מירה הי, לצערנו מישהו/הי מעתיק את
תגובותי לפורום של זוהרה. ראשית הבהרתי לזוהרה במייל שזה לא מעשה ידי. כנראה שהקיץ מביא שעמום ואיתו שטויות .... ראשית -עניין החוקן-זה טיפול מסוכן..שלא לדבר על אי הנעימות. טיפול לא נכון יכול לגרום לפרפורציות במעי (קרעים, חורים). קשה לי לראות בשיטת החון טיפול לדיאטה. המזון עושה דרך מאד ארוכה עד שהוא מגיע למעי הגס,ועיקר המרכיבים המשמינים כבר נספגו. עדיף להוסיף למזון אוכל עטיר סיבים-גם בצורה מבוקרת, והרבה מים כך הסיבים סופחים מים ונותנים תחושת שובע, חלק מהשמנים נדבקים לסיבים....חוקן "קטן" יעיל רק במקרה של לידה-הכנה ללידה...זה מקל מאד ואפילו מזרז צירים.ולמארות זאת יש חדרי לידה שמעדיפים לתת ליולדת "מיקרולקס או נרות גליצרין"ושוב- כדי למנוע "תאונות" בריריות. לגבי חתולנו רוני. במאי מלאו לו 12 שנה ועד לשנה שעברה היה חתול ממש מפואר. הוא גם חכם יותר מבני זנו הרגילים...אלא שכשהבאנו את מיקה הג'ינג'ית הוא נפגע -רגשית ופיזית. היא חלתה אז (לפני 6 שנים) בכל התחלואים האפשריים כולל חתלתלת. הוטרינר רב איתי על מועד ההלויה. אני טיפטפתי לה במשך 3 חדשים תחילה מי אורז טחון, אחר כך מעט עוף טחון עם מעט אורז...וכך לאט לאט הוצאתי אותה מהמשבר. בינתיים גם היתה לה דלקת קשה בעיניים-אופינית לחתלתלת. אותה הרופא ניתח בקליניקה שלו. בינתיים רוני חטף את הדלקת בעין אחת. דווקא הוא ש נרתע ממיקה מהרגע הראשון....אגב בשלב זה כבר אימצנו את סתיו ששקלה רק 370 גר' וגם היא החליטה לילה אחד להפרד מעולמנו.(היא לא סבלה אותי) לא כ"כ איפשרתי לה. שמתי אותה על כרית חימום, הכנסתי לה אינפוזיה(תת עורית) עםצסליין מחומם מעט...וכעבור 20 דק' כשראיתי שאינה חוזרת להכרה, החלטתי לעשות מעשה והזרקתי חצי מ"ג הידרוקורטיזון לאינפוזיה....תוך דק' התעוררה הגב' נתנה בי מבט מתחצף ורצה מיד לארדז החול ולאוכל...הרבה אוכל. מאז טפו טפו היא בריאה, ועד שחליתי לא התקרבה אלי אלא התעללה בי(סיפור אחר) בינתים רוני פתח הרי דלקת עינים וקיבל טיפות דקסאמיצין. הכל עזר אלא שבדקסאמיצין יש -קורטיזון. העין הבריאה מהדלקת והתפתחה גלאוקומה. הטיפול-פעמים ביום איפות. רוני כבר "נשבר" האזרח ואני היינו צריכים להמציא טריקים כדי שלא ידע מתי אני מגיעה עם הטיפות. הוא הפך לחתול פרנואיד. ואם פעם ידע לפתוח את המקרר ולגנוב שניצלים...הרי כעת כשהוא שומע מקרר נפתח הוא נעלם. לפני שנה נשבר לי מאיכות החיים הנפשית הירודה שלו. התיעצתי עם הוטרינר, ועם רופא עינים והוחלט על נתוח. היה קשה אבל הוא התאושש ושוב חזר לאט לאט להיות ידידותי אלינו. ממיקה הוא מתרחק. הפרק הנוכחי: כולם חטפו קרדיות באזנים. טיפול שמרני לא עזר ולקח לי זמן להגיע לוטרינר עם החתול(כאן בהחלט המחלה שלי מפריעה) כשהגענו קיבלנו טיפול לכולם אבל על הטיפול צריך לחזור כל חודש. שתי הצעירות שכחו מהעניין, רוני המשיך להתגרד...כשנורא מגרד לו הוא ממש פוצע את עצמו וזו עוד בעיה. חוץ מזה, אם ראית בשבת שעברה התעוררתי מוקדם.למה? כי החתול בלי בושה התנקם בי או חשב שזה אקט של אהבה,לא חשוב, פשוט השתין על הכרית שלי...וכך בשש בבוקר, שבת, אני מחליפה מצעים, מקרצפת ומתקרצפת תוך השמעת סדרת איומים מה אני אעסה לו לפרוה שלו וכו'. הוא מכיר אותי, נעלם ויושב על המקרר ומסתכל בעינו האחת כאילו הוא מסכן. אז השבוע הוטרינר הציע לעשות לו בדיקת שתן כי יש חשש שיש לו סוכרת. נו תעוצו לי עצה-איך לוקחים דגימת שתן לחתול? החלטתי לותר. אין לי כוונות להזריק לו אינסולין כל יום. את הפצעים נרפא. נמצא לו דיאטה נכונה ושיחיה בשלווה כמה שנשאר לו. אני לא מתעללת בו יותר. אז היינו צריכים להגיע לוטרינר הבוקר...אבל כמו בשבוע שעבר, שלא הצלחתי לארגן את עצמי להגיע לדר' רהב,כך גם היום,לא הצלחתי להתארגן לקום לוטרינר..אפשר להרגיע את דר' רהב שהיא בחברה טובה.... טוב בקטע הזה בהחלט המחלות שלי מפריעות לי. בערב אני ערנית ועושה תכניות ליום המחרת, בלילה מתקשה להרדם, ובבוקר אומרת....מחר.זהו להיום. אני מקווה שאותה דמות שמעתיקה בשבתןת את ההודעות שלי מכאן לפורום של זוהרה תוותר.שבת שלום.