../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif
"אני מבין" "ביקשנוהו בענווה שיסיר מאתנו את חסרונותינו." צעד שביעי כשאנו באמת מוכנים שיסירו את הפגמים שיש לנו באופיינו, רבים מאתנו מוכנים לגמרי! אבל למרבה האירוניה, זה השלב בו מתחילות הבעיות. ככל שאנו מנסים להיפטר מחסרון מסוים, כך נדמה שאותו חיסרון הולך ומתחזק. אנו באמת חשים ענווה גדולה כשאנו מבינים שאנו לא חסרי אונים רק מול ההתמכרות שלנו, אלה גם מול פגמי-האופי שלנו. בסוף זה קורה. הצעד השביעי לא מציע שניפטר מהחסרונות שלנו, אלא שנבקש מהכוח העליון שלנו, שיסיר אותם מאתנו. המוקד של התפילה היומית שלנו מתחיל להשתנות. כשאנו מודים כי איננו יכולים להיות מושלמים, אנו מבקשים מהכוח העליון שלנו, שיעשה בשבילנו את מה שאנו לא יכולים לעשות למען עצמנו. ואנו מחכים. יתכן שנשאר זמן רב בצעד השביעי של התכנית שלנו. אולי לא נתנסה בהקלה פתאומית ומוחלטת של הפגמים שלנו - אבל לעתים קרובות אנו מרגישים שינוי איטי באופן בו אנחנו תופסים את עצמנו ואת הזולת. דרך העיניים של הצעד השביעי, אנו מתחילים להתייחס אל האחרים בצורה פחות ביקורתית. אנו יודעים שרבים מהם נאבקים עם הפגמים שלהם, בדיוק כמונו; ובדיוק כמונו, גם הם היו מאוד רוצים להיפטר מפגמים אלה. אנו יודעים שגם הם, בדיוק כמונו, חסרי אונים מול הפגמים שלהם. אנו שואלים את עצמנו אם גם הם מתפללים בענווה לכך שהחסרונות שלהם יוסרו מעליהם. אנו מתחילים להעריך אחרים ברגע שאנו מתחילים להעריך את עצמנו, באהדה שבה מענווה. אנו מסתכלים באחרים, אנו שומרים על עצמנו, ובסוף אנו יכולים לומר, "אני מבין". רק להיום: אלי, עזור לי לראות דרך העיניים של הצעד השביעי. עזור לי להבין.
"אני מבין" "ביקשנוהו בענווה שיסיר מאתנו את חסרונותינו." צעד שביעי כשאנו באמת מוכנים שיסירו את הפגמים שיש לנו באופיינו, רבים מאתנו מוכנים לגמרי! אבל למרבה האירוניה, זה השלב בו מתחילות הבעיות. ככל שאנו מנסים להיפטר מחסרון מסוים, כך נדמה שאותו חיסרון הולך ומתחזק. אנו באמת חשים ענווה גדולה כשאנו מבינים שאנו לא חסרי אונים רק מול ההתמכרות שלנו, אלה גם מול פגמי-האופי שלנו. בסוף זה קורה. הצעד השביעי לא מציע שניפטר מהחסרונות שלנו, אלא שנבקש מהכוח העליון שלנו, שיסיר אותם מאתנו. המוקד של התפילה היומית שלנו מתחיל להשתנות. כשאנו מודים כי איננו יכולים להיות מושלמים, אנו מבקשים מהכוח העליון שלנו, שיעשה בשבילנו את מה שאנו לא יכולים לעשות למען עצמנו. ואנו מחכים. יתכן שנשאר זמן רב בצעד השביעי של התכנית שלנו. אולי לא נתנסה בהקלה פתאומית ומוחלטת של הפגמים שלנו - אבל לעתים קרובות אנו מרגישים שינוי איטי באופן בו אנחנו תופסים את עצמנו ואת הזולת. דרך העיניים של הצעד השביעי, אנו מתחילים להתייחס אל האחרים בצורה פחות ביקורתית. אנו יודעים שרבים מהם נאבקים עם הפגמים שלהם, בדיוק כמונו; ובדיוק כמונו, גם הם היו מאוד רוצים להיפטר מפגמים אלה. אנו יודעים שגם הם, בדיוק כמונו, חסרי אונים מול הפגמים שלהם. אנו שואלים את עצמנו אם גם הם מתפללים בענווה לכך שהחסרונות שלהם יוסרו מעליהם. אנו מתחילים להעריך אחרים ברגע שאנו מתחילים להעריך את עצמנו, באהדה שבה מענווה. אנו מסתכלים באחרים, אנו שומרים על עצמנו, ובסוף אנו יכולים לומר, "אני מבין". רק להיום: אלי, עזור לי לראות דרך העיניים של הצעד השביעי. עזור לי להבין.