מי את, מחלת ההתמכרות

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo24.gifמי את, מחלת ההתמכרות../images/Emo35.gif../images/Emo24.gif

האם אנו יודעים משהו על מחלת ההתמכרות? אני מצטטת מתוך חוברת הצעד הראשון: "מה שהופך אונו למכורים היא מחלת ההתמכרות. לא הסמים, לא ההתנהגות שלנו, רק המחלה שלנו..... ... משהו הופך אותנו לבעלי נטייה לאובססיה ולכפייתיות גם בתחומים אחרים בחיינו". "איך נוכל לדעת מתי המחלה שלנו פעילה? כאשר אנו לכודים בלולאה אינסופית של אובססיה, כפייתיות וריכוז עצמי שמובילה רק לריקבון גופני, מנטאלי, רוחני ורגשי". אז זו היתה חצי דקה ארוכה שמסברת לנו את האוזן לגבי מחלת ההתמכרות. הכתוב בעצם מספר לנו שסמים, או אכילה, או הימורים, הם רק תוצאה, או אחת התוצאות של מחלה רחבה מאד. כמעט ואפשר לומר שכל אחד מכור למשהו.. גם אם אין הוא מכיר בכך או חושב על כך ביומיום. ממה יכולה לנבוע המחלה הזו לדעתכם? מה יכול להיות המקור שלה? מתי זה בעצם הופך למחלה? האם מישהו מכם מוכן לשתף בדעתו על מחלת ההתמכרות? הבנותיו, ידיעותיו, התנסותו? אוהבים

 

[סוזי10]

לפני מס' שבועות היתי עם הבת

שלי בבדיקות גנטיות (היא בהריון) מה שהרפאה אמרה לנו, שיודעים כמעט בוודאות שקיים גן שמעביר בתורשה את מחלת ההתמכרות , רק שעדיין לא יודעים לבודד אותו. משהו כזה לא זוכרת במדויק. אני יודעת שאצלי מתוך 3 ילדים 2 מכורים, ניסיתי לברר במשפחה אצל הסבתא והסבא אם היו התמכרויות כלשהן, אבל תמיד כאלו הסתירו, כן, הסבא שלך היה שותה לפעמים , כוסית בערב, ככה תרצו את זה, ההורים שלי לא היו מכורים, זה בדיוק כמו שבדור השני יש עיניים כחולות.כמו לסבתא או לסבא, ולפעמים כנראה מדלג על דור. אני מאמינה גם שגם לבית גידול והסביבה יש השפעה, כי אם יקחו תאומים שלשניהם יש את גן ההתמכרות, יפרידו בינהם , תאום אחד יגדל בבית שאין בו שום סוג של התמכרוית, והתאום השני יגדל בבית שיש בו התמכרות פעילה. אני מאמינה שהתאום עם הבית עם ההתמכרות יפתח את המחלה כי בבית כזה הסיכוי שהגן יתפרץ , כי יש לו את הגירוי, למרות שיכול להיות שדוקא היפך, והתאום שגדל בבית נורמטיבי דוקא הוא יצא מכור , באמת מה אתם חושבים על הסיכויים של התאומים האלה. בכלל עכשו עולה לי המחשבה שזה גן שקיים בכול בני האדם רק שזה פורץ בנסיבות מסוימים. מה אתם חושבים? באמת מענין. בקיצור מה שאני חושבת שזה שילוב של גן עם הסביבה והבית גידול שלנו,

 

[0בוחרת בחיים0]

גן של התמכרות?../images/Emo2.gif

לא כל כך שמעתי על זה עד עכשיו, אבל.. גם אם זה נכון, ויש באמת דבר כזה... את אומרת במה שכתבת - שזה שילוב של הגן עם הסביבה ובית הגידול שלנו, ולא אצל כל אחד זה יכול להתפרץ, כמו הדוגמא שנתת אצל תאומים. כתבת גם, שיכול להיות שזה גן שקיים אצל כולם וזה גן שפורץ בנסיבות מסוימות. עם זה אולי יותר קל להסכים, אבל זה משאיר את השאלות פתוחות. מה יכול לגרום למחלת ההתמכרות להתפרץ לדעתך? מה יכול להפוך אדם "נורמטיבי" למכור? אוהבים

 

[סוזי10]

אדם נורמטיבי לעולם לא יהיה מכור

ומכור לדעתי לעולם לא יהיה נורמטיבי, אם הוא הפך למכור אז כנראה שקרו מס' דברים בשרשרת שגרם לגן שהיה רדום להתפרץ למחלה. שיהיה ברור אני לא כותבת זאת ממחקרים, אני רק חושבת ככה אחרי שנאמר לי שיש גן כזה. זה הכל השערות שלי ובאותה הזדמנות שואלת גם אתכם מה אתם חושבים. מה שאני אומרת שכולנו נולדים מכורים רק שזה מתפרץ כנראה בעקבות כל הדברים שציינתי, בית גידול וכו'. החברות שהיו איתי בשחטות הראשונות לא הפכו למכורות,ולא המשיכו לבוא איתי לחבר'ה הגדולים שמעשנים חשיש , באו אולי מס' פעמים ופרשו, ואילו אני המשכתי שם והגעתי לאן שהגעתי, וכולנו גרנו באותה סביבה, אבל היום שאני נזכרת ביחסים עם ההורים שלי ומשווה את מה שראיתי בבתים שלהם אני יודעת שיש הרבה מאד בבית גידול שלנו.

 

[0בוחרת בחיים0]

יש פה מישהו שעובר/עבר "צעדים"../images/Emo35.gif

ויכול לשתף גם מהנסיון שלו? סוזי.. בטח נמשיך אחרי שאחזור הביתה בצהריים. בינתיים

בוקר טוב והמשך יום מקסים. אוהבים

 

[סוזי10]

האמת שאני התחלתי מס' פעמים

וכל פעם קרה משהו אחר והקבוצה התפרקה. מענין שתמיד לקראת סוף צעד 3. וזהו מאז לא המשכתי, אבל מומלץ מאד מאד מאד. שום פסיכולוג בעולם לא יכול לפרוט אותך כמו שקבוצת צעדים עושה.זה נותן ים של כוח. דברים שלא הבנתי, בפרוש יכולה לומר שאני יותר חכמה היום מלפני שעשיתי את הכמה צעדים בודדים. בהשדמנות זאת אודה ל3 הספונסריות שאיתן ישבתי.

 

[0בוחרת בחיים0]

האמת היא שלא חשבתי על זה ככה מעולם../images/Emo24.gif

אבל אולי באמת יש גן כזה שמחבר אותנו להתמכרות, ורק זקוק לאיזה טריגר, שמי שמספק אותו הופך מכור. אני חושבת, שוב, רק ממה שאני למדתי ויודעת, ואני לא יודעת הרבה, אני רק בתחילת דרך

שיש הרבה מאד בבית הגידול שלנו, ביחס שאנו מקבלים מההורים ומהסביבה, באופן שבו אנחנו מגיבים או לא מגיבים, באופן שבו אנחנו מרגישים דברים לאורך החיים שלנו, שעושה את המכורים רגישים יותר להפרעות רגשיות, לקיצוניות רגשית, ליכולת להכיל רגשות, ולאו דווקא רגשות קשים - גם שמחה שהיא מעל ומעבר לפעמים קשה לנו להכיל, לפחות לי.. יש איזה שהוא מנגנון הרס עצמי שעדיין אני לא יודעת לומר לעצמי מאיפה הוא מגיע או למה. אני רק יכולה להגיד, נכון להיום, שמאד ייתכן שמדובר בהערכה עצמית נמוכה מאד, בתחושת חוסר שייכות בכל מקום אליו אני הגעתי, ברצון לרצות את כולם מסביב על מנת להיות מקובלת בחברה, להיות מישהי שאוהבים, כשבפנים, ממש עמוק, היה לי תמיד הפחד מלהיות לבד, והפחד הזה לפחות אצלי הוא הבסיס להתמכרות שלי, כי לא ידעתי לנהל את החיים שלי ולאהוב את עצמי, בעיקר אחרי כמה דברים שעברתי והרגשתי נורא אשמה... אולי עד היום אני מרגישה ככה. אז הצעדים עוזרים לי להבין את הדברים האלה.. הצעדים עוזרים לי להבין שאני פשוט חולה, והסמים היו לי תרופה, כמו אקמול לכאב ראש. כאילו, פתרתי את הבעיה - עד לפעם הבאה... פתרתי את הכאב, לא את בעיה עצמה... הבעיה שלי - חוסר הערכה עצמית, חוסר קבלה, חוסר אהבה... את כל אלה מלאו לי הסמים, שפשוט טשטשו את העובדות, את הכאבים ונתנו לי ביטחון מדומה וכוח מדומה שחשבתי שאני יכולה לעבור איתו כל דבר. היום אני מבינה שזו היתה שטות גמורה, כי אחרי הסוטול, תמיד חזר אותו מצב של פחד וחוסר ביטחון... והיום, כשאני בלי סמים, נדמה לי שכל העולם נגדי, גם בלי שתהיה באמת סיבה לכך, אני והסרטים שלי, סרטים שנמצאים רק אצלי בראש! ואותם - הסמים לא מחקו - רק החמירו. תודה סוזי, על שקראת עד כאן, ואני מקווה שיהיו עוד חברים שיתנדבו לשתף מנסיונם, בעיקר הותיקים - דעו לכם - אנחנו החדשים צמאים להחלמה.. אנחנו בתחילת דרך, ואני, כמו עוד לא מעטים - מבולבלת מאד עדיין וזקוקה לכל מקור כוח שאפשר להתחבר אליו. אוהבים

 

[סוזי10]

ושב חזרנו בעצם לאותה שאלה

למה אנחנו כאלה? שוב לדעתי כי ההורים שלי לפחות, לא הכינו אותי לחיים. כל מה שאמרתי לא היה בסר, אהבתי אדום אמרו לא , ירוק, אהבתי לעשות ככה ,אז לא תעשי ככה. כל ההתנהגויות האלה גרמו לי מטבע הדברים לחשיבה מעוותת על הדברים , ושאני לא יודעת מה נכון, הרי אמרתי, אדום אני אוהבת , והם אמרו לא, ירוק את אוהבת. זה מערער בטחון עצמי? כן, אמרו לי את לא יודעת כלום מהחיים שלך, זה נתן לי להבין שאני דפוקה.לכן מטבע הדברים לי לא היה נוח בבית אז מצאתי ךאת החבר'ה הגדולים. שם רק התפעלו ממני איך אני סוחבת שחטה, ואיזה סבבה אני, אז איפה שלא קיבלתי פירגון ברחתי משם והלכתי למקומות שכן קיבלתי פירגון. אני לא מאשימה את ההורים זה מה שהם ידעו לתת, ואולי זה מה שקיבלו בבת גידול שלהם. כמחצית האחים שלי מכורים, והחצי השני לא מכורים אבל גם החיים שלהם לא ממש מוצלחים. אז תמיכי לעשות צעדים, ולאט לאט תבנה החשיבה שלך מחדש. לכולנו יש הרס עצמי , וזה הרי די טבעי עם כל החרא שאכלנו במהלך השנים, הרס עצמי זה חשיבה מעוותת של המכורים. החשיבה שלנו פשוט לא התפתחה נכון כי לא קיבלנו את הגרויים לכך. תעשי צעדים את תרווחי בגדול. אני היום בת 52, לא יודעת בת כמה את וכמה זמן את נקיה . אבל צעדים זה דבר גדול, אין אפשרות לקנות את התוכנית ואת הצעדים בשום מקום ובשום מחיר. לכי על זה.

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo51.gifסוזי../images/Emo24.gif ומה איתכם חברים יקרים?

מה אתם חושבים? מי מוכן להתחלק?

 

[סוזי10]

יש לי משהו לומר לך

אבל קודם ברשותך אשאל אותך שאלה. כמובן שלא חיבת לענות. האם את מאמינה במקריות בחיים, או שאת מאמינה ששום דבר אינו מיקרי.

 

[0בוחרת בחיים0]

לדעתי אין מקריות בחיים

בשום פנים ואופן....

 

[סוזי10]

אאוקי , אז אם אין מיקריות

שימי לב לכינוי שבחרת, והאפסים ששמת משני הצדדים, של 2 מילים כל כך חזקות. ותקראי כמה הודעות למעלה מה כתבת על עצמך, ועכשו תנסי לחבר בין השתים. גם אני מאמינה שאין מיקריות, ופתאום שקראתי מה כתבת והסתכלתי על הכינוי זה עלה לי בראש. האם יתכן שהתת מודע שלך בחר את הכינוי?

 

[סוזי10]

ועוד משהו בקשר לכינוי שלי

כשאני נכנסתי לתפוז ורשמתי כינוי לא ממש חשבתי, זה בא לי ככה ישר על המקלדת. היום שאני נזכת זה היה לפני די הרבה זמן ובתקופה ההיא כלל לא הרגשתי 10. היום כמה שנים אחרי אני מרגישה שאני 10. וואלה , אין סתם או מקרה. כל פעם מחדש אני נתקלת בהוכחה חדשה שאין מקריות.

 

[זו אני10]

אוהבים אותך שוש עטרי../images/Emo6.gif

 

[סוזי10]

גם אותך מותק אבל, לא עטרי

 

[0בוחרת בחיים0]

סוזי../images/Emo24.gif

אין לי ספק שתת המודע שלי בחר את הכינוי, ואף את התוספת של שני האפסים.. האמת היא שכשחשבתי על זה אז, כשהייתי צריכה לבחור שם, אמרתי לעצמי שאני "צריכה" משהו שישקף את ההרגשה שלי, ובאמת, הרגשתי אפס.. (אפס זה לא שלילי לדעתי

) ושאני בוחרת בדרך חדשה.. מכאן נולד הכינוי הזה כי פשוט בחרתי לחיות, לא טוב ולא רע.. רק חיים. אוהבת