רק להיום רצון טוב

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo23.gifרק להיום../images/Emo23.gifרצון טוב../images/Emo23.gif

רצון טוב

"הרצון הטוב מומחש בצורה הטובה ביותר על-ידי שירות; שירות נכון פירושו 'עשית הדבר הנכון בשל הסיבה הנכונה'." הבסיס הרוחני של המחלה שלנו הוא הריכוז העצמי. ההתמכרות שלנו לימדה אותנו להפעיל רק גבר אחד בכל הקשרים שלנו עם הזולת - את האנוכיות שלנו. אנו רצינו את מה שרצינו ברגע שרצינו את זה. החיים שלמו היו ביטוי לאובססיה של האגו שלנו. בהחלמה, איך אנו נפטרים מהאובססיה של אגו?

אנו יכולים להפוך את התוצאות של המחלה על-ידי הפעלת מספר עקרונות רוחניים פשוטים. אנו לומדים להפעיל את עקרון הרצון הטוב נגד הריכוז העצמי של ההתמכרות שלנו. במקום לחפש איך לספק רק את עצמנו, אנו מתחילים לשרת אחרים. במקום לחשוב רק מה אנחנו יכולים להרוויח ממצב מסוים, אנו לומדים לחשוב קודם על טובתם של אחרים. כשאנו ניצבים מול הכרעה מוסרית, אנו לומדים לעשות הפסקה, להיזכר בעקרונות הרוחניים, ולפעול בהתאם.

אנו לומדים את 'עשית הדבר הנכון בשל הסיבה הנכונה'. תוך כך אנחנו אנו חשים כי מתחולל בנו שינוי. בעבר, רק הרצון שלנו הנחה אותנו. עכשיו הרצון הטוב לעזור לאחרים מוביל אותנו. אנו לומדים 'ליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו'. אנו חיים בהחלמה שלנו, לא במחלה.

רק להיום:

בכל מקום שבו אני נמצא, בכל מה שאני עושה, אשתדל לשרת אחרים, לא את עצמי. כשאני ניצב מול דילמה, אנסה לעשות את הדבר הנכון בשל הסיבה הנכונה. אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo39.gifלחיות את הרגע../images/Emo39.gif

תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו יותר טובים אחרי שנתחתן. אחרי שהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר והיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתיהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.

האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו", אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה. מישהו פעם אמר: "במשך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחר, בעיה שעליי להתמודד איתה, חוב שצריך לשלם, אז החיים אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי. הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לכך. יהיה טוב אם תשמור כל רגע שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששוה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.

לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר. האושר הוא דרך, לא גורל. "תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך" ... אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo203.gifשורשים../images/Emo203.gif

אם כדי לכבוש את אשר כבשתי היה עלי לאבד את מה שאיבדתי ואם כדי להשיג את מה שהשגתי היה עלי לסבול את אשר סבלתי, אם כדי להיות מאוהבת הייתי חייבת להיות פצועה הרי שלא לשווא סבלתי לא לשווא בכיתי כי אחרי הכל נוכחתי שההנאה אינה שלמה בטרם נחיה את הסבל אחרי הכל הבנתי שמה שמן העץ פורח חי ממה שקבור תחתיו אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo140.gifלהעריך את מה שיש../images/Emo140.gif

אלוקים משתמש בבדידות כדי ללמד את היחד הוא משתמש בכעס, כדי להראות את הערך הלא ישוער של השלום הוא משתמש בשעמום, כדי להדגיש את חשיבות ההרפתקה מחד וחוסר המעש מאידך

אלוקים משתמש בשקט, כדי ללמד אחריות למילים הוא משתמש בעייפות, כדי שנבין את ערכה של ההתעוררות הוא משתמש במחלה, כדי להדגיש את ערכה של הבריאות

אלוקים משתמש באש, כדי ללמד על המים הוא משתמש באדמה, כדי שיובן ערכו של האוויר הוא משתמש במוות, כדי להראות את חשיבות החיים

מוסר השכל: למדו להעריך את כל מה שיש לכם כי החיים יקרים מפז, וכמו שאומרים חיים רק פעם אחת אוהבים

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

יוסף מוקיר שבת . לפני שנים רבות גר בכפר קטן איש עני ושמו יוסף. הכל קראו לו: יוסף מוקיר שבת. היודעים אתם מדוע? מפני שיותר מכל אהב יוסף את השבת. יותר מכל כיבד יוסף את השבת. הוא היה עני, ובמשך כל השבוע עבד קשה, קשה מאוד. אבל בשבת שמח ונח. כל השבוע עבד, התעייף, ואת הכסף שהשתכר חסך לצורכי שבת. בערב שבת היה יוסף לוקח את כל הכסף שחסך במשך כל השבוע וקונה בו מצרכים לשבת. המוכרים בשוק ידעו: את הטוב ביותר קונה יוסף לכבוד שבת! כשהגיעה השבת, היה שולחנו של יוסף מלא מכל טוב, ולבו היה מלא שמחה. בכל שבוע הייתה שמחה גדולה ליוסף ולמשפחתו מחדש ביום השבת. ולכן קראו לו כולם: "יוסף מוקיר שבת". בכפרו של יוסף גר איש גוי, עשיר גדול וקמצן גדול, שאהב רק את רכושו. כל הזמן היה מסתגר בביתו המפואר וחושב איך יוכל להרוויח עוד ועוד כסף, ואיך יוכל לשמור על כספו שלא יתבזבז. מרוב שחשב האיש רק על רכושו, נעשה רע יותר מיום ליום. שום דבר לא עניין אותו, רק הכסף, הרכוש והעושר. יום אחד חלם האיש חלום מוזר, חלום משונה. בחלום נאמר לו כך: "כל כספך ורכושך יהיו ליוסף מוקיר שבת, כי מכבד הוא את השבת". נבהל האיש העשיר, קרא לחכמים וסיפר להם את חלומו. וכך אמרו לו החכמים: "כדאי לך למכור את כל מה שיש לך ולקנות אבן יקרה. תוכל לשמור על האבן היקרה מכל, וכך לא תאבד את כספך". עשה האיש כדברי החכמים. מכר את כל רכושו, וקנה לו בכל כספו אבן יקרה מאוד. וכדי שיוכל לשמור על האבן היקרה, תפר אותה לכובעו. וכך הלך האיש לכל מקום, הכובע לראשו, ולכובע תפורה אבן יקרה. יום אחד עבר האיש על גשר מעל לנהר. הוא היה מרוצה מאוד, כי כל רכושו על ראשו, וכי האבן היקרה בכובעו. הלך ואמר לעצמו: "איש לא ייקח ממני את כספי. כל רכושי בתוך כובעי!" באותו רגע באה רוח סערה, רוח חזקה, וחטפה את הכובע מעל ראשו, העיפה אותו, והטילה אותו לנהר. "אוי! אוי ואבוי!" קרא האיש. "כובעי! רכושי! האבן היקרה!" אך צעקותיו לא הועילו. הכובע נבלע בנהר. ובנהר - דגים רבים. נסחף הכובע לקרקעית הנהר, נפרמו תפריו, ויצאה האבן היקרה. בא דג גדול מאוד ובלע את האבן. באו הדייגים ודגו את הדג הגדול. והיום - ערב שבת. והשעה מאוחרת. הדייגים ראו את שללם - דג גדול מאין כמוהו. שמחו מאוד, ורצו אל השוק למכור את הדג. והשוק כבר כמעט ריק מקונים, כי השעה מאוחרת. עמדו הדייגים וקראו: "דג גדול! דג גדול!" אך מחירו של הדג היה יקר, והקונים לא רצו לקנותו. לא ידעו הדייגים מה לעשות, עד שיעץ להם אחד המוכרים בשוק: "לכו אל יוסף מוקיר שבת. הוא אינו חוסך מכספו. הוא מוכן לשלם מחיר גבוה, ובלבד שיכבד את השבת! תמיד בוחר הוא את הטוב ביותר בשוק לכבוד שבת". הלכו הדייגים אל ביתו של יוסף. שמח יוסף כשראה את הדג הגדול, קנה אותו במיטב כספו, ושיבח את הדייגים שהביאו לו דג נאה לכבד את השבת. והשעה כבר מאוחרת. מיהר יוסף לבשל את הדג לכבוד שבת. הוא ניקה את קשקשיו, פתח אותו, ופתאום: הכל נוצץ... זוהר... מה זה? אבן יקרה בבטנו של הדג... אבן יקרה מכל יקר... שמח יוסף, אבל השעה הייתה כבר מאחרת. הניח את האבן היקרה למשמרת, וגמר להכין את הדג לכבוד שבת. אחרי השבת מכר יוסף את האבן היקרה, ונהיה עשיר גדול. יוסף זה, שהיה מכבד את השבת בעוני, זכה לכבד אותה בעושר .

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

ב ו ק ר ט ו ב ! ! ! ושבת שלום לכולםםםםםםםםםםםםם שבת של טיולים וכייף .

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב ושבת שלום