הפלֵא וָופלֵה../images/Emo70.gif הבחורית משוררת ../images/Emo12.gif
חזרתי מ"סיבוב הופעות" ולהלן דיווח:
בשעה 19:45 יצאתי ביתי דוקא באופני המתחילים שקניתי לזוגתי לפני שבוע (אוקי, אוקי... אז זה התירוץ. למעשה ארגנתי לעצמי ז"ק קליל וזול בתור אופני גיבוי ואופציה פרוֹ-כבישונית לכל מיני "סובבי כינרת", "מעפילי נווה-אטיב" ודומיהם. מרוצים? הנה חשפתי
). הנעליים היחידים שלא קרעו לי את הצורה היו נעלי ריצה של נייק, שיש להם מין מגרעת כזו באיזור הגיד. על נעלי הרכיבה אין מה לדבר כרגע.
בשעה 19:46 שקלתי לפרוש כי הכאב ששודר לי מכיוון הגיד השאיר לי מרווח תנועה צר מאד של הקרסול - קבעון מוחלט
בשעה 19:50 עדיין נשכתי שפתיים והחלטתי שהכאב בעצם לא כל כך נורא אם אני לא מזיז יותר מדי את הקרסול ושאני סתם מפונק
בשעה 19:55 סיימתי למלא את חובתי האזרחית ולשלשל לתוך חריץ פתק עם שמו של אחד מהליצנים, שהולך לעשות לנו ברדק בעיריה בחמש שנים הקרובות
בשעה 19:56 התחלתי במסלול הרגיל שלי המקיף את הכפר של סבא, תוך שאני מציין לעצמי בסיפוק, שככל שהגוף מתחמם הגיד מתרכך ופחות ופחות מציק לי
בשעה 20:45 סיימתי כ-10 ק"מ של סיבוב רגוע, כבר כמעט שכחתי מהרגל והתחלתי להשתעשע בתרגילי שליטה על הז"ק החביב בחצר ביתי
בשעה 21:10 נמאס עלי, עליתי חזרה, בחנתי את הרגל והופתעתי לגלות שאני מסוגל להניע את הקרסול המחומם בחופשיות ללא כל תחושת כאב
(יש לציין, שבניגוד למצופה, לאמבטיית מים חמים לא היה אפקט כזה)
בשעה 21:35 התיישבתי לכתוב הודעה זו, הקרסול כבר התחיל להתקרר ואני מתחיל להרגיש קשיות מסויימת חוזרת אליו
בכל מקרה, נראה לי שבסוף השבוע אני חוזר לפעילות מלאה. אם לא, אני מכרסם את ה-
שלי.
, היש הטבה במצב
? דואגים פה
.
