"כמו החול שבעירוי כך הם ימי חייה של אליסון"
סורי זה דרש
וכעת משסיימתי עם זה הנה דעתי על הפרק: הפרק היה מאוד יפה. אהבתי את התפקיד של קלסי גרמר בתור מלאך המוות
ואיש ביטוח
אני לא מאמינה שלקח לאליסון כל כך הרבה זמן לחבר את הדברים אבל ניחא. ולמה לכל הרוחות היא מדברת בפלאפון נייד מתי שהיא נוסעת? אין חוק שאוסר את זה? היא באמת לא ציפתה שזה יסיח את דעתה והיא לא תשים לב למשאית? אהבלה
ומה אריאל מתלהבת כל כך מהאימייל משלה? מתאים לבריג'ט להתלהב מזה אבל לא לאריאל מה שגורם לי לחשוב: אוי אריאל אריאל מה קרה לשאיפות של פלאפון ומחשב?
ובואו נודה בזה למי אין פלאפון ומחשב? להרבה אנשים יש
בכל מקרה אחרי השיחה בסוף של אליסון וג'ו במיטה זה היה כל כך מתבקש וברור שהוא יקבל את עונשו. ועשו את זה בצורה מאוד משעשעת לדעתי כך שבניגוד ליעל אני לא מצטערת כלל שהרגו אותו. אז פרק יפה.. דיי משעשע, הנה אפילו כמה ציטוטים שהרגו אותי(באדיבות tv.com): Allison: Do we have a current will? Joe: Huh? Allison: Y'know. A will. For when people die. Joe: Ah-ha... Suddenly it's becoming very clear - the sleep depravation. You're trying to kill me
Allison: Oh my God, that's him. That's death. Joe: Huh, what are you talking about? Allison: On that bus bench. Joe: Death's name is...Bob?
ויש עוד אז כנסו לאתר כדי לראות(עצלנים
) ולא נורא שזה פרק לפני פרק אחרון לעונה וכי למרות שאני נהנית בכל זאת צריך פסק זמן מהחלומות האלה
אז עדי תודה רבה על השירשור
ובאשר לתמונה היא באמת חמודה שם