0בוחרת בחיים0
New member
../images/Emo23.gif"להזין את הנשמה".
"אנונימית" הביאה כל מיני קטעי חיזוק מדהימים להחלמה. קראתי והקטע הזה נגע בי מאד: איני יכולה להביא את עצמי לשלוות הנפש בכוח, אבל אני יכולה לבדוק מחדש את סדר העדיפויות שלי. האם אני משקיעה די זמן ומאמץ בפעילויות שמזינות את נשמתי? אני שואלת את עצמי את השאלה הזו מאז התעוררתי הבוקר, ונדמה לי שאני כבר לא זוכרת מה אהבתי לעשות, מה עשה לי טוב, או כמו שאומר הקטע, "מה מזין את נשמתי".... בחודשים האחרונים, מאז עליתי על ניקיון, נדמה שכל כולי עסוקה במאורעות חיצוניים, תוך שאני שוכחת את עצמי, שוכחת שגם אני קיימת, ולרגע אני חושבת שזה בעצם מה שעשיתי כל החיים. תמיד חשבתי קודם על טובת האחרים, אם בכלל הגעתי לחשוב על טובתי שלי. תמיד דאגתי שלאחרים יהיה טוב, שירגישו טוב, גם במחיר של ביטול עצמי. היום.. נפל לי אסימון.. אולי בגלל שאני מרגישה לבד מדי, (פעם סיפרתי לעצמי שאני אוהבת את זה
) הגיע הזמן לחשוב רק על עצמי ולחפש את הדברים שעושים לי טוב באמת. אז החלטתי לחזור רגע לאהבה ישנה וגדולה שלי - הים... שם, אני עדיין לבד, אבל רעש המים, השמש, הרוטינה הזו של הגלים, גורמים לי להירגע, להרגיש שלווה עמוקה, להיות מסוגלת לעשות סדר בראש בלי כאב או מועקה.. שם נופלים לי הרבה אסימונים... לפחות כך היה פעם. אז אולי.. אולי זה יצליח לי גם עכשיו? ואיך אדע אם לא אנסה? הולכת לים לשעה שעתיים, מזג האוויר פשוט דורש את זה, וכן.. גם הנשמה
"אנונימית"
אוהבת
"אנונימית" הביאה כל מיני קטעי חיזוק מדהימים להחלמה. קראתי והקטע הזה נגע בי מאד: איני יכולה להביא את עצמי לשלוות הנפש בכוח, אבל אני יכולה לבדוק מחדש את סדר העדיפויות שלי. האם אני משקיעה די זמן ומאמץ בפעילויות שמזינות את נשמתי? אני שואלת את עצמי את השאלה הזו מאז התעוררתי הבוקר, ונדמה לי שאני כבר לא זוכרת מה אהבתי לעשות, מה עשה לי טוב, או כמו שאומר הקטע, "מה מזין את נשמתי".... בחודשים האחרונים, מאז עליתי על ניקיון, נדמה שכל כולי עסוקה במאורעות חיצוניים, תוך שאני שוכחת את עצמי, שוכחת שגם אני קיימת, ולרגע אני חושבת שזה בעצם מה שעשיתי כל החיים. תמיד חשבתי קודם על טובת האחרים, אם בכלל הגעתי לחשוב על טובתי שלי. תמיד דאגתי שלאחרים יהיה טוב, שירגישו טוב, גם במחיר של ביטול עצמי. היום.. נפל לי אסימון.. אולי בגלל שאני מרגישה לבד מדי, (פעם סיפרתי לעצמי שאני אוהבת את זה
