ערב של שבוע טוב לכולנו

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo24.gifערב של שבוע טוב לכולנו../images/Emo24.gif

אז איך עברה עליכם השבת? אצלי האמת, הרבה מאד חשבון נפש תוך כדי יצירה. תכננתי לכתוב אמנם, אבל איכשהו בכל פעם שלקחתי את המחברת ליד מצאתי את עצמי ליד הצבעים והקנוואס, העדפתי לצייר על לכתוב, ויצאו דברים מקסימים לטעמי. ציור אחד קודר משהו, יחד עם זה מלא תקווה, קראתי לו "תפילה" וציור שני שרק התחלתי, מלא צבעים לא קשורים אחד לשני

, אין לי מושג מה הולך לצאת ממנו אבל שיהיה... אז חוץ מזה לא ממש עשיתי משהו מיוחד, כאמור חשבונות ביני ובין עצמי, מחשבות רבות שזקוקות לעיבוד בכתב, שבטח עוד יבוא כי הרי יהיה לי קצת הרבה זמן ממחר בבוקר.. אני ממשיכה ללכת למרכז יום ואולם בעקבות ההשעייה, נדמה שלא יהיה לי מה לעשות אלא לשבת ולכתוב בדשא, וזה מה שאעשה. מלאת תקווה לטוב. המצפון, מבחינת מרכז יום נקי לחלוטין משום שבאמת לא שומרת לעצמי שום דבר שראוי היה לעלות בקבוצה ולא עלה, ככל שהפכתי בדבר לא הצלחתי לדלות "סוד" כזה או אחר, ולכן אני יודעת שזה רק עניין של זמן עד שתתברר הטעות ויחזירו אותי למעלה. מסתבר לי תוך כדי מחשבה בפעם המיליון, שאני לא אדם שיודע לכעוס. איכשהו אני מדלגת על כעס ולאחשוב מה אמור להניע אותו. גם עם האקס, היו לא מעט מצבים שהייתי אמורה לכעוס כמו רוב האנשים ה"נורמליים", ועד היום אני לא מצליחה להביא את עצמי לחוות את הרגש הזה. אולי בגלל שאני חושבת שהוא מיותר ופוגע רק באדם הכועס? אולי בגלל שברור לי שהרגש הזה כמוהו כרעל, אולי כל מיני דברים שמובילים לדבר אחד - אני לא יודעת לכעוס.. אני מעדיפה לרחם, אני מעדיפה לחשוב עוד רגע ולנסות להבין מאין פועלים אלה שאני אמורה לכעוס עליהם, וכשאני חושבת שאני מבינה אני ממשיכה הלאה כאילו כלום לא היה או פועלת כמו שאני מוצאת לנכון ולעולם לא מתוך כעס.. לא יודעת... אני רק יודעת לפחות כרגע שטוב לי ככה, אני מעדיפה לא לדעת לכעוס.

מה איתכם? איך אתם נוהגים עם מי שמכעיס אתכם? שבוע מבורך ונקי לכולנו. אוהבת

 

[שטול1]

ערב טוב ושבוע טוב לא פחות לכולם

עברה עלי יופי של שבת הרבה שינה (כמו שאני אוהב) קצת עבודת צעדים (כמו שאני אוהב) והרבה לימודים (שאני בטח אוהב) וכך אני מוצא את עצמי מוכן לשבוע של חפירות אינסופיות לטובי המוחות הם תלמידי היקרים שישקיעו גם הם קצת עם הבגרות בהסטוריה חשובה להם באותה מידה שחשוב לי לחזות בהצלחתם. ואם לא ירצו להשקיע הרי כמו שהתכנית מלמדת אותי זה שלהם בלבד. כמו שלמדתי מחכם סיני עתיק "אנחנו יכולים לפתוח את הדלת לתלמידינו להכנס הם צריכים לבד". והנה יש לי את כל הסיבות להרגיש אסיר תודה על יום נקי ומנוהל גם בשבת. תודה שהקשבתם אוהב אותכם שטול

 

[skyline10]

לדעת ליכעוס זו חובה../images/Emo47.gif

בלי לדעת ליכעוס אין לנו אפשרות להוציא כעס, אין אדם שלא כועס יש אדם שלא מביע את כעסו,ולנורמטיבים זה יכול ליהיות בסדר[ למרות שזה גם בעיה לכל אדם] אבל לנו המכורים צריכה [ חייבת] ליהיות אפשרות להוציא כעסים, להביע, להיתמודד כמו שאנו לא הכי רגילים[ הדחקה] אז בוחרת אני לא יודע באיזה מצב את נימצאת ולמה יש בעיות במרכז, אבל תוציאי רגש, עצב, כעס, פחד, געגוע, תיסכול, פחד מכישלון, פחד משינוי, ועוד ועוד, את מילים אלה אני תמיד אומר לעצמי,, רק להיום-עם אני רוצה לגלות מי אני, אסתכל על מי היתי ועל מי שאני רוצה ליהיות , שבוע טוב לכולם.

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo24.gif

יש אפשרות שאדם פשוט לא כועס? אני קוראת את דבריך, ומעבר לכך שמעתי כמה דברים היום בתכנית, שאני ממש לא מתחברת אליהם מתוך חוויה אישית. כלומר, אני מבינה את ההגיון שעומד מאחורי הדברים, אני מסכימה עם זה אפילו, ויחד עם זה אני באמת לא מצליחה לכעוס... אז או שמנגנון ההכחשה שלי מאד מאד ערמומי עד שהוא מפריע לי לזהות מצבים, או שאני באמת לא יודעת לכעוס.. ואני מתחברת דווקא לאפשרות השנייה. כשאני מזהה מישהו או משהו שמבקש לפגוע בי בכוונה תחילה למשל, אני פשוט מתעלמת או לא מקשיבה, או פותרת את הדברים כלאחר יד. כשאני נפגעת - למשל מהאקס שלי וכל הסיפור... אני מייד מזילה דמעות באותו רגע, ואולי זו הדרך שלי לא להגיע לכעס בעצם.. אולי דרך הדמעות אני מפרקת אותו וממשיכה הלאה.. לא יודעת. אני רק יודעת שאני לא כועסת.. אני מעדיפה לחשוב ולנסות להבין מדוע האנשים שמולי מבקשים לפגוע בי, מאיזה מקום הם מדברים וכאשר נופלים לי אסימון או שניים, נדמה לי שהגעתי לפתרון. מישהו אמר היום ואני מצטטת: כעס הוא ביטוי של חוסר קבלה - את עצמי, את האחר או את המציאות... כעס מבחינתי הוא לא פתרון, הוא רגש כמעט מיותר והיחידה שסובלת ממנו זו אני.. כל זה נכון ברמת ההגיון, ומסתבר שגם בחיי היומיום זה עובד הלכה למעשה. או שאולי לא כולם זקוקים לכעס... בכל אופן, חושבת על זה הלאה... נראה לאן אגיע

שבוע טוב לכולנו אוהבים

 

[darek engel1]

שבוע טוב /tapuzforum/images/emo189.gif

איזו שבת נפלאה עברתי .אני מת על שבתות מנוחה מהעבודה ובכלל קרה לי דבר טוב מצאתי אתכם כאן . מחר יום חדש ועם הרבה אסירות תודה שיהיה לכולנו שבוע נפלא.

 

[רפיאלי111]

אני אוהב לכעוס

יש משהו בהרגשה של כעס שממחזרת אצלי תחושה של שימוש,אני נהנה לפעמים לכעוס, רק שבניקיון כמו שהכעס נותן לי תחושה של "היי" , לאחר מכן כשאני נרגע ומתבונן,אני חווה את ה"דאון" שמלווה בבושה אשמה וחרטה.. לפי הגדרה ששמעתי והתאימה לי : כעס הוא רגש התנהגותי, תגובה התנהגותית לרגש אחר שיושב מתחת. למשל אני מרגיש מרומה,אני כועס אני מרגיש כישלון,אני כועס אני מרגיש נבגד,אני כועס אני מרגיש מזולזל ,אני כועס ההסבר הוא שקשה להרגיש את הכאב,הפחד,הכישלון,הזילזול,וכל שאר הרגשות ה"רעים" ואז האגו האנושי [ כן זו לא קללה או מילה גסה,יש אותו לכולנו,רק שאצל מכורים הוא מנופח וגורם לעיוות מציאות] משגר את הכעס שעוזר לי לא להיות בבור השחור והכואב שרגשות רעים אלו חופרים. בצעדים יש משוואה שאפשר להיעזר בה לעריכת חשבון נפש מול מצבים שונים. רגש -- מחשבה---פעולה---תוצאה יש לזה כמה גרסאות טיפוליות גם כמו אפר"ת: אירוע--- פירוש--- רגש--- תגובה, אמ"ת - אירוע מחשבה תגובה ובטח עוד כמה גרסאות, היות ובחרתי בדרך שלי אני מעדיף להסתכל על הדברים מנקודת המבט של 12 הצעדים, זה עבד ועובד עדיין עבורי. אני מאמין שבוחרת לא חווה כעסים ברמות שאני חווה אולי כי יש משהו באופי שלך שמאפשר לך להרגיש פגועה מנוצלת מרומה וכל השאר, בלי שהאגו ייכנס לפעולה רק שאז כנראה נכנסים לפעולה בני הדודים שלו:תחושת הקורבנות,המסכנות,רחמים עצמיים,ואז הענשה עצמית,שפיטה עצמית והסרט כבר ידוע.... האמת שראיתי אצלי את שני הסרטים האלה, אבל כנראה שהסרט של הכעס זוכה פרס אוסקר ושובר קופות.. כבר נאמר שהחלש הוא החזק בדיוק כמו שכניעה היא ניצחון הפוך על הפוך אבל מה לעשות,אלו החיים האמיתיים מבולבלים..? גם אנחנו..!

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo51.gifעל השיתוף רפיאלי../images/Emo24.gif