היום... (אתמול)
קמתי מאוחר בבוקר... אומנם מאוחר בשעה, אבל מוקדם מאוד בשינה... העוזר בית היה אצלנו והיינו צריכים לפנות את החדרים ולהתנחל בסלון שלמטה... התכוונתי לעבוד ולהספיק את המטלות שלי, אבל הייתי עייף והזמן טס עד שהייתי צריך לנסוע לקניון ולהתנדב בלעמוד בסופר ולאסוף מצרכים לחיילים... בדרך לסופר שבקניון פגשתי את חברה שלי ושתי חברות שלו שהסתובבו עם האקס שלי חברה שלי... כמובן שקצת קינאתי, אבל כבר דיברנו על זה וזה לא היה יותר מדי... אחר כך הגעתי לסופר ופגשתי שם את השותף שלי להתנדבות, עודד. הוא הסביר לי מה לעשות ואני התחלתי לעמוד ביציאה מהסופר (הוא עמד בכניסה והיה **אמור** להודיע להם על האיסוף) ואמרתי לכל מי שיצא עם מצרכים "שלום אנחנו ממועצת הנוער של רעננה ואנחנו אוספים מצרכים לחיילים שנלחמים בצפון, אם יש לכם איזה מוצר לתרום אנחנו נשמח לקבל אותו ולהעביר אותו לחיילים
" רוב האנשים פתאום גילו כמה הם היו נדיבים אתמול ונגמר להם הכסף, בודדים תרמו והרבה מאוד אנשים אמרו לי "למה אתה אומר רק עכשיו? כבר יצאתי מהסופר!" אז אמרתי להם שיש גם מישהו שעומד בכניסה ומודיע על זה... מאז החלטתי לעקוב על עודד וראיתי שכל מה שהבחור עשה היה להצביע על השלט שבו כתוב על המבצע והוא לא אמר כלום (דבר שלא כל כך מתאים לו, כנראה הצום...) אז הצעתי לו להתחלף. התחלפנו, ניגשתי אל כל האנשים שראיתי בחיוך גדול ואמרתי שוב ושוב "שלום, אנחנו ממועצת הנוער של רעננה, אנחנו אוספים מצרכים בשביל החיילים שנלחמים בצפון, אם תוכלו לקנות משהו ואחר לתרום אנחנו נשמח לקבל אותו ולהעביר לחיילים.
" הפעם התגובות היו יותר נחמדות... כמובן שחצי מהאנשים מסתבר, עובדים במקום (כמה עובדים!) וגם שם היו כאלה שאמרו שתרמו כבר בבית, אבל רוב האנשים היו נחמדים, חייכו, ואמרו שיקנו (ואפילו חלקם שאלו איזה מצרכים צריך). אחרי שעה ורבע של עבודה תשושה כזאת (שבאמת נראתה כמו 5 שעות) הגיעו שתי הידידות שלי שהיו מקודם עם חברה שלי לארח חברה... אבל חברה שלי לא הגיע... (טיפה העציב אותי...) שלחתי לה אס.אמ.אס. והיא אמרה לי שהיא עם האקס שלה ושהיא תבוא עוד מעט... (קינאתי מאוד!) אבל למזלי אחרי חצי שעה באו להחליף אותי מוקדם מהצפוי והלכתי עם שתי הידידות שלי למצוא את חברה שלי, שתוך שניה מצאה אותנו. ביחד הלכנו כולנו לשבור את הצום (רק שתיים מאיתנו צמנו) ואחרי כן נפרדנו, שתי הידידות שלי הלכנו לדרכן, ואני וחברה שלי הלכנו לבית שלה...) אחרי זה הגענו לבית שלה... ומפה כבר אסור לי לפרט כי יש פה קטינים (כמוני
) היה נחמד לספר... ביי (מצפה שתקראו את המגילה...)
נו, שפכו!