משתפת ומתייעצת ...

[חגית מהמדבר]

../images/Emo24.gifמשתפת ומתייעצת ...

שלום חברים יקרים, כתיבת ההודעה הזו לא קלה לי אבל החלטתי להיפתח ואולי לקבל רעיונות ועצות טובות

אז ככה: למי שלא מכיר, אני מעבירה זו השנה השביעית חוגי טבע בגני ילדים כאשר בשלוש שנים האחרונות התחלתי להכניס גם תיאטרון בובות למפגשים שלי. בדר"כ אני מוצאת סיפור קצר רלוונטי לנושא החוג ומציגה אותו בפני הילדים. לאט לאט גיליתי שזה החלק שאני הכי נהנית ממנו בכל הפעילות שאני מעבירה ושהילדים נהנים. קיבלתי פידבקים טובים והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: לספר סיפורים לילדים דרך תיאטרון בובות. מאז אני חולמת לזנוח את החוג עצמו ולעשות רק תיאטרון בובות. לא התיימרתי להגיע ל"הצגה" ממש אבל חשבתי על שעות סיפור. ובמחשבה הזו הכל נתקע ונעצר. למה זה נעצר ?! ניסיתי להבין ואפילו הייתי באימון אישי. אולי כי אני גרה במקום מאוד קטן והפחד מכישלון (ובעקבות זאת "לשרוף את עצמי") קיים. אולי אני לא מרגישה מקצועית מספיק (אם כי פה יש מחשבה ניגודית, שאני יודעת שאני כן יכולה לעשות את זה). בקיצור בשנתיים האחרונות אני בדילמה לגבי החוג שלי, מתפתה להשתחרר ממנו כדי שאוכל להמריא קדימה עם התיאטרון בובות, אבל לא מעיזה. מה גם שלפני שנה היה לי ביקוש יפה והרבה עבודה ותגובות מדהימות. למה כל זה עולה עכשיו ?! כי השנה קרה משהו. לאיזורנו הגיאוגרפי הקטן והנידח הגיעה בחורה חדשה שמעבירה חוגי מוסיקה והתברר שגננות רבות שהיו מרוצות ממני מאוד, החליטו השנה לנסות אותה לשם הגיוון. נשמע לגיטימי לגמרי אבל אני הייתי הרוסה. במשך כמה ימים שיחקתי אותה מסכנה ונעלבת ולא הבנתי מה עשיתי לא בסדר (אני רבע פולניה, כבר הזכרתי ?!

) . נשארתי עם הרבה פחות עבודה משנה שעברה אז זה גם מלחיץ קצת כלכלית. ואחרי שנעלבתי כמה ימים, פתאום הבנתי שכל זה הגיע אלי כמתנה ענקית. מישהו שלח לי סיבה מצויינת להזיז ת'תחת ולהתחיל לגלגל את הענין שלי. את השעת סיפור. קודם כל פתאום נורא שמחתי שירד ממני לחץ עבודה ויהיה לי זמן לעבוד על הדברים שלי. והנה אני, נרגשת ומוכנה מתמיד ... אבל מאיפה מתחילים ??! מלמצוא סיפורים מתאימים ?! ואז מה ?! בחוגים שלי הייתי מספרת סיפור ברבע שעה, פה אצטרך לעשות פעילות ארוכה יותר ואני לא יודעת איך ... איפה עושים את זה ? איך מתמחרים ? איך גובים את הכסף ? איך מזיזים את זה ??!

ופה אני צריכה אתכם, חברים יקרים (זאת, אגב, הסיבה שקצת נעלמתי מהפורום ... הייתי בהמון לבטים וענינים עם עצמי). אני אשמח לכל עידוד אבל גם טיפים פרקטיים יותר. וסליחה על שגיאות כתיב שבטח ברחו לי חופשי, הקלדתי ממש מהר. ושולחת.

 

[ח ב ו ב י ת]

...נקודות למחשבה.(קצת ארוך)

אני יכולה לנסות לייעץ..... 1) "עקרון ההתרחבות": עשי רשימה של כל הסיפורים שסיפרת עד כה ותחשבי אולי אפשר להרחיב אותם - האם אפשר לפתח בהם עוד דמויות, להוסיף סצנות שלא היו שם קודם, להכין כמה סופים... 2) "מסר, מסר, מסר": טבע זה נושא נהדר, בתוכו יש המון המון תת נושאים שאת יכולה לגעת בהם במהלך השנה. אפשר לבנות מערך סיפורים סביב- עונות השנה, חיות בית-חוץ, איכות הסביבה וכו'. וחשוב לבנות ממש כמו מערך שיעור: נושא, קהל היעד, זמן הפעילות, מסר:האם ההצגות\סיפורים שאת רוצה להציג אמורות להעביר מסר? אם כן, איך אפשר לחזק זאת באמצעות הדמויות? באמצעות שיתוף הילדים? 3) שיתוף קהל: הרבה פעמים אפשר להרחיב את ההצגה ע"י רגעים מסויימים שאת מנחה אותם יחד עם הבובות ו"מעבירה" את רשות הדיבור לילדים- הם יכולים לספר לבובה את ההמשך שהם רואים לסיפור או להתנגד למשל לאקטים מסויימים שקרו עד כה... 4) תמחור: אם את מכינה את הבובות בעצמך- כמה זמן לוקח לך להכין+חומרים+חומרים לתיקונים (כי צריך לחשוב על העתיד גם) שעת סיפור- נגיד 45 דק'-30 דק' + הבובות+הכנה בבית של ההצגה\סיפור- תעריכי מחיר גבוה ממה שאת בדר"כ מסכימה לתת לעצמך כי הפעם מגיע לך יותר. זאת עבודה קשה ואין שום סיבה שלא יתנו לך מה שמגיע לך! 5) איפה? בכל מקום שיקבל אותך ואת פעילויותייך. קודם כל תתחילי ממקומות שמכירים אותך ואהבת לעבוד שם. זאת התחלה נהדרת למישהי שמביאה איתה עכשיו משהו חדש לילדים שמכירים אותך מתחום אחר... 6) איך גובים כסף? זה כבר נושא של קבלות ומס הכנסה - לא מבינה בזה, אז אחרים יענו לך.... מקווה שזה נותן לך פוש... בהצלחה ואל תיהי כל-כך קשה עם עצמך- החיים משתנים כהרף עין וכל נפילה היא תזכורת לכמה גבוה יותר אנחנו יכולים להגיע! ואת בהחלט יכולה!

 

[חגית מהמדבר]

../images/Emo24.gifהלו חבובית

תודה על ההשקעה בתשובה

קודם כל לא ציינתי- את שעת הסיפור אני לא מעונינת לשווק כחוג בגן כי נמאס לי ומלחיץ אותי הסיפור הזה כל שנה ... "כן יקחו את החוג/ לא יקחו את החוג, כן תהיה לי עבודה/ לא תהיה לי עבודה ..." . אצלנו אין הרבה פעילויות לילדים אחה"צ ולנישה הזו חשבתי להיכנס. אהבתי את סעיף מס'1 שלך !! סעיף 4- אני לא אשתמש כנראה בבובות שלי כי לא מרגישה שהן מקצועיות מספיק. אבל התפאורה תהיה שלי. 6- הכוונה שלי היתה, אם זה לא חוג אלא פעילות שאני עושה מדי פעם ולא נרשמים אליה מראש אלא פשוט מגיעים. איך טכנית אני אוספת את הכסף ??! לדוגמא, במתנ"סים רבים או בבית אריאלה יש שעות סיפור שקונים כרטיס דרך המזכירות, נגיד. אבל איך זה עובד כשזו רק אני לא דרך מקום כמו מתנ"ס ??! ... שוב תודה, נתת לי נקודות למחשבה ...

 

[ayaly2]

גברת חגית מהמדבר ../images/Emo2.gif

אני שולחת לך במסר האישי משהו חשוב

 

[חגית מהמדבר]

תודה וסליחה, עניתי לך

 

[גליתוי]

חגיתוש../images/Emo24.gif

מצטרפת לכל מילה שכתבה חבובית! זו הייתה התייחסות עניינית ואופטימית! קודם כל, את לא לבד גם לי יש השנה ירידה בעבודה, בגלל צימצומים של המערכות +תחרות מול תחומים נוספים שמגיעים לגנים. כך שלמרות שחשבתי שהשנה בכיס הקטן שלי, גיליתי בשלב די מאוחר שיש לי מעט עבודה השנה. קודם כל זה מבעס, כי יש ציפיה אחרי תקופה של התפתחות מקצועית והרבה פידבקים טובים מהילדים והסביבה להמשך צמיחה וגדילה. ולפתע הכל משתנה, אבל... אני בטוחה שלאורך זמן המקומות האלו, הקשים אליהם אנחנו נקלעים מדי פעם, מוציאים מאיתנו הרבה דברים חדשים! ומאלצים אותנו להתמודד! נראה לי שאת בדיוק במקום הזה! אז בלי לחשוש, להניח את הפחדים בצד ולהתחיל לפעול! אם תרצי המלצות לסיפורים מתאימים, בשמחה! אני עובדת עם תוכנית "בובימה" שמספקת לי חלק מהבובות, מה שחוסך לי התעסקות עם הכנה אינטנסיבית של בובות. אם זה מעניין אותך את מוזמנת להצטרף למפגש שמתחיל להתארגן ל"סיעור מוחות" כך תוכלי לקבל המון רעיונות וכמובן לתרום משלך. אז נשימה עמוקה עמוקה, תפיחה חזקה על השכם ו... השמיים הם הגבול!

 

[חגית מהמדבר]

גליתוש מקסימה, מעודד לשמוע שאני לא לבד

אם כי הצטערתי לשמוע על הירידה בעבודה ... האם החוג שלך בגנים מוגדר כ"שעת סיפור" ? ומה זה "תוכנית בובימה?" ? תודה יקירה

 

[shir300]

את ממש לא לבד

גם אצלי יש דילמות דומות וגם ירידה בעבודה ותחרות לא פשוטה בשוק. גם אני היתי באימון ועדין מרגישה תקועה. גם אני מעבירה שיעורי מחול כבר שבע שנים וממש אבל ממש נמאס לי מזה. בשנתיים האחרונות מלמדת גם תיאטרון בובות והרבה יותר נחמד לי, רק שפרנסה מלאה עוד קשה לראות מזה, וקשה לי לעזוב ולעשות את השינוי, את הצעד הזה שאת מדברת עליו. אני כל בוקר מרימה טלפונים לגנים ולבתי"ס בניסיון למצוא עוד עבודה, אבל איכשהו משהו בפנים אולי לא מרגיש מספיק בטוח. אני מזהה פה כמה גורמים- הראשון הוא באמת החלטה ומחויבות ללכת על זה עד הסוף, השני הוא הגדרה של מיקוד מקצועי, ניסיון וביטחון מקצועי, השלישי- כישורי שיווק עצמי, ועוד גורם חשוב זו אולי מערכת תמיכה של עמיתים. יש משהו בלהיות מפעיל חוגים שהוא מאוד מאוד בודד, ומזה גם לי נמאס מאוד. אני מחפשת להיות חלק מצוות, מערכת. קשה לנדוד ממקום למקום, מגן לגן. קשה גם לבנות את ההפעלה שאת רוצה, היחודית לך, אבל זה באמת עניין של ניסיון ולמידה תוך כדי. אולי השיתוף בפורום ובפגישה ויצירת מערכת כזו יכולים לעזור לנו, ולכן זה מעולה שכתבת, ואני מבינה מאוד גם את הקושי לכתוב. השאלה רק איך נביא אותך למפגש מהמדבר שבו את גרה...

 

[חגית מהמדבר]

../images/Emo24.gifוואו, תודה על השיתוף

מעודד לשמוע שכולנו באותה יאכטה

דווקא אני אוהבת את ה"בדידות" של הפעלת חוג, אבל מבינה אותך ברצון של להיות חלק ממערכת. השנה, למשל, אני עובדת יומיים בשבוע במקום מסודר יותר כחלק ממערכת ויש בזה משהו נעים שלא היכרתי. אבל אני גם אוהבת את הדינמיות של ההסתובבויות בין הגנים. ולגבי להביא אותי- אולי ננצל את הגעתי לחולון לרגל קורס (יש !! יש !!) וניפגש באחד מהימים האלה ...

 

[דודי בן אדרת]

חגית - חגיתוש

גם אני כאן כדי לכתוב לך כמה דברים על התקופה, השאלות והתהיות שששיתפת אותנו בהן באומץ רב ובפתיחות ואני שולח לך חיבוקים גדולים על כך

אני רואה בכך כבוד וזכות גדולה שבחרת בנו כדי לפתוח בפנינו את סגור ליבך. כמו שהבנת מתגובותיהן הבאמת מושקעות של חבובית,גלית ושיר שברור שנכתבו באהבה, אכפתיות, תמיכה,עידוד ובעיקר הבנה למצבך מתוך הכרות אישית עם מצבים דומים שעברו \ עוברות ולא רק הן!!!!!!!!!!!!!!! לא רק שאני חוויותי וחווה תקופות כאלה הן כשחקן והן במסגרת ההפקות הפרטיות שלי אלא שאני יכול לספר לך על חברים מהמקצוע (כמובן בלי לנקוב בשמות ) שנחשבים מוכרים ו " סלבריטאים " ואת פרצופם ואותם את יכולה לראות בכל עיתון וכמעט בכל תוכנית טלוויזיה ובכל זאת גם הם נאבקים יום יום ושעה שעה על כל פיסת עבודה\ תפקיד\הופעה כדי לשרוד ולהתפרנס, אני יכול גם לספר לך על שחקנים ושחקניות מוכשרים, בעלי שם, כאלה שזכו למיטב הביקורות וגילמו בהצלחה תפקידים גדולים וראשים שמתחננים כדי לקבל תפקיד בהצגת הילדם הכי שולית, זניחה ומביכה רק כדי להרוויח כמה גרושים ולהריח קצת את הבמה כזה הוא מיקצוע הבמה והאומנות - מלחמה אין סופית על קיומך, על האמת שלך, על היצירה , על גביית התשלומים והפרנסה והכי חשוב על אהבת הקהל שמה לעשות זקוק לגירויים וחידושים כל הזמן וכשם קהל אינו " שומר אמונים , לבר, למסעדה, לחנות בגדים כך הוא גם לגבי אומנים וביננו...זו זכותם המלאה לגוון, לשנות, לבחון - זה עדיין לא אומר דבר עלייך, על עבודתך ועל מידת הרצון שלהם מפעילותיך וביצועייך עד כה. ובכלל יא רוח מדברית, מצבך מעולה יחסית לרבים מאיתנו שמתמודדים לא עם ילדה חדשה אחת שבאה לשכונה אלא עם מאות תיאטראות ילדים,תאטרוני בובות,אלפי הצגות, מופעים, מספרים, מפעילים, קוסמים, רקדנים ומה לא?! רק בזמן שכתבתי את זה נולדו עוד כמה עשרות חדשים... אז ילדה, קחי את הדברים בפרופורציה וכן אני מבין את העלבון והפגיעה, את יודעת כמה פעמים בשנה שחקנים מקבלים את התשובה: לא, בסוף בחרו במישהו אחר וכמה פעמים נאלצים מפיקים לשמוע שהחליטו לקחת הצגה אחרת במקום את שלך

ולא, אני ממש לא מנסה לדכא אותך עוד יותר, עובדה למרות כל האמור לעיל אני עדיין נמצא במקצוע ( גם אם מדי פעם בא לי לקחת פסק זמן ) ואני מאמין שאשאר כל ימי חיי בסביבות התחום ובזיגזוג בין מגוון האפשרויות הקיימות בו. אם יש לך דרך, רצון, אמונה והכי חשוב אהבה לעניין - שום דבר לא יעמוד בדרכך גם אם יהיו מיכשולים...כמו בכל דבר בחיים אז מה? נפחד ולא נעשה שום דבר??? אז קדימה יא רבע פולניה מספיק לרחם על עצמך, - אם את באמת רוצה הרי בעצמך אמרת שהבנת שזה הגיע אליך כמתנה ענקית אז קבלי אותה באהבה ובזרועות פתוחות ולא בחשש וחשד תרימי ראש, תשימי חיוך על הפנים ותתחילי לפעול תמיד יש מה לעשות, בכל מצב!!! מה? את שואלת? בהודעה הבאה

 

[דודי בן אדרת]

../images/Emo2.gif אז מה עושים../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

הרצון שלך לשנות ולהשתנות משתלב מצויין עם המצב שבו נכנס גורם חדש לאזור עבודתך והוא גם הפיתרון הנכון להתמודדות איתו כך שלמעשה תפשת שתי

במכה אחת...אמרתי לך שמצב מעולללללהההה! שאלת איפה עושים את זה? בגנים, בבתי ספר, במתנ"סים ומרכזים קהילתיים, בסיפריות, בימי הולדת ובאזור מגורייך במיוחד גם במלונות. שאלת גם איך מתמחרים?, איך גובים כסף?,איך מזיזים את זה? - שאלות חשובות שאני מבטיח לתת לך הדרכה והכוונה בעניין כשנגיע לגשר אבל לא הן הצעדים הראשונים והחשובים שאמורים להוביל אותך ( מבלי להוריד מערכו וחשיבותו של ה

) אז מה כן? לבדוק את נושא המיקצועיות שמטריד אותך על מנת לקבל פידבקים שיעזרו לך להבין שאת יכולה להיות בטוחה ורגועה או לחילופין שעלייך לחזק את עצמך בתחומים מסויימים, בגלל המרחק את יכולה למשל לצלם פרזנטצייה למה שאת רוצה לעשות, ליכולותיך וכישרונך ולשלוח לכמה חברים מהפורום שאת מרגישה איתם מספיק בנוח וחושבת שיש להם את היכולת והמיקצועיות המתאימה חשוב להגדיר דברים כמו מה בדיוק רוצים עושים??? שעת סיפור? , תיאטרון בובות? בפורום ובאופן כללי קיים טישטוש בנושא ( למרות שראית בציינת שלא התיימרת להעלות הצגה ואת מדברת על שעות סיפור ) אבל זו ההזדמנות לציין ששעת סיפור עם בובות היא לא הצגת תיאטרון בובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם כן אז איזה סוג? תיאטרון קלאסי בתוך מבנה? ת' שולחן כשאת גלויה? ניסתרת מאחורי תפאורות?, מריונטות?, או שהבובות מופעלות ללא במת בובות על רקע תפאורות? או אולי בכל הפקה משהו שונה בהתאם לבחירת ההצגה??? אגב גם לשעת סיפור עם בובות כדאי שתהיה החלטה כיצד להציג זאת אם קהל היעד שלך אמור להתרחב מעבר לגילאי גן... למשל במתנ"סים\ ימי הולדת\ מלונות גילאי הילדים מיתרחבים ועליך לחשוב על רפטואר מגוון שיתאים מגילאי 3-9 ואמור להתאים לפלחי השוק השונים. האפשרויות רבות - אגדות, סיפורים מוכרים, משלים, סיפורי עם וכמובן הצגה מקורית ע"פ סיפור שלך או בנושא נלמד\ חגים\ נושא שנתי\חברתי ועוד... חשוב שתבחרי חומר שאת הכי מתחברת אליו\אוהבת\חשוב לך, כזה שגם אם הוא סיפור מוכר מאוד את חושבת שתוכלי לתת לו את נקודת המבט המיוחדת לך ויאפשר להתאים לו גם חוויה ויזואלית. ברור שבניגוד לחוגים שהזכרת שעת סיפור או הצגה אמורים להמשך לפחות 40 דק' ולפעמים מתווספת אליהם גם פתיחת הכנה והכרות\ הפעלה\ שירים או סדנאות לפני או אחרי ההצגה שלא נכללת ב40 דק' אחרי שתעני לעצמך על נקודות אלה ותבחרי לעצמך חומר אני מתחייב לתת כאן בפורום מיני סדנה בנושא עיבוד הסיפור למחזה או לשעת סיפור מומחזת. מקווה שנתתי לך חומר למחשבה ורעיונות לתיכנון תוכנית פעולה ועבודה כאמור מבטיח ללוות אותך בהמשך הדרך ורוצה שתדעי שברגעים הכי מפחידים, מאיימים,חשוכים,מדכאים, כאלה שמטלטלים ומשנים את החיים בלי שצפינו או היינו מוכנים לכך, דווקא אז צומחים הדברים הכי יפים ומוצלחים, מניסיון

 

[חגית מהמדבר]

../images/Emo25.gif../images/Emo12.gifתגיד לי, אתה אמיתי ??!

דודי דודי ... כבר אמרו רבים לפניי ויגידו בטוח המון אחריי שאתה אחד ויחיד ואין עליך !! אפילו בהתנצלות אתה משקיע זמן ואנרגיה ותשומת לב ועל אחת כמה וכמה בתשובות עניניות ובעידוד ובעצות פרקטיות. קראתי את התגובה שלך כמה פעמים ונתת לי נקודות להתמקדות ודברים לברר עם עצמי ולחשוב עליהם ... ואקח לי את אתנחתת יום כיפור הממשמשת ובאה למחשבות ותוכניות והבנות ... ואחליט לי שבשנה שהתחילה ממש עכשיו אני מקדמת את עצמי מקצועית ומגשימה את כל החלומות, ואקח את הצעתך לעזרה בהמשך בשתי ידיים (ורגליים, ועורף, וסנטר. בקיצור- תודה לך דודי יקר, אין כמוך

) ותודה לחברים בפורום שאתם- אתם, ואני נרגשת ומלאת אנרגיות מחודשת (טוב גם דיברתי עכשיו שעתיים בטלפון עם איילה ה

ואי אפשר לא להידבק באנרגיה שלה

, תודה רבה רבה על הכל גם לך יקירתי

). לילה טוב

מהמדבר ...

 

[דודי בן אדרת]

../images/Emo9.gif הכל באהבה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

הוסמקתי והוחמאתי כאחד...תודה

כאמור הכל באמת באהבה וברצון!!! אחרי שתגיעי למסקנות והחלטות אני וכמו שראית גם החברים\ות שלנו - כולנו כאן עבורך ולמענך

לגבי איילה אכן יש לה מוטיבצייה גדולה ואנרגייה ששמה בכיס הקטן את השפן של אנרג'ייזר אבל מקווה שהיא תזכור ( כמו שאמרתי לה בטל' השבוע ) שגם היא חייבת לנוח ולמלא את הסוללה שלה מחדש מדי פעם כדי לא להתיש את עצמה ולחלות. מקווה שישנת הלילה טוב ורגוע יותר שבת שלום חברה