מכורים נקיים ואהובים, נושא לדיון:

../images/Emo24.gifמכורים נקיים ואהובים, נושא לדיון:

האם אתם יכולים לשתף בחוויה, בה מחלת ההתמכרות ממשיכה לפעול עליכם גם עכשיו, כאשר אתם נקיים? כולם מסכימים אני חושבת, שהסמים היו רק תוצאה של מחלה שקוראים לה מחלת ההתמכרות, ולמחלת ההתמכרות הזו, יש המון דרכי פעולה. היא מחכה לנו בפינות, בסבלנות רבה מאד, (כך מספרת לנו הספרות) וקופצת בכל הזדמנות, בעיקר כשאנו לא מוכנים... מתי לדעתכם "אנו לא מוכנים"? מתי המחלה הזו פועלת עלינו, ומכתיבה לנו את דרכי הפעולה/תגובה שלנו? הרי מספרים לנו שלמחלה הזו אין פתרון בדמות "זבנג וגמרנו".. מספרים שהדרך לא נגמרת... אז הפסקנו להשתמש בסמים... מה קורה הלאה? גם המחלה נעלמה? אוהבת
 
ערב טוב בוחרת בחיים

לא נראה לי שהמחלה נעלמת לעולם אנו חולים במחלה כה ערמומית שהיא מחכה לנו בפינות ובכל הפינות אנו חייבים לדעת להתמודד איתה ולגמד אותה בחיינו בואי אשתף במשהו יש לי חבר לעבודה מכור נקי כמוני ואני כל כך אוהבת אותו חב"לז הוא ממלא לי תפקיד של מדריך רוחני הרבה אני חולקת איתו מהכל יום אחד התקבלה לעבודה אישה ולא מצא חן בעיניי הקשר שלהם הפריע לי היות שפחדתי שהיא תיקח את המקום שלי אצלו למרות שהיא נורמטיבית ושנינו מכורים נקיים פעם אחת זרקתי לו את מה שאני חושבת בויכוח כמובן שהוא לא ענה לי באותו הרגע אחר כך על כוס קפה וחיבוק הוא שאל מאיזה מקום אני פעלתי? עניתי שזה המקום של המחלה שהתפרצה היות ופחדתי על המקום שלי אצלו זה כל כך נכון למחלה כל כך הרבה פנים וצורות שקשה להכין אותנו לצורות ולפרצופים שלה ולכן עלינו להיות מוכנים בכל מצב להתמודד איתה
 
"פחדתי שהיא תיקח את המקום שלי"../images/Emo24.gif

תודה על השיתוף מרדיאן...
איך כתבת - "לא מצא חן בעיני הקשר שלהם, הפריע לי היות שפחדתי שהיא תיקח את המקום שלי אצלו"... כל כך מכירה את זה.. את החשש והפחד הזה בכל פעם שמישהו/י חדש נכנס לחיים, לחברותא שבה אני נמצאת או אצל אלה שאני אוהבת.. הפחד הזה כל כך עמוק ולפחות עכשיו - עדין בלתי מוסבר.. כאילו, אני יודעת מה המקום שלי, אני יודעת "מה אני שווה" ובכל זאת, קיים חשש שיבוא משהו/מישהו יותר טוב שיכול למלא את מקומי, ואז שוב המעגל הזה של להישאר לבד, ועוד אחרי שפתחתי קלפים... תודה יקירה, ולו רק משום שבזכותך מרגישה לא לבד
אוהבת
 
המחלה

|שלום לך ידידתי בוחרת מי כמוך יודעת מה קורה לנו מתי שאנו מפסיקים לעשות סמים פה מתחילות כל הבעיות זה הזמן שהמחלה מיתעוררת ומתחילה לשחק לנו בראש אותי היא תוקפת בכל זמן במיוחד ברגע שאני חלש ככל שאנו גדלים המחלה גודלת איתנו זו מחלה כרונית לכל החיים צריך לילמוד אותה טוב ולדעת לזהות אותה לדעת שזו המחלה מדברת ולא הראש הבריא דרכי הפעולה הם לדבר על המחשבות שלנו ולהלשין על הראש שלנו ברגע שחושבים על שימוש ואני בטוח שיש עוד המון דרכים להילחם בה ואני אשמח לילמוד תמשיכו לבוא
 
לי דווקא אמרו במרכז יום../images/Emo24.gif

שאי אפשר באמת להכיר את מחלת ההתמכרות הזו, על כל התופעות שלה... אפשר לזהות בכל פעם תופעה חדשה, שכן המחלה הזו ערמומית מאד ומחכה לנו בפינות שאפילו אנחנו - מכורים שחושבים שיודעים הכל - לא מכירים אותן, את הפינות האלה.. לדעת לזהות שזו המחלה שמדברת, כן... וזה לדעתי אומר שעלינו להיות מודעים לכל מה שרץ לנו בראש בכל רגע נתון ולדעת לחבר את זה לאותו רגע.. כאילו, להיות עם היד על הדופק כל הזמן, כי גם המחלה נמצאת שם כל הזמן... למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה.. למה אני חושבת כמו שאני חושבת.. בעיקר ברגעים של כעס וקנאה, או כל רגש שלילי אחר, כזה שמונע ממני שמחה. גם אני אשמח ללמוד עוד, אז תמשיכו לבוא. אוהבים
 

צונו123

New member
השימוש כתוצאה ...

המחלה לא נעלמת, חיה ונושמת ביקירבנו, השאלה היא אם אני מזינה את המחלמה, או נותת לה דיכוי בדרך שבחרתי.... בבדרך שאני בחרתי, חברותא, חדרים, אהבה ונתינה, זה צורת הדיכוי שלי למחלה שלי. מקומות דברים ואנשים! אבל אני כן נמצאת שם, מתנדבת וכו'.... זה רק בישביל להזכיר לעצמי כמה המחלה קשה, ושאסור לי להסיר את היד מהדופק !!! בוודאי שבתחילת דרך לא הייתי עושה זאת, היום, עם המון אסירות תודה,והכוח העליון שלי, אני מרשה לעצמי ללכת לשם ולהעביר את הבשורה למכור שעודנו סובל... עם המון פחדים וכוח עליון, וגם תפילות.... זה עובד רק ביחד !
 
למעלה