רק להיום

../images/Emo24.gifרק להיום../images/Emo24.gif

12 באוגוסט די! משהו בתוכם צועק 'די, די, אני לא יכול יותר' ואז הם מוכנים לעשות את הצעד הראשון - והקשה מכולם - לקראת התמודדות עם המחלה שלהם." טקסט בסיסי, עמוד 203 האם באמת היה לנו "די"? זו השאלה המרכזית שאנו צריכים להציג לעצמנו כשאנו מתכוננים לעבוד את הצעד הראשון של 'מכורים אנונימיים'. זה לא משנה הרבה אם כאשר הגענו לאנ-איי המשפחות שלנו היו עדיין שלמות, הייתה לנו עדיין עבודה, וכלפי חוץ הכל נראה פחות או יותר בסדר. כל מה שחשוב הוא שהגענו לקרקעית רגשית ורוחנית, שמונעת את שיבתנו להתמכרות פעילה. אם הגענו לזה, אנו נהיה מוכנים לעשות הכל על-מנת להפסיק להשתמש. כשאנו עורכים חשבון נפש ומנסים לברר את חוסר האונים שלנו, אנו שואלים את עצמנו כמה שאלות פשוטות. האם אני יכול לשלוט בצורה כלשהי על השימוש שלי? איזה דברים שלא רציתי שיקרו - קרו בגלל שהשתמשתי? באיזה מובן החיים שלי הם בלתי-ניתנים לניהול? האם אני מאמין בכל לבי שאני מכור? אם התשובות לשאלות אלה מובילות אותנו לדלתות של 'מכורים אנונימיים', אז אנו מוכנים לעשות את הצעד הבא, צעד לקראת חיים משוחררים מהתמכרות פעילה. אם באמת אנו מרגישים שזה היה די, נהיה מוכנים לעשות הכל על-מנת להגיע להחלמה. רק להיום: אני מודה שהיה לי די. הגעתי לקרקעית. אני מוכן לעשות את הצעד הראשון שלי. אוהבים
 
../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

...אך אל תקבע דעה אחת ותתעקש שרק אתה צודק ואין אמת אחרת. הרי מי שחושב שהוא בלבד נבון, שאין שני לו במילים ובבינה, כשפותחים אותו נחשפת ריקנות. לכל אדם, גם לחכם, אין זו בושה תמיד ללמוד וגם לדעת לוותר. האם ראית איך על שפת נהר בחורף אילן שמתכופף מציל את ענפיו, שעה שעץ נקשה נשבר ונעקר? וכך גם בספינה - זה שתמיד מותח את המפרש ולא מרפה, מוצא עצמו מפליג במהופך מתחת לסיפון.
- סופוקלס { מתוך המחזה "אנטיגונה" } אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר../images/Emo222.gifטוב../images/Emo222.gifעולם../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על אחלה לילה, שינה מתוקה ובוקר רגוע ושלוו. על ראש ריק נכון להרגע, על תחושת אסירות תודה לחיים עצמם שממלאת את כל כולי. על בריאות פיזית ונפשית. על יכולת לחיות וליהנות מחיים חופשיים מהתמכרות פעילה. על נשמה קסומה בדמות בן זוג אוהב. על משפחה תומכת ומאפשרת. על חברותא ודרך NA. על העונג שבלהתחיל עוד יום מנוהל ונקי. רק להיום - שמונה חודשים ועשרים ושישה ימי ניקיון
אני רוצה לתרגם את הרגשות למילים ולא ממש מוצאת כאלה שבאמת יקלעו בול כזה.. איזה יופי של שקט על הבוקר, שלווה שכזו שעוטפת ומלטפת, רוגע, תחושה עמוקה של אסירות תודה לחיים, לחיבוק הכמעט פיזי של אלוהים שלי.. יום שלישי פעמיים כי טוב
ולפעמים הרבה יותר מפעמיים. נכון שהרגשה היא לא עובדה מוגמרת ועשויה להשתנות במהלך היום אבל כרגע.. מרגישה מצויין ואף אחד לא יכול להגיד לי שזו לא עובדה. פעם, מזמן.. כשהייתי קמה בהרגשה כזו, חשבתי שמשהו חייב להשתבש במשך היום, האמנתי שאני רק מדמיינת ומייד הייתי חושבת על כל מיני "צרות" וטרדות שדרשו ממני פתרונות וכביכול "החזירו אותי למציאות". זה נמשך בדיוק כמה דקות עד שזה נעלם. עכשיו יש משהו שונה.. אני נהנית על אמת מהשקט הזה.. השקט שבראש, ההתרחבות הזו בלב, החיוך הספונטאני על הפנים.. גם כשאני מקלידה בעיניים כמעט עצומות. החיים יפים תודה לאל. נהנית.. רק לעכשיו.
מאחלת לעצמי המשך יום מלא שמחת חיים, שלווה ורוגע. מאחלת לכולנו ים של חופש בנשמה. אוהבים
 
בוקר טוב ויום מקסים../images/Emo42.gif../images/Emo96.gif../images/Emo120.gif

איזה כייף לפתוח ככה את הבוקר חופשיה מהתמכרות פעילה
 
למעלה