בלוג חדש - בלוג ב-דו
אני חושבת שאנחנו ממציאות פה קונספט חדש, בלוג בדו, בטח יש כבר שהמציאו את הגלגל לפנינו אבל אני בכל זאת רוצה לקבל את הקרדיט. כיצד הבלוג נולד???? הכל התחיל ביום אחד שבו החלטתי שאני כותבת ספר ביחד עם זלדה, בדמיוני כבר ראיתי כיצד רעולי פנים שודדים את המשאית המובילה את המהדורה החמישית לחנויות הספרים ואלפי העומדים בתור מתדפקים על דלתות "סטימצקי" ודורשים את המגיע להם, אך הדולרים לא זרמו והמהדורה החמישית לא פורסמה, אני כתבתי עמוד שלם!!! וזלדה לא הביע נכונות להקדיש מזמנה ולעזור. אני מנסה כעת את מזלי בבלוג, אולי פה יהיה איזה שיתוף פעולה מצידה ואני נשבעת בג´ולייט ז"ל (עוד נספר לכם עליה) שאם את הפוסט הבא היא לא כותבת, הבלוג הזה ייסגר עם פוסט אחד ויחיד שעליו חתומה עבדיכם הנאמנה, ברטה. אהיה מוכנה לשקול זאת שוב אם תוגש לי עצומה צנועה של 500 חתימות.....טוב גם 5 יספיקו..... אז מי אנחנו האחיות זלדה וברטה, אז זהו שאנחנו לא ממש אחיות אלא "אחוכיות", לכל אחת מאתנו אחות אחת או כפול חמש מזה (אבל מי סופר) ואחת מאתנו אפילו חולקת גג עם שכזאת (שהיא תוצאה של שינה רצופה בלילה בגיל חצי שנה, מה שאיפשר להוריה להתפמפם בנחת ולייצר לה שותפה לדירה בהווה). אנחנו אחיות בערך מגיל 8, זה קרה ביום שבו הוריי מר וגברת זליבניסקי רכשו את הבית הצמוד לבית משפחת קרישנבוים, דגתי את האחות שבגילי מבין החבורה ומאז דרכנו לא נפרדו. אומנם הפירצה שדרכה היינו עוברות אחת לשניה כבר תוקנה ואני נדדתי למרחק של 30 דקות נסיעה ביום רגוע ושעה וחצי של פקקים אם קבענו משהו חשוב שמצריך ממני דייקנות מרבית, אבל המרחק הקשה מנשוא לא העיב על חברותנו רבת השנים. שרדנו גם מריבות קשות שכללו אפילו מכות, אבל אתם תצדיקו אותי כשתבינו שאם זלדה נתנה לי סיבוב על האופניים השווים של אחיה הגדול ואני תקעתי אותה עם הטרנטה שלי, היא לא יכולה לדרוש ממני שנחליף בחזרה וזאת לפני שהיקפנו את יישובינו הקט 10 פעמים לפחות. אני חושבת שהפסקנו לריב עם התבגרותנו, גילינו שזה לא ממש משתלם, אני הגעתי להארה הזאת שעמדתי בחצר וראיתי את זלדה חולפת על פניי רכובה על הסוס שלה, זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שד"ר קרישנבוים הביא אותו לאזורנו ודווקא יום קודם הייתי צריכה להראות לה את לשוני על כל אורכה....ריר נזל לי מהפה, אוי כמה שרציתי איזה סביבון (זה אפילו יותר שווה מהאופניים של אחיה)....אבל הגאווה..... זכור לי גם איזה ויכוחון קטן בחודש שעבר, אבל זה נדיר והסיבה היחידה לכך זה ההורמונים שהשתוללו אצל אחת מאתנו יום לפני המחזור (טוב שיש את מי להאשים). טוב אפרד ממכם להיום משאירה את הכדור אצל זלדה......רק שתידעי שיש לי עוד מלא פוסטים שמורים ב WORD אז כדאי שתשימי גז, אחותי. הערה קטנה לסיום.... חוכית (מקווה שבסדר לך עם השם) היקרה, חברתי מגיל 0 שעסוקה בימים האחרונים בלהיות אמא במשרה מלאה, אני מזמינה אותך להצטרף ולכתוב, אני לא צריכה להזכיר לך את החוויות המשותפות עם מיס אמריקה......אז בבקשה הוכיחי את כישרון הכתיבה שלך (הסיסמא לבלוג בדרך אליך במסר). ויוספה שבדירתך התהווה השם לבלוג, נשמח לשיתוף פעולה, רעיונות וכמובן שאת מוזמנת לכתוב. אוהבת את כולכן.... ברטה.