התשוקות שלנו 1X05../images/Emo112.gif
לא יצא מצחיק ;[ "מה אתם חושבים שאתם עושים?!" שאל ג'ק איתן, כולו אדום מזעם. "מה אני אעשה שאישתך זונה?". בום! ג'ק הנחית אגרוף ענקי על פרצופו של איתן. איתן נפל על הרצפה מדמם. "אני אראה לך מזה!" הוא קם ובעט בג'ק. ג'ק נפל אחורנית. "אני אהרוג אותך" אמר ג'ק קם להחזיר לו. אבל משהו עצר אותו, לאיתן היה אקדח ביד, והוא היה מכוון ישר לליבו של ג'ק. יעל התקשתה להרדם. היא קמה להכין לעצמה כוס קפה. היא נכנסה למטבח בשקט והדליקה את האור. "אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא". "אני יודעת איך להחזיר אותו!" אמרה דורין. "איך?!" שאלה תרזה, מלאת תקווה. "יש לי מסמך שיעזור לך!" אמרה דורין בהתלהבות. "יאללה תראי לי!". דורין שלפה מכתב מכיסה. "דיוס מיו!!!" צעקה תרזה. "צעד אחד ואתה מת" אמר איתן ברשעות. "יודע מה? אתה אפילו לא צריך לזוז!" אמר והתכונן ללחוץ על ההדק. "תוריד את האקדח הזה" נשמע קול נשי מאחורי איתן. המראה היה נורא. יעל ראתה את גל שוכבת על רצפת המטבח וסכין נעוץ בליבה. "לא!!! גל!!!" פרצה יעל בדמעות וניסתה לעורר אותה. אך גל לא זזה. היא מתה. "זה לא ייתכן!! מי יכול לעשות דבר שכזה?!" שאלה את עצמה. "את!" נשמע קול מאחוריה. "אבל אבל" התקשתה תרזה לדבר. "כן, זו גוון" אמרה דורין ברשעות. "תרזה הניחה את התמונה מול עיניה, גוון הייתה מצולמת בה, אבל היה לה פרט אחד שונה! היה לה שיער בצבע שחור! "את טוענת שגוון התחפשה אלי והלכה לשכב עם ג'וליאן בברמודה?!" שאלה תרזה. "לא, אבל אם איתן יראה את זה הוא יחזור אליך!" אמרה דורין בחוכמה. "אה..." אמרה תרזה. "למה?" שאלה בטמטום. "כי הוא מפגר!". "אה וואלה!". [דמיינו את הסצנה הבאה באנגלית]. עדי ישבה מחובקת על הספה עם רוב. "עדי, אני אוהב אותך!" מר רוברט וחיבק אותה. "גם אני אוהבת אותך!" אמרה עדי. "ושוב דבר לר יפריד בינינו, נכון?" שאל רוב. "נכון!" אמרה עדי. פתאום נשמע צלצול של פעמון הדלת. "אור?!" שאלה יעל. "רוצחת" צעקה עליה אור. "אבלאבל!" אמרה יעל "למה את חושבת שאני עשיתי את זה? ומה את עושה כאן בכלל?!" "כי את שנאת אותה! ורצית שהיא תמות כדי שלא תשכב עם איתן במיטה שלך יותר!" אמרה אור. "אבל!" אמרה יעל והתחילה לבכות "אני בחיים לא הייתי עושה לה דבר כזה! אני אוהבת אותה!". "או, כן, ממש" אמרה אור בכעס. "תחסכי ממני את הבכי הזה! המשטרה בדרך!". "מה?!". איתן הסתובב לאחור וראה אישה אישה יפייפיה עם שיער ארוך וג'ינג'י מכוונת אקדח לעברו. "דרדר!" נדהם איתן "חשבתי שאת מתה!". "יש הרבה דברים שאתה לא יודע!" אמרה דרדר ברשעות. "מה את עושה כאן?!". "באתי לנקום! לנקום בך!" אמרה דרדר. "אבל למה?" שאל איתן בטמטום. "כי אתה הרגת אותי!" אמרה. "אבל את כאן!
" אמר איתן. "נו, ניסית להרוג אותי, אתה יודע למה אני מתכוונת!" אמרה דרדר בכעס. "אה.. טוב..." אמר איתן. בום! נשמעה יריית אקדח. דר ישבה לבדה במשרד של אור. "אני חייבת לגלות לה... היא חייבת לדעת את האמת" מילמלה לעצמה. "מי חייבת לדעת מה?" שאלה אותה עדי. "מה ששמעת!" אמרה אור. "ועדיין לא אמרת לי למה את כאן!" צעקה עליה יעל. "באתי לגל! ואז ראיתי אותה כאן על הרצפה!" אמרה אור. "אז למה האור היה כבוי?!" שאלה יעל. "יש לי ראיית לילה" אמרה אור בהברקה. "אהה..." אמרה יעל. דפיקה נשמעה על הדלת ויעל רצה לפתוח. בפתח עמד שוטר גבוה. "גברת יעל?" שאל. "כן?". "את עצורה באשמת רצח!" אמר השוטר וכבל אותה באזיקים.