../images/Emo23.gifשלומי היקר היה אצלי ביום חמישי.
כן, כן, כן. זה אמיתי. שלומי היקר הגיע ביום חמישי האחרון ביחד עם חני לביה"ס שלי. היה מפגש מרגש עד דמעות בכיתה הכי מיוחדת שלי בביה"ס. כיתת חינוך מיוחד שביום הזה כל אחד מהתלמידים הרגילים היה רוצה להיות שייך אליה. שמרנו את העניין בסוד, וזיו ואני הברחנו את שלומי לכיתה בשקט בשקט. (אתם זוכרים שזיו המקסים הזה עובד אצלי עם הכיתה הזאת). ישבנו במעגל ושרנו עם שלומי, הצטלמנו והילדים היו כ"כ נרגשים. (המנהלת לא התרגשה - - - - בכלל). הם קנו לו תוכים במתנה כי סיפרתי להם שהוא אוהב ציפורים. אני מחפשת את המילים המתאימות כדי לתאר לכם את החוויה אבל אני לא מוצאת אותן. שלומי בא כדי להעניק לילדי בר-המצווה תפילין שהוא רכש עבורם כתרומה שבאה מיוזמתו האישית בפנייתו אלי. זיו ידע לשדרג את הביקור באלף מונים בכל פעם שצץ לו רעיון אחר כדי להראות ששלומי הגיע רק בשביל הכיתה הזו. ששלומי עזב, כמובן שכבר כל ביה"ס ידע שהוא נמצא בכיתה הזו, וחשבתי איזה פרוייקט עכשיו להוציא אותו והתחיל להיות לי לא נעים. יצאתי לילדים שבחוץ וביקשתי בשקט לשמור על כבודו של האיש היקר הזה והם היו מקסימים. שלומי יצא וזיו הכריז שרק הילדים של הכיתה המיוחדת יכולים ללכת ליד שלומי וללוות אותו וכל השאר מאחורה. כמו החלילן מהמלין כולם צעדו מאחורה והילדים מהכיתה הכי מיוחדת היו הכי גאים בעולם וליוו את שלומי לאוטו כשהם ראשונים להוביל. עד לרגע זה עדיין לא התאוששתי מהחוויה העצומה הזאת. וגם . . . קרול הגיע במיוחד לצלם כי ביקשתי ממנה לעזור לי בעניין. וחני - כל הזמן ניסיתי לקרוא את שפת הגוף שלה כדי לראות שהכל בסדר ושאין משהו שמכביד על שלומי. והיא נתנה לי להרגיש שהכל בסדר לחלוטין. זהו. עשינו מצווה ענקית לילדים האלה. עכשיו יותר מתמיד הם עוברים לידי וצועקים לי במסדרונות שירים של שלומי והם יודעים שלא אכעס עליהם שהם מרעישים. שיהיו תמונות אעלה לכאן מה שאוכל, בלי לחשוף את התלמידים. שבת טובה ותודה רבה רבה לשלומי לזיו ולחני.
כן, כן, כן. זה אמיתי. שלומי היקר הגיע ביום חמישי האחרון ביחד עם חני לביה"ס שלי. היה מפגש מרגש עד דמעות בכיתה הכי מיוחדת שלי בביה"ס. כיתת חינוך מיוחד שביום הזה כל אחד מהתלמידים הרגילים היה רוצה להיות שייך אליה. שמרנו את העניין בסוד, וזיו ואני הברחנו את שלומי לכיתה בשקט בשקט. (אתם זוכרים שזיו המקסים הזה עובד אצלי עם הכיתה הזאת). ישבנו במעגל ושרנו עם שלומי, הצטלמנו והילדים היו כ"כ נרגשים. (המנהלת לא התרגשה - - - - בכלל). הם קנו לו תוכים במתנה כי סיפרתי להם שהוא אוהב ציפורים. אני מחפשת את המילים המתאימות כדי לתאר לכם את החוויה אבל אני לא מוצאת אותן. שלומי בא כדי להעניק לילדי בר-המצווה תפילין שהוא רכש עבורם כתרומה שבאה מיוזמתו האישית בפנייתו אלי. זיו ידע לשדרג את הביקור באלף מונים בכל פעם שצץ לו רעיון אחר כדי להראות ששלומי הגיע רק בשביל הכיתה הזו. ששלומי עזב, כמובן שכבר כל ביה"ס ידע שהוא נמצא בכיתה הזו, וחשבתי איזה פרוייקט עכשיו להוציא אותו והתחיל להיות לי לא נעים. יצאתי לילדים שבחוץ וביקשתי בשקט לשמור על כבודו של האיש היקר הזה והם היו מקסימים. שלומי יצא וזיו הכריז שרק הילדים של הכיתה המיוחדת יכולים ללכת ליד שלומי וללוות אותו וכל השאר מאחורה. כמו החלילן מהמלין כולם צעדו מאחורה והילדים מהכיתה הכי מיוחדת היו הכי גאים בעולם וליוו את שלומי לאוטו כשהם ראשונים להוביל. עד לרגע זה עדיין לא התאוששתי מהחוויה העצומה הזאת. וגם . . . קרול הגיע במיוחד לצלם כי ביקשתי ממנה לעזור לי בעניין. וחני - כל הזמן ניסיתי לקרוא את שפת הגוף שלה כדי לראות שהכל בסדר ושאין משהו שמכביד על שלומי. והיא נתנה לי להרגיש שהכל בסדר לחלוטין. זהו. עשינו מצווה ענקית לילדים האלה. עכשיו יותר מתמיד הם עוברים לידי וצועקים לי במסדרונות שירים של שלומי והם יודעים שלא אכעס עליהם שהם מרעישים. שיהיו תמונות אעלה לכאן מה שאוכל, בלי לחשוף את התלמידים. שבת טובה ותודה רבה רבה לשלומי לזיו ולחני.
