שלום לך
סיפור יפה סיפרת. מזכיר לי בזעיר אנפין שגלשתי בסלולרי וחייבו אותי רק ב329 בגלישה בחודש אחד וכמובן שזיכו אותי. אבל תאר לעצמך שהיית נאלץ באמת ובתמים לשלם אותם 13 אלף שקל. ואם לא תשלם - תושלך לכלא. מבחן ראוי לשמו לא? לשאת עלבון שכזה בלי מילת תלונה בידיעה שאלהים מנסה אותך, אכן מבחן לא קל בכלל. ולא יכולתי שלא להיזכר בסיפור מופלא זה, שהקלדתי זה אתה. לקוח מתוך ספר משלים שיצא בהוצאת דע"ת בשנת 1983. ושמו "האושר השלם" בעמודים 168-169: האושר השלם בתחילת המאה השלוש-עשרה, בהיותו בן עשרים ואחד, זכה פרנסיס מאסיזי באור חסדה של הגאולה. קם מיד ופיזר הונו בין עניי ארצו, ולבוש גלימה מבד גס התהלך יחף על פני אירופה כולה ועד למצרים הגיע, בבשרו לנכונים להתבשר את אור האמת האלוהי, השוכן בכל לב. באחד מימי החורף המאוחרים, כאשר גשם ושלג ניטחים לסירוגין ולעיתים – בעת ובעונה אחת – על פניה המלבינות עדיין של האדמה הקפואה, ורוח נהמתנית מהפכת כל חפץ הנקרה בדרכה – עשה פרנציסקוס הקדוש, הוא פרנסיס מאסיזי – את דרכו מפרוג'ה לפורצינוקולו, בחברת האח ליאו. הרוח, עזת הפרץ, הטיחה בפיהם ובעיניהם חופנים גסים של שלג קפוא ולעיתים – סינוורה אותם כליל. המשיכו השניים לצעוד, כשרגליהם היחפות שוקעות מדי פעם בתלולית שלג-צורבני. לפתע פתאום קרא פרנציסקוס הקדוש לאח ליאו – ההולך לפניו ומנסה לשמש לו מגן בפני תעריה המושחזים של הרוח – עמד לצידו, נגע במרפקו ואמר: - אח ליאו! אף כי אחינו הטהורים משמשים בכל הארצות מופת לאור ולקדושה, בכל זאת – הקשב-נא היטב ורשום-נא לפניך, האח ליאו! – אין בזה כדי למצוא בו את האושר השלם!.. לרגע של עמד האח ליאו מלכת והביט בתמיהה בפרנציסקוס הקדוש ופגע בעיניו השקועות עמוק בחוריהן ואשר – למרות הרוח, הכפור והמטר – קרנו בטוהר מושלם שגם תינוקות של בית רבן לא התברכו בו. - אנא, אבי הקדוש – פתח ואמר האח ליאו, ותוך כדי כך חזרו השניים לצעידתם העיקשת כנגד חיציה הצולפים של הרוח, והפעם – זה בצדו של זה – אמור-נא לי, בשם אלהים – אי מקום הימצאו של האושר השלם? חייך פרנציסקוס הקדוש את חיוכו הענו והמאיר ומבלי להרפות קצב ההליכה, נשא דברו ואמר: - כשנגיע לפורצינוקולו, רטובים מגשם, קפואים מקור, מגואלים ברפש ומעונים ברעב, וכשנקיש בשער מנזרנו ונבקש כי יכניסונו, יצא השוער הנזעם וישאל: - מי אתם? ואנו נענה: - אנו הננו שניים מנזיריכם. והוא יאמר לנו: - שקר בפיכם! שני נוכלים אתם המשוטטים אי בזה ומוליכים שולל את הבריות, וגונבים את הצדקה המיועדת לעניים. סורו מכאן! ופתוח לא יפתח לנו את השער, והשאר ישאירנו בחוץ – רעבים וקפואים, כל הלילה, בגשם, בשלג וברוח. ואז, אם נעמוד בסבלנו כנגד אכזריות שכזאת, כנגד עיוות שכזה, כנגד גירוש מחוצף שכזה – בלי תלונה, בלי מלמול, ונאמין – בשפלות רוח ובנדיבות-לב, שהשוער הזה אמנם מכיר אותנו ושאלהים כפה עליו להיות כמלגלג לנו – אהא – האח ליאו – או-אז יבוא האושר השלם!
עם הבטחות כאלה.. אז בטוח שלא كل عطية صالحة وكل موهبة تامة هي من فوق نازلة من عند ابي الانوار الذي ليس عنده تغيير ولا ظل دوران (يعقوب 1:17) افرحوا في الرب كل حين واقول ايضا افرحوا (فيلبي 4:4) كحزانى ونحن دائما فرحون.كفقراء ونحن نغني كثيرين.كأن لا شيء لنا ونحن نملك كل شيء (2 كورنثوس 6:10) השרשור הזה הוא בשביל שנשמח ביחד
افرحوا مع الفرحين، وابكوا مع الباكين (رومية 12:15)
תרגישו חופשי לשתף אותנו בחדשות טובות בנוגע אליכם באופן אישי, בנוגע לכנסייה שלכם, וחדשות טובות על מאמינים מכל העולם
)