בוקר טוב לכולם ו- שנתחדש

עלמה2

New member
../images/Emo24.gifבוקר טוב לכולם ו- שנתחדש

| אני הרבה זמן מחפשת פורום כזה של מורכבים ומורכבות ופתאם היום בשיטוטי בבוקר הקר והנוזל הזה אני רואה משהו חדש שאני אוכל להשתתף בו. אז קודם כל ברוך בואי וברכות לבביות לפורום !!!!!!!!!!!!!!! נראה לי שזה יהיה בית חם עבורי. אז ככה התחתנתי כרווקה לגרוש + 2 לפני 7 שנים בדיוק. בנתיים נולדו לנו 2 ילדים מקסימים. בן ובת. על קצה המזלג "גרושתו" של בעלי לקחה על עצמה משימה והחלטה למרר לנו ו- לילדיה את החיים. עברנו תקופה מאד קשההההה כלכלית, מורלית, נפשית ומה לא כל מה שאפשר!!! היום הבעל שלי משלם מחיר מאד כבד כלכלית וגם נפשית ולדעתי המחיר הכבד ביותר זה הקשר עם ילדיו שנותק לפני כ- 5 שנים. מה היה לנו חשוב לאורך כל הזמן,לשמור על הזוגיות שלנו, על שפיות ועל האהבה שלא תיפגע, על שלוות הנפש בתא שלנו וכמובן על אורח חיי ילדינו המשותפים ולא להישבר. נכון להיום הילדים של בעלי פנו אליו יותר נכון הבת שהיא כבר בת 18, בכדי ליצור עמו איזה שהוא קשר של אב ובת ואמרה לו שהיום היא יודעת שהוא לא אשם ושאמה דאגה להרחיק אותה ולא הרשתה להיות עם עמו והמרשעת שלו. (אני). כיום כשותפה לו לחיים וכאישתו ולאחר דרך חטחטים כואבת שעברנו יחד, קשה לי לראות את בעלי נמנע ומתנער מלהיות בקשר עם ילדיו. כשהיום גרושתו הפסיקה למרר לנו ולהם את החיים ועדין יש את המקום וההזדמנות, עם הקושי ליצור עם ילידיו קשר כל שהוא שהוא גם לטובת ילדנו המשותפים. הוא מאד כועס עלי כשאני מתחילה לשאול שאלות ומבקשת ממנו להזמין אותם ומנסה בכל דרך להדחיק את העניין ןאף לא לדבר על זה. מבחינתו הוא חושה שהילדים שלו יכלו להלחם איתה ולא לותר עליו. (איך הם יכולים להלחם בשור הבר) אני לא יודעת האם להמשיך להתערב בקשר שלהם ו/או להשאיר את זה כך. מה אתם אומרים ?????
 
ברוכה הבאה עלמה../images/Emo140.gif

לדעתי כשאת מתערבת את פוגעת ביחסים בינכם וזאת עובדה ,הוא כועס מסתגר ומתרחק.כנראה שהדרך שאת פועלת לא נכונה. אני לא חושבת שאת צריכה להקריב את היחסים שלכם בגלל הקשר שלו עם ילדיו למרות שאני בטוחה שזה מאד חשוב ובעתיד התשלום יגיע אבל אני מנסה להגיד שאולי שווה לחבר בינהם בדרך אחרת פחות ישירה אולי יותר עקיפה... אל תשכחי שיש תמיד את דודו טופז שיחגוג על מעשה השלום... עלמה,אני למדתי שבלחץ לא משיגים דבר ,רק תוצאות הפוכות,תשקיעי ביחסים שלכם ובילדים ואולי הוא יגיע להבנות בהמשך. בהצלחה
 

עלמה2

New member
קשה לי היום ולאחר כ ל מה שעברנו

לשבת מהצד ולהסתכל, מכורח המציאות גם כשלא רציתי להיות מעורבת, אז ניהייתי מעורבת אפילו ברק לתמוך בו ואני זאת שמקבלת את הטלפונים שלהם הוא לא מוכן למסור להם את הנייד שלו, שחלילה הם לא יעבירו אותו לגרושתו המטרידנית. הוא לא סומך עליהם. מאד חשוב לי שיהיה שלום ואחוה !!!!!!!!!! איך אפשר להבליג כשאני מעבירה לו את ההודעות על התקשרותם והוא ממשיך הלאה ללא כל התייחסות ואם הוא טורח ומתקשר איתם הוא מדבר איתם בקרירות באופן שרירותי חסר רגש מקבל מהם אינפורמציה יופי טופי וממשיך הלאה. ובסך הכל אדם מאד מאד רגיש חם ואוהב, אם הילדים המשותפים שלנו הוא אב נהדר. יונה, מה זה דרך עקיפה לדעתך ?? אולי יש לך עוד רעיונות חוץ מדודו טופז !!!!!!!! שלדעתי זה לא יצליח הוא נעול בדעותיו מזמן. ביי
 

ע י ן

New member
אהלן עלמה ../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה. בטוחה שיהיה לך מה לתרום לנו כאן... בעניין בעלך... לדעתי הרפי . תני לו להחליט על טיב היחסים עם ילדיו , הם הרי כבר בוגרים כך הבנתי , והוא נשמע מאוד פגוע ואחרי נתק ממושך כל כך ... הוא ימצא את הדרך. לעומת זאת את יכולה לברר איתו אם יפריע לו שתפתחי קשר עצמאי איתם...כלומר נערה בת 18 יכולה להחליט בעצמה ...ואולי דרך קשר טוב שיהיה לך עם ילדיו הבוגרים יעזור להמיס את הכאב שלו ולהבין שהגיע זמן לסלוח , להמשיך הלאה... גם אם הוא צודק וילדיו יכלו להלחם בכדי להישאר עמו בקשר ...נניח שהוא צודק...יש מקום למחילה . נסי בדרכים רכות ...אתה צודק , זה כואב נורא , זה לא בסדר , איך הם יכלו ...אבל חמודי אתה כל כך טוב לב , וסובלני ... אתה הבוגר פה ..אז מה דעתך להיות אתה ...סלחן ואוהב? אולי תצליחי לרכך בו משהו תפוס...
בהצלחה
 

עלמה2

New member
אני לא כזאת לחוצה !

סיפור ההתפייסות מתהלך ומרחף מעלנו מעל שנה ובמקום שזה יתפוס תאוצה אז נראה שזה שוב מתנתק. ומה אני מסבירה ומנחילה לילדיי שפעם יש קשר ופעם אין. בני הגדול יודע שיש לו אחים גדולים תמיד ספרתי עליהם ובתקופת הניתוק הוא ראה אלבומים ושאל שאלות וכמובן קיבל תשובות בגובה העיינים, אף פעם לא הסתרתי אותם , תמיד אמרתי שיש לאבא ילדים מנשואין קודמים שלו. וכשיתחדש הקשר קצת אז הוא מאד שמח. למשל גרושתו של בעלי דאגה במשך שנתיים להסתיר מהם שיש להם עוד אחות. המערכת יחסים ביננו מאד רכה אנחנו פועלים מאד בדרכי נועם ושיחות עומק על מה שקורה אבל במקרה הזה הוא מאד עקשן ולי זה כואב כבעלי וכאבא לילדיי שהוא לא נותן את ה- 100% למערכת היחסים עם ילידיו. נראה לי שבדרך הזאת הוא מעניש את גרושתו והוא מתבייש להודות. בכל אופן תודה על התגובות וההקשבה.
 

*יערית

New member
../images/Emo141.gifעלמה ברוכה הבאה../images/Emo65.gif

נכון אמרה לך יונה שאין להשיג דברים בכוח, נכון שלא ניתן ללחוץ על אדם מה שהוא לא רוצה לעשות... אך כאן זה הרבה מעבר לרצון..הוא בנה סביבו חומת אגו שקשה לו להסיר אותה ומקווה שאף אחד לא יסיר אותה כי אולי הוא חושש להפגע שוב או ע"י הילדים או ע"י האקסית... לוקחת לדוגמא את הבן זוג שלי וגם שם יש איסור מוחלט שיפגשו בו יש הרבה ארס ורוע..אבל מנקודת ההתחלה מהנקודה שהתחילו הדברים להשתבש הוא היה צריך להבין שזה עיניין של זמן עד שהסערה תחלוף הפחד מאמא יתמוסס הם יגיעו לבשלות נפשית בכדי לפגוש בו... את לא צריכה להפסיק לבקש...אני לא חושבת שהוא אטום עד כדי כך לילדיו, הוא פגוע..הוא חושש שאולי עושים לו תרגיל {אמרת שהוא שילם על כך ביוקר} אולי לאט לאט לתת לו לחוש שוב את הבטחון שאבד לו מילדיו.. לומר לו שאם את לא מכירה אותם והם לא את ילדייך תמונת החיים שלכם לעולם לא תהייה מושלמת כפי שרציתם בה...עדיין ישנה נקודה "שחורה" שמפריעה {גם אם היא מודחקת}אישית אני לא הייתי מפסיקה לרצות לאחד את המשפחה..אולי יוזמת איזו ארוחה משפחתית גדולה שיכלול את ילדיו והוא יגע בהם בהתחלה למרחוק..לא אחד מול אחד... לשבור את הקרח בדרך כלשהי...אבל לעולם לא לוותר. ילדים להורים מסיתים חוששים ופוחדים לאבד את ההורה המישמורן נעשה כל דבר העיקר למצוא חן בעינייי ההורה...ואכן משלמים על כך מחיר כבד..גם באיבוד קצוות של בני משפחה וגם קצוות של בני משפחה מחודשים, לאט לאט ובזהירות...אולי זה יכנס לו לתודעה שהגיע הזמן לעשות פיוס ולקרב את ילדיו אליו...כי בסה"כ אמא ואבא יש רק אחד! בהצלחה
 

עלמה2

New member
היתה ארוחה צהריים

והיו עוד מפגשים וכן עם הקושי הוא לגמרי אטום אילהם. הכל התחיל ביום בהיר, גרושתו שלחה אילנו מכתב התפייסות,ביקשה סליחה ולהתאחד ואני הייתי בעד, הוא לא הסכים לדבר איתה ו/או לפגוש אותה. אבל אני לא רציתי לפספס את ההזדמנות. גרושתו בעצם חששה מבגרותם של הילדים ומשאלות והבנות שכנראה התחילו לעלות. ובמקביל הבת יצרה קשר. על מנת לבדוק אמינות וליצור משהו חיובי, אני הרמתי את הכפפה וכמובן בשיתופו ופגשתי את גרושתו ולאחר שיחה של שעתיים הבנתי שהמכתב הוא משהו שלא יצא מהבטן ודבריה היו למען כיסוי תחת על כל החטאים מול ילדיה ומול הגרוש שלה. היא סיפרה שהיא עברה סדנא להתפתחות אישית והתפקחה, בסופו של עניין היא לא עמדה בהסכמים שסיכמנו היא לא עשתה כלום למען קרוב הלבבות בין הצדדים ואני עזבתי את זה כך כי בסופו של עניין היא לא מעניינת, אלא הילדים. אני יודעת שהילדים חוו דברים קשים ממנה ולדעתי הבן עובר עדיין. יערית ויונה אתן חושבות שאני כוחנית מידי ולוחצת ? עלמה
 

*יערית

New member
עונה בשמי....

לא את לא כוחנית...את אנושית!ורואה את טובת כולם מסביבך. משום מה זה מזכיר לי סיפור של אישה שפירסמה בפורום אחר אחרי שנים שהיא התסיסה את הילדים ומנעה מפגשים עם האב שבנה חיים אחרים וכמובן גרמה להרבה קשיים עם אשתו היא החליטה להתפייס ושלחה לו מכתב...כי הרגישה שעשתה להם עוול בכל השנים. האם זה אותו סיפור?
 

עלמה2

New member
אולי אני טובה מידי ?

אני לא מכירה את הסיפור ? באיזה פורום, היא שלחה את המכתב דרך הפורום? אבל היא כתבה כל מיני בולשיט ולא נראה לי שהיא מספיק אנושית ושהיא יכולה לעמוד מאחורי הדברים שהיא כתבה. יערית תבדקי באיזה פורום, תודה
 

*יערית

New member
אני אבדוק עבורך

ואשלח לך במסרים.... בינתיים הרבה חיזוקים...אין עיניין של טובה מידיי או רעה מידיי או לחוצה מידיי או כוחנית מידיי.. יש אותך אותו את הילדים ואת ילדיו מאחרת... ועם זה צריך להצליח בכל דרך אפשרית....ונעימה!
 

yaeli4

New member
עלמה יקרה

קראתי את השרשור הזה בעניין רב. על פניו, אני חושבת כמו יערית ויונה ולא הייתי מגדירה אותך ככוחנית ולוחצת כל כך אבל בהחלט דעתנית. עלמה, אין לי ספק שאת לא יכולה לעשות מה שאין לעיל ידך לעשות. זה משהו מאוד עמוק וטעון בינו לבין ילדיו וגרושתו. את יכולה רק להצטרף לעניין ולקדם בברכה כל ניסיון התקרבות שלו ולהשתתף בשמחה, אם תגיע, אבל את בהחלט לא יכולה ללחוץ ולא לנהל את המערכה הזו כאילו שאת היא זו שמושכת בחוטים ומכוונת. את תשיגי בסוף תוצאות הפוכות ובעלך יכול לצבור כעס וטינה כלפייך בגלל המהלכים האלה. אני גם לא הייתי מציעה לו לפתח קשרים עצמאיים עם הילדים שלו, כמו שהציעה עין. ולגבי ההסברים שתסבירי לילדים המשותפים שלכם, אלה הם החיים שהם צריכים להסתגל אליהם. אין ברירה. לא הכול בחיים שחור ולבן, יש גם אפור ויש בעיות ויש תקלות ויש אי-נעימויות. ויש להם אחים בעולם הזה ויכול להיות שיום אחד תהיו בקשר איתם אבל כרגע, אלה פני הדברים. החוכמה היא לא לסדר את העולם בשביל הילדים שלנו אלא להראות להם אותו כפי שהוא , גם אם יש לעולם הזה חלקים לא נעימים ולא הוגנים ועצובים. את נותנת תחושה שאת חייבת להיות בשליטה כל הזמן אבל את ממש לא חייבת. תרפי קצת. תני מנוחה. יפה שאת יודעת שהילדים חוו דברים קשים ממנה ושלדעתך הבן עדיין עובר. יש להם אמא ויש להם אבא ואת צריכה לדאוג למשפחה שלך, ולילדים שלך ולבעל שלך. את לא יכולה לתקן את העולם. צר לי אם אני נשמעת נחושה מדי, אבל זה לא כדי לפגוע בך. להפך, אני מעריכה מאוד את המאמצים שלך, אבל הם לא מועילים ואולי אף יפגעו ביחסייך עם בעלך. עזבי את זה. תני לחיים לזרום ואולי בסופו של דבר תופתעי. אין פתרונות אינסטנט כאן ועכשיו. בהצלחה, ובאהדה רבה,
 

עלמה2

New member
כן, את צודקת

קיבלתי דווקא את דברייך, אני באמת מרגישה כך, שאני חייבת להיות בשליטה מלאה פן ניפגע שוב, אני לא הסכמתי אף פעם שהתא המשפחתי שלי יפגע, אף על פי כל ניסיונות ואני עדין מאושרת ושמחה שהמשפחה והתא שלנו שלם ובריא (אני מקווה) אבל שוב מה זה קשה לי? לפני כחודש לערך, בנו הטריד אותנו טלפונית מ- 21:00 ועד 04:00 לפנות בוקר, אני כל הזמן ראיתי את השיחה בצג לשיחה מזוהה. הייתי לבד בבית בעלי היה בעבודה, לכשהגיע סיפרתי לו שאנו מוטרדים. ואז הוא ניתק את הכבל. אמרתי לו שנראה לי כי הילד נמצא במצוקה וזקוק לו וכדאי שישוחח עמו ואולי הוא זקוק לעזרה. למחרת בעלי פגש אותו לאחר בי"ס ושאל אותו לפשר העניין ושראינו את המספר על צג השיחה המזוהה, הוא היה בעלם אמר שהוא נרדם על הטלפון וזה חייג אוטמטי. וכך בעלי המשיך הלאה וטען שאין לו כח בשבילו ועזב את זה כך. אני יודעת שאין פתרונות איסטנט, קשה לי לראות ילדים במצוקות ובפרט את של בעלי. יעלי, אולי כאן זה נראה לחוץ אבל זה לא מה שמעסיק אותי יום יום.
 

yaeli4

New member
תודה יונצ'. ויונה...

מה קורה איתך. שתפי את הפורום. אני יודעת שקשה לך. ואם קשה לך בפורום, שלחי מסר פרטי. אוהבת אותך מאוד וחושבת המון איך לעזור לך, נשיקות,
 
כרגיל אני עונה לפני שקראתי הכל

אך את שואלת האם את כוחנית מידי? ואני חושבת שאת 100% הפחד הגדול שלי הוא רק מכעס שקיים אצל בעלך ואני לא רוצה שאת זאת שתהיי בסוף שק האיגרוף.... מהנסיון שלי כשרוצים טוב ורודפים אותו הוא בורח.הייתי מניחה לבעלך קצת להתמודד גם לבד,להגיד באופן מאד ברור שאת מכבדת את רצונו ולא לוחצת יותר ואת בטוחה שברגע שיתאים לו הוא ימצא את הדרך.במקביל הייתי מנסה להבין מה באמת מציק לו והאם זה רק עניין של אגו? בהמשך עלמה אנחנו כאן נחשוב יחד איך להוביל את העקשן לרדת מהעץ.
 

maof

New member
יונה לבנה...עלמה ....יקרות../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

יונה לפי דעתי את טועה ...... אני מגיע ממקום שאמא של הילדים עושה הכל...ואני מיתכוון הכלללללל בכדי לטרפד את היחסים בכדי למנוע את הקשר..... עד כדי שהגישה תביעה בבית המשפט למנוע בעדי לראות את הילדים בטענה שביום שאני פוגש אותם אני מכה אותם שובר עלהם רהיטים ובנוסף כדי להשלים את התמונה מרביץ לה....... (ורק בכדי לסגור את הדבר בית המשפט לא אישר לה ...ודחה את התביעה) אבל היא לא בוחלת בשום דרך אפשרית כדי לגרום לזה שהילדים לא יפגשו איתי או ידברו איתי (גם אם זה כרוך באיומים) יותר מפעם אחת הכגשתי שאני מרים את הידים ולא רוצה להמשיך לרדוף אחרי הילדים שלי .....יותר מפעם אחת אמרתי לבת זוגתי ....נישבר לי... והיא דחפה אותי ודוחפת אותי לא לוותר להמשיך להיתקשר ללכת לבית שלהם ולנסות כן לדבר איתם ולהמשיך ולהזמין אותם..... לפעמים כן נידמה לי .....שבת זוגתי קצת נודניקית ..... אבל בתוך ליבי אני יודע שהיא צודקת .....ואני מודה לה שיש לה את הכוח לדחוף אותי קדימה......להמשיך ולומר לי לא לוותר..... למרות שאני כבר עיף מהריצות ...... אל תוותרי עלמה את עושה את הדבר הנכון .....רק שימרי על מינון נכון אני אומר כל דבר בזמן הנכון ובמקום הנכון ....מניב תוצאות מעוף
 

עלמה2

New member
מעוף, לי לפעמים נגמר הכח !

כנראה שרצתי שיומרו לי להרפות, אני מחזיקה לך אצבעות ובאמת על תוותר תמיד תיתקשר עם ילדיך על תוותר עליהם באיזה שהוא זמן הם מתפקחים ומבינים ילדים תמיד זקוקים לאמא ואבא, אפילו מילה טובה וליטוף ולהראות להם שיש להם על מי לסמוך. בהצלחה ותודה.
 

maof

New member
אני יכול להבין............

כי גם לי ניגמר הכוח לפעמים........ למזלי ולשמחתי יש לי את בת זוגתי שלא מוותרת
וקצת נודניקית קראתי את יערית היתה אחת שפירסמה את הסיפור שלה..... כל השנים היא עשתה את הכל כדי להפריע לקשר בין האקס והילדים לאחר שהילדים גדלו (הבת בצבא והבן בגיל 16 אם אני לא טועה) היא הבינה שהיא טעתה ובגדול ולא ידעה איך למצוא דרך לחדש את הקשר בין הילדים לאבא שלהם....... שכבר בנה לעצמו משפחה אחרת ......והפסיק ללחוץ להיפגש עם הילדים.... בהצלחה עם הלחץ......
אבל לא לישכוח לחץ מתון
מעוף
 
מעוף

אתה אולי צודק,אבל התגובה שלך לבת זוגך היא שונה,אתה להבדיל מבעלה של עלמה בעצם ע"י כך שאתה מודה לה ומעריך את דרכה ,מעודד אותה להמשיך כי לך זה מתאים וטוב. ואגב כל הכבוד לך אני מאד מעריכה כשאומרים תודה גם כשזה קשה. אך הבעל של עלמה לא מגיב כמוך ובעצם את כל הכעס הוא מוציא עליה ולי נראה שזה ישפיע לרעה על היחסים בינהם. אני שמחה שאתה חושב אחרת ממני ,עלמה תצטרך לבחור את הדרך ולקחת אחריות וכמובן ממקום של מודעות והבנה.
 

ע י ן

New member
מעוף יקר .../images/Emo45.gif

נפלא היה לי לקרא שאתה מעריך את "התקרצצותה " של בת זוגתך. אני רוצה לשתף בחוויה דומה .. אמנם לא ניתוק של נים כדוגמת בעלה של עלמה, אך תחושות דומות. גם ילדיו של חד , נתונים לסחיטה אמוציונאלית והסתה ...בעבר זה היה כל ,אבל כל עיסוקה של גרושתו... בתחילת הקשר בנינו ,בנו השרוך...(שהוא הגדול מבין השניים )פשוט ניפץ לנו את הבית בכל ביקור. היה קשה ועצוב ,כל הקושי והתיסכול שלו נשפכו לו החוצה מהולים בדברי נאצה קשים נגד אביו ונגדי ואף נגד ילדיי... חד הרגיש והאוהב כל כך(באמת אדם מיוחד...חם ואוהב ) נפגע עד עמקי נשמתו. ניסינו כל מיני דרכים ,לרסן ולהכיל ...זה היה צעד קדימה -שש אחורה... בכל פעם שחזר מביקור אצלנו -נאנס נפשית ע"י אימו . ואני רוצה לומר לך שגם אני הייתי קרציה בעניין ...עמדתי לצידו של חד ועודדתי אותו עם כל הקושי שלו להמשיך ,לא להרפות... אני יודעת לומר רק שהנחישות , הביחד, התקווה והאמונה...הביאו אותנו עד הלום. היום שרוכי וציפורה באים אלינו באופן מסודר , אין שבר ,הרס וגידופים, תמיד מתקיימות ארוחות משותפות ,בילויים בחוץ במשותף וכו' ההסתות לא פסקו, הקשיים לא נגמרו וישנם ימים מתוחים יותר ...אבל : נ י צ ח נ ו !!!! ניצחנו את הרוע. ולכן ,כמוך גם אני מאמינה שכשלא מרפים באהבה ונחישות ואמונה בדרך ,יש סיכוי טוב להצליח. ודרך אגב, (הערה ליעל: ) אני לא ייעצתי לעלמה שבעלה ייזום קשר עצמאי עם ילדיו - לא קראת אותי נכון , ייעצתי שתבדוק את השטח ואולי היא עצמה יכולה ליזום (בהסכמת בעלה ,כמובן) קשר עם בתו בת ה 18. נניח שלבעלה קשה יותר עכשיו ....אולי (ורק אולי ...) תוכל היא לקרב ,באמצעות קשר ישיר עם ילדיו. ייש כח , מעוף.
 
למעלה