../images/Emo20.gif../images/Emo20.gifבדיוק בחתונה כזו...../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif
נכחנו לפני שבוע. אדם יקר, חבר נפלא ומורה דגול, שלמה שהם, הזמין אותנו להצטרף אליו לחתונה כזו שהוא ערך, עבור זוג מקסים, במושב לא רחוק מאיתנו. לא הכרנו אישית את הזוג, אבל טנטרה או לא טנטרה? הלכנו... עלינו עם "דיווה" שלנו (
) בשביל עפר שמתיידד בעיקר עם 4X4. ריח עצי האורן קידם את פנינו... חלק מהאורחים כבר היו שם, כולם כמעט, לבושים לבן. מחצלת פרושה במרכז רחבה בחורש, תופים, דרבוקות צמד חלילים וצמד גיטרות
שהביאו חברים... החתן והכלה בלבן וכתום, עומדים נרגשים, עיניים נוצצות, מקבלים עוד אורחים שמגיעים, מתחבקים, משתוללים, לא דואגים לשמלה ולתסרוקת... והשירים המוכרים כל כך...
אדמה, ושמיים, חם האש וצליל המים... ועוד ועוד, שירים שמחממים את ה
, ופותחים אותו... ושלמה האהוב, בקולו העמוק והמרגיע, מנחה את כולם למעגל, אוחזים ידים, מתחברים ללב ולאנרגיות הטובות, ומזרימים אהבה אל הזוג המאושר... ושרים, ורוקדים, והשמחה שהלב חש, כל כך נקייה ואמיתית, בלי רבע עוף ובורקס, בלי זיקוקי דינור ו"בלבלי אותו עד שיפליץ", והחתן לא מגיע רכוב על חמור, והכלה לא עפה עם טיל בליסטי למרכז האולם. כל כך פשוט, ונקי ולבן, והשמחה שכולנו חשנו, היתה עמוקה ומדוייקת... ויוצרים מעגל חיבוק סביב הזוג, ושולחים להם אהבה אין קץ... והנה הגיע רגע השקיעה... וכולנו ניגשים יחד אל קצה מצוק קטן, ומביטים בכדור הלהבה הנושק לים... מברכים את היום שהיה, מברכים את הערב שמתחיל, מודים לבורא על כל המתנות הנפלאות, על האהבה, ומברכים את הזוג בשפע ברכות, בשקט, בדומיה ובמדיטציה, בעומק הלב. ואז, התכנסו כל החברים לטקס החופה שנערך במושב... אנחנו, חזרנו הביתה, ובדרך התלוצצנו עם כולם (היו שם המון שהכרנו מהפסטיבלים...), ש"אנחנו מהצד של הרבי..."
אנחנו, טוב לנו ככה...
אבל אם בכלל - אז רק ככה.