּאוּ?" הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ." אָמַר אֵלַי:
"אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה. הֵם כִּבְּסוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדַם הַשֶּׂה." (ז': 14) הבאים מן הצרה הגדולה. ולא מלפני הצרה הגדולה. ואם מתבוננים על דבר ה' בכללותו, אנחנו רואים שאלהים נותן לבחיריו לסבול. הדוגמא הטובה ביותר היא שאול: "מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? כֶּאֱוִיל אֲדַבֵּר אֲנִי עוֹד יוֹתֵר; בְּעָמָל, אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם; בְּבָתֵּי כֶּלֶא, אֲנִי יוֹתֵר; בְּמַלְקוֹת, אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר; בְּסַכָּנַת מָוֶת פְּעָמִים רַבּוֹת. חָמֵשׁ פְּעָמִים הִלְקוּנִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הֻלְקֵיתִי בְּשׁוֹטִים; פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים; שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּפַעַם שָׁהִיתִי בַּמַּיִם בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה. נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסָּעוֹת רַבִּים, בְּסַכָּנוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִבְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִים, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר וּבַמִּדְבָּר וּבַיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר; בְּעָמָל וּבִתְלָאָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּקֹר וּבְעֵירֹם; וּמִלְּבַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, הַטֹּרַח הַבָּא עָלַי יוֹם יוֹם, הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת. מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלַשׁ עִמּוֹ? מִי יִכָּשֵׁל וְלִבִּי אֵינוֹ בּוֹעֵר?" (ב' קורינתים י"א:23-39) ועם זאת הוא חוסך את המשפט מהצדיקים(המאמינים בישוע צדיקים כי הם מוצדקים בדמו של השה), כמו שיש לנו את הדוגמא של עם ישראל במצרים כשהמצרים קיבלו את עשרת המכות, אף מכה אחת לא נגעה בעם ישראל. כשהיה חושך במצריים, בחצרות עם ישראל היה אור.
אל תהיה הבחור עם האדום שקלט שפספס ..שנשאר מאחור... ושיאלץ להישאר ולחיות את השנים הכי קשות שידעה האנושות
