סבב בוקר

../images/Emo24.gifסבב בוקר../images/Emo23.gif

קמתי בבוקר עם בת זוגתי,למרות שאני בחופש היום,שתינו ככה קפה,לפניי שהיא יצאה לעבודה שלה,אחלנו אחד לשני יום טוב, קיבלה נשיקה ויצאה לדרכה,נכנסתי לפורום כתבתי בוקר טוב ויצאתי מהמחשב,ככה ישבתי עם עצמי והרגשתי שאני נכנס לריכוז עצמי,אמרתי לעצמי זה הזמן לצאת לפעולה,ירדתי לחדרי,נכנסתי למקלחת כמידיי בוקר,המחשבה הריאשונה במקלחת הייתה להכין את שיעוריי הבית של צעד אחד,לפתע,ואני לא מופתע המחלה שלי קופצת ואומרת,יש לך זמן עד יום שלישי תכין את השיעורים אחר-כך,בעודי מתקלח אני שומע את הויכוח בין,מסטר הייד,לד"ר ג"יקל,יצאתי מהמקלחת מרחתי על פניי קצף גילוח,והיתגלחתי,היתלבשתי,שמתי אפטר-שיב,ישבתי במיטה והתחלתי לקרוא את הפרק רק להיום,העלתי את הספרות,דפדפת,עט,והתחלתי לכתוב,ניתקעתי עם איזה מילה,והראש אומר עשיתה את רוב השיעורים תשאיר קצת לאחר כך,מייד צילצלתי לחונך,ולא הייתה תשובה,צילצלתי לאחד המדריכים,לא הייתה תשובה, צילצלתי לחבר יקר הוא ענה לי,בירכנו אחד את השני בבוקר טוב,ואוהבים,שאלתי אותו את השאלה,הוא ענה מיניסיונו והמשכתי בשיעורים,אז ככה אחריי שבילבלתי לכם את הראש,יש לי ים של אסירות תודה,שהיום אני יכול לזהות קצת את המחלה, ושאני לא יכול לבד,ושיש לי אותכם{החברותא}להיתייעץ כשקשה לי,עכשיו אני מרגיש טוב,וזה בזכותכם חברים, שלכם באהבה! אסיר תודה
 
סבב בוקר שלי../images/Emo24.gif

אז מה אם כבר צהריים
אתמול, אחרי שהיה קצת הרבה בלגן, המדריך שלנו הגיע אלי הביתה. ישבנו לדבר קצת, קצת הרבה ופתאום עלה לי רעיון... במקום להמשיך את הבלגן הזה, אני חייבת להתרחק, להיות לבד עם עצמי, כי זה בדיוק מה שאני אמורה לעשות כרגע. להרים ידיים ולהיות לעצמי בלבד. באותו רגע אמרתי למדריך שלי.. אני נוסעת! במילא מרכז יום סגור, אין לי מה שמחזיק אותי שם מלבד צרות וכאב, אז אני נוסעת. באמת נסעתי. המדריך הסכים איתי ואפילו ליווה אותי רגלי לאגד. עליתי על האוטובוס של 12, הגעתי לאמא שלי בחמש וחצי בבוקר. שתינו יחד קפה, דיברנו, שיתפתי את אמא בכל מה שקורה, והלכנו לישון בסביבות שבע וחצי.. עד לפני כשעה. התעוררתי לנוף מדהים שמסתבר שמאד התגעגעתי אליו, התעוררתי לשקט שכל כך הייתי זקוקה לו, משהו אחר ושונה ממה שהורגלתי אליו בחודשים האחרונים... הראש ריק, פשוט ריק לגמרי.. לא חושבת על כלום וברגע שמתגנבת מחשבה-אני מזהה אותה ומבקשת לעוף ממני.. לא רוצה לחשוב על אף אחד, רק על עצמי או כלום. לא רוצה להרגיש כלום מלבד הגעגועים לחברים, לקבוצה, למרכז.. עדיין לא נפגשת עם עצמי נטו, אבל יודעת שזה יבוא, וממתינה לזה, בלי לחץ.. לאט, בזמן של אלוהים שכל כך אוהב אותי. לרגע אני מרשה לעצמי לחשוב, רק לרגע... ואני יודעת שיהיה לי לא קל, הלא אצטרך לחזור מתי שהוא ולהתמודד עם עצמי מול עצמי.. אבל אני גם יודעת שיש לי אתכם, חברים אמיתיים ואוהבים שמעולם לא היו לי כי פחדתי מזה,דחיתי את החברויות כי תמיד חשבתי שאני יכולה לבד.. היום אני יודעת אחרת, ואני אפילו מברכת על כך ומרשה לעצמי ליהנות מזה. אני רוצה להביע את אסירות התודה שלי. קודם כל לאלוהים שלי שכל כך אוהב אותי, שמחבקועוטף אותי ולא מרשה לי להתרסק. לאמא שמחבקת ונמצאת בשבילי בלי תנאים ובלי שאלות.. לחברים שלא מרפים, אוהבים ותומכים, למדריך שלי שעושה משום שהוא רוצה ולא משום שהוא חייב. וכמובן לעצמי - על עוד יום נקי... לגמרי לא מובן מאליו, בזכות כל אלה הנ"ל.
שיהיה לנו המשך יום מוצלח. אוהבת
נ.ב. במחשב של אמא אין תמונות
וגם לא גישה לניהול הפורום כך שאינני יכולה למחוק את ה"רק להיום" שהעליתי בטעות אחרי "נונה", או לסדר את כל השאר...
 
ד"ש חמה לקבוצת מרכז יום../images/Emo27.gif../images/Emo27.gif

מעניין... בדיוק סיימתי לכתוב את סבב הבוקר שלי, וקיבלתי טלפון מהמדריך.. רק חסר שהיה שר לי בטלפון "שלוש ארבע ו... עוד יום בלי סמים" קיצר, יש לכולכם ד"ש חמה ובקשה חד משמעית: שימרו על עצמכם
ועוד: מאד מאד אוהב ומתגעגע אל כולם
אז... חברים, שבת מבורכת ונקייה לכולנו
אוהבים
 
שבת שלום גם לך בוחרת

שמרי על עצמך אוהבים אותך ומיתגעגעים המון טוב שנסעת להרגע קצת ניפגש ביום א ב"ה שבת שלום
 
שבת שלום נשמה טובה../images/Emo24.gif

טוב לקרוא אותך פה, התגעגעתי.
מה יש ביום א'? האם חוזרים סופסוף למרכז, או מה? שבת שלום לכולם. אוהבת
 
בוחרת

שבת שלום ניראה לי שנחזור ביום א קשה להאמין שלא אין לי כוח כבר לחופשה הזאת הראש שלי מפוצץ קומבינות אז זהו כולי תיקווה שנחזור ביי בנתיים
 
האמת שגם לי כבד ה"חופש" הזה

ואני מקווה שבאמת נחזור ביום ראשון... בינתיים, נעשה פה סבב בוקר, צהריים וערב, כי חשוב לי הביחד... לאו דווקא קומבינות נשמה.. רחוק מרשעים ישועה
מתגעגעת אליכם. שתהיה לנו אחלה שבת, לבנה ונקייה. אוהבת
 
למעלה