../images/Emo23.gif שרון הולצמן בניצנים-ביקורת!!!
שרון אחי? תרגישו את הלב שלי. באיזה מהירות הוא פועם. כך בדיוק הרגשתי אתמול בניצנים, ב2 בלילה. האמן המוכשר, המדהים. שרון הולצמן וואו. וואו. וואו. זה היה פשוט מדהים. ב1 וחצי בלילה, אני וסתיו לאחר טיול קצרצר בדוכנים (טוב שלא קניתי חצי דוכן. אפשר לקנות אותי כל כך בקלות:]) הלכנו לשבת בפינת הצ'אי. תפסנו שורה ראשונה ליד בנות מוזרות לגמריי שדחפו את הרגליים שלהן לסתיו וחיכינו. התרגשתי כל כך! הפעם הראשונה שאני הולכת לראות את הזמר שלי. זה אבסורד שאף פעם לא הייתי בהופעה שלו. (לא מדברים על זה, נושא רגיש.) עוד שנייה זה מתחיל, עוד שנייה זה מתחיל. יא! ראיתי בינתיים את שרון בצד עם הכובע הענק והמטריד שלו מהקליפ 'מה שאני רוצה', הוא כזה מלך. אבל אז כמובן שמעתי את האשה אומרת "קבלו את האמן שהביא לכם את שיר הפתיחה של מסודרים!" ורציתי להעיף לה מכות. חלאס עם המסודרים הזה. נמאס. אבל אז היא אמרה "האמן המוכשר שהביא לכם את להקת אבטיפוס!" אז התחלתי לחבב אותה קלות. קבלו את שרון הולצמן!!! ראיתי אותו רץ וקופץ לבמה ומתחיל להשתגע ולהתחרפן, התחלתי לצרוח! ואז ראיתי כל כך הרבה בנות פאקצות שהתחילו לצרוח לו ובאו להסתיר לי, עד כאן!!! א. שרון הוא הזמר שלי, איך אתן מכירות אותו בכלל חתיכת פאקצות מטומטמות. ב. בנות מטומטמות תעופו לי מהשדה ראייה, אתן מסתירות לי. טיפשות. קמתי ועמדתי ממש מתחת לבמה. ליד שליישית פאקצות שפשוט ביישו את הקהל. בהתחלה אפילו לא הצלחתי לעמוד מתחת לבמה, הייתה שם אחת פאקצה קטנה שחסמה אותי. לא וויתרתי1 באתי אליה והעפתי אותה משם חזק, היא עוד שנייה בכתה. לבסוף קיבלתי את השורה הראשונה:] ממש מתחת לשרון. זה היה פשוט מדהים. כל כך שמחתי והתרגשתי. לא הפסקתי להסתכל עליו ולחייך. הוא התחיל להשתולל על הבמה וכמעט קרע את החוט של המיקרופון. אח, שרון שלי. מקסים שלי. היה שיר שאף אחד לא ידע את המילים שלו ורק אני כן. אז הוא ראה שאני שרה את השיר ונדהם, הוא הפסיק לשיר וקרב אליי את המיקרופון:] איזה חיוך מתוק יש לו. ואח"כ הבאסיסט זרק לי את הצעיף של הקליפ 'מה שאני רוצה'. חחח. מה אני אעשה איתו. יש לי פה צעיף נוצות ענק. אבל הי! אני לא גרופית! אני לא! אני פשוט נורא מתרגשת כי זו הפעם הראשונה שיצא לי לראות אותו. אני באמת לא גרופית! הוא בן אדם כל כך מקסים. כל כך מוכשר. הוא יודע לגעת לי בלב עם השירים שלו. הוא כל כך אמיתי ומדהים. ויש לו קול נהדר. השירים שלו פשוט מרגשים אותי. הם נכנסים לי עמוק פנימה, הוא פשוט, וואו. בסוף ההופעה, אמצתי את התכונה של רוזלי לכמה שניות, הייתי חייבת להגיד לו מה שאני חושבת. פשוט חייבת לדבר איתו. הייתי חייבת שהוא יידע מה הוא והשירים שלו עושים לי. אם לא הייתי מדברת איתו, הייתי מרגישה שמשהו חסר לי באותו הערב. נגשתי אליו מאחורי הבמה והחזקתי אותו ואמרתי לו "שרון, אני יכולה רק להגיד לך משהו אחד?" "כן, בוודאי." "היית פשוט מדהים. ופתחת לי את הלב היום." (בעקבות השיר, 'פתח את לבך') "תודה נשמה:]" זהו. עשיתי את שלי. אחרי ההופעה, כשהוא כבר היה למטה, כולם צעקו לו להעלות לשיר עוד כמה שירים והוא השתכנע ועלה והמשיך לשיר. זה היה ממש יפה. יצאתי משם עם חיוך ענק, עם צעיף, עם מפרט ועם אויבת פאקצה חדשה. (יש לי בשפע.) אני לא גרופית. אני פשוט עדיין מתלהבת עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף. זה יעבור לי.
שרון אחי? תרגישו את הלב שלי. באיזה מהירות הוא פועם. כך בדיוק הרגשתי אתמול בניצנים, ב2 בלילה. האמן המוכשר, המדהים. שרון הולצמן וואו. וואו. וואו. זה היה פשוט מדהים. ב1 וחצי בלילה, אני וסתיו לאחר טיול קצרצר בדוכנים (טוב שלא קניתי חצי דוכן. אפשר לקנות אותי כל כך בקלות:]) הלכנו לשבת בפינת הצ'אי. תפסנו שורה ראשונה ליד בנות מוזרות לגמריי שדחפו את הרגליים שלהן לסתיו וחיכינו. התרגשתי כל כך! הפעם הראשונה שאני הולכת לראות את הזמר שלי. זה אבסורד שאף פעם לא הייתי בהופעה שלו. (לא מדברים על זה, נושא רגיש.) עוד שנייה זה מתחיל, עוד שנייה זה מתחיל. יא! ראיתי בינתיים את שרון בצד עם הכובע הענק והמטריד שלו מהקליפ 'מה שאני רוצה', הוא כזה מלך. אבל אז כמובן שמעתי את האשה אומרת "קבלו את האמן שהביא לכם את שיר הפתיחה של מסודרים!" ורציתי להעיף לה מכות. חלאס עם המסודרים הזה. נמאס. אבל אז היא אמרה "האמן המוכשר שהביא לכם את להקת אבטיפוס!" אז התחלתי לחבב אותה קלות. קבלו את שרון הולצמן!!! ראיתי אותו רץ וקופץ לבמה ומתחיל להשתגע ולהתחרפן, התחלתי לצרוח! ואז ראיתי כל כך הרבה בנות פאקצות שהתחילו לצרוח לו ובאו להסתיר לי, עד כאן!!! א. שרון הוא הזמר שלי, איך אתן מכירות אותו בכלל חתיכת פאקצות מטומטמות. ב. בנות מטומטמות תעופו לי מהשדה ראייה, אתן מסתירות לי. טיפשות. קמתי ועמדתי ממש מתחת לבמה. ליד שליישית פאקצות שפשוט ביישו את הקהל. בהתחלה אפילו לא הצלחתי לעמוד מתחת לבמה, הייתה שם אחת פאקצה קטנה שחסמה אותי. לא וויתרתי1 באתי אליה והעפתי אותה משם חזק, היא עוד שנייה בכתה. לבסוף קיבלתי את השורה הראשונה:] ממש מתחת לשרון. זה היה פשוט מדהים. כל כך שמחתי והתרגשתי. לא הפסקתי להסתכל עליו ולחייך. הוא התחיל להשתולל על הבמה וכמעט קרע את החוט של המיקרופון. אח, שרון שלי. מקסים שלי. היה שיר שאף אחד לא ידע את המילים שלו ורק אני כן. אז הוא ראה שאני שרה את השיר ונדהם, הוא הפסיק לשיר וקרב אליי את המיקרופון:] איזה חיוך מתוק יש לו. ואח"כ הבאסיסט זרק לי את הצעיף של הקליפ 'מה שאני רוצה'. חחח. מה אני אעשה איתו. יש לי פה צעיף נוצות ענק. אבל הי! אני לא גרופית! אני לא! אני פשוט נורא מתרגשת כי זו הפעם הראשונה שיצא לי לראות אותו. אני באמת לא גרופית! הוא בן אדם כל כך מקסים. כל כך מוכשר. הוא יודע לגעת לי בלב עם השירים שלו. הוא כל כך אמיתי ומדהים. ויש לו קול נהדר. השירים שלו פשוט מרגשים אותי. הם נכנסים לי עמוק פנימה, הוא פשוט, וואו. בסוף ההופעה, אמצתי את התכונה של רוזלי לכמה שניות, הייתי חייבת להגיד לו מה שאני חושבת. פשוט חייבת לדבר איתו. הייתי חייבת שהוא יידע מה הוא והשירים שלו עושים לי. אם לא הייתי מדברת איתו, הייתי מרגישה שמשהו חסר לי באותו הערב. נגשתי אליו מאחורי הבמה והחזקתי אותו ואמרתי לו "שרון, אני יכולה רק להגיד לך משהו אחד?" "כן, בוודאי." "היית פשוט מדהים. ופתחת לי את הלב היום." (בעקבות השיר, 'פתח את לבך') "תודה נשמה:]" זהו. עשיתי את שלי. אחרי ההופעה, כשהוא כבר היה למטה, כולם צעקו לו להעלות לשיר עוד כמה שירים והוא השתכנע ועלה והמשיך לשיר. זה היה ממש יפה. יצאתי משם עם חיוך ענק, עם צעיף, עם מפרט ועם אויבת פאקצה חדשה. (יש לי בשפע.) אני לא גרופית. אני פשוט עדיין מתלהבת עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף. זה יעבור לי.