../images/Emo24.gif אמא חדשה באתר
שבת שלום לכולכם! רק היום גיליתי את הפורום הנפלא הזה, ואני מבקשת להצטרף למשפחה היפה של הפורום. גם לי יש ילדה מתוקה בת כשנתיים, ובעתיד קרוב - עוד זעטוט אחד. אנחנו גרנו במשך שנה בבוסטון, היה נחמד מאוד, אך בספטמבר של השנה שעברה נאלצנו להפרד מחברינו היקרים ולעבור לניו ג´רסי. ראיתי שהרבה הורים דואגים בגלל ריבוי השפות, שילדיהם נאלצים להתמודד עמן. אנחנו כבר התגברנו על הקושי הזה (טלי מדברת עברית ורוסית די חלק, ומתחילה לפטפט באנגלית). הבעיה שלנו - תגובתה הקשה לנדודינו הרבים: טלי נולדה ביפן, כשהייתה בת שנה עברנו לבןסטון, פלוס המעבר האחרון לניו ג´רסי. פלוס הביקורים לארץ וביקורי הקרובים כאן - כל פגישה מסתיימת בפרידה, ולבה הקטן נשבר בכל פעם עד אין קץ. היא נעשתה כעסנית מאוד. אני כותבת ובוכה - אמי עוזבת ביום א´ אחרי שהייה נפלאה של חודשיים. התחלתי לדבר איתה על זה, והיא כבר נעשתה מתוחה ולא מניחה לסבתא לשניה. מה אתם עושים, איך אתם מתמודדים עם זה?
תודה
