לום לכולם.

מרוצה

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif../images/Emo13.gifלום לכולם.

מה קרה, נרדמתם? איפה אתם? חם, מגעיל, דביק. עדיין לא סיבה להעלם. נגמרו לכם הנושאים? בכל אופן מאחלת לכם החלמה, או לפחות שתרגישו יותר טוב.
 

mira ker

New member
היי מרוצה, כולם נעלמו...

כבר אין פרובוקציות אז זה לא מעניין מן הסתם. אם שמת לב, הייתה תכתובת מאוד ערה כשדודו וזוהרה נכנסו וכתבו פה. אני בטוחה שאנשים קוראים את הפורום אבל הוא מן הסתם משעמם אותם. כי כמה כבר אפשר לחדש בתרופות, כשאין בכלל חידושים? וכמה אפשר להתלונן על חולשה וכאבים?
 

tiaa1

New member
מירה,לצערי את הפעם פרובוקטיבית

בעצם איזכור שמם של זוהרה ודודו בהקשר פרובוקציות. לדעתי, חלה רגיעה בפורום גם מאחר וזה קיץ, יש 3 פורומים באותו נושא,ונכון,כמה אפשר לדוש מכאב ובחולי...בעיניהפורום קיים בעיקר לחדשים שמחפשים מידע וכמובן לנו הותיקים-לשיחות חולין. אני למשל לא בטוחה שכל מבקרי הפורום הזה מתענינים כרגע בחתול החולה שלנו,בשבילימ זה כרגע הנושא העיקרי שמעסיק אותי...לעומת זאת הצצתי בפורום של זוהרה- חשכו עיני-how law can you get.....חוקן כטיפול ב...לא חשוב מה???את יודעת כמה חוקנים עלולים להיות מסוכנים וממכרים??? רוצה לפתוח דיון על זה??? הפרסומת שם בפורום לא רק שלא במקומה, היא גם מוליכה שולל... לעומת זאת מקריאת העמוד של הפורום של זוהרה נראה שדודו בצרות. עם כל האמביולנטיות שלי כלפי ההתנהגות שלה כלפי,וכלפי חברי הפורום הנוכחי ליבי ליבי על מצוקותיה והתדרדרותה. שולחת לה הרבה איחולים להתחזקות והחלמה.אולי עיסוק יתר בעניני הפורום וכתיבת תשובות באורך המגילה התישו אותה. שתהיה בריאה וחזקה מהר. ולכולם...שבת שלום
 

mira ker

New member
טיה, מצטערת אם נשמעתי פרובוקטיבית

חוץ מזה, החתול החולה שלך בהחלט יכול לעניין אותי, אפילו שאין לו פיברו. אני רוצה לדעת איך את מתמודדת עם המחלה שלו כחולת פיברו. אני למשל שוקלת אם לקחת חית מחמד. פעם היה לי כלב. ואני רואה שגם חתול זאת עבודה רבה. אני רואה שאם אאמץ חיית מחמד, אולי לא תהיה לי מספיק אנרגיה לדברים אחרים. לכן חשוב לי לשמוע כיצד את מתמודדת. גם אני מאחלת לדודו בריאות מלאה ומהירה. מאז שאני בפורום לא ראיתי אותה במצב כזה. אני מודאגת, ומאחלת לה בריאות מלאה. למרות שאנחנו "רבים" פה לפעמים, הרי שהקבועים שלא נמצאים הרבה זמן בפורום, מעוררים אצלי דאגה לשלומם. מעניין כיצד נקשרתי ריגשית לקבועים, למרות שאני לא מכירה אף אחד באופן אישי, גם לא מהטלפון. רק לפעמים באימיילים פרטיים וגם זה לא הרבה. האמת, אין לי הרבה אנרגיה לפתח קשרים פנים אל פנים. הפורום הזה די מספק אותי, מבחינת האנרגיה החברתית שלי. לגבי חוקנים. שמעתי על הטיפול הזה, ויש אפילו חברה שעשתה את זה. ורזתה יופי. אבל היא לא חולת פיברו.
 

tiaa1

New member
מירה הי, לצערנו מישהו/הי מעתיק את

תגובותי לפורום של זוהרה. ראשית הבהרתי לזוהרה במייל שזה לא מעשה ידי. כנראה שהקיץ מביא שעמום ואיתו שטויות .... ראשית -עניין החוקן-זה טיפול מסוכן..שלא לדבר על אי הנעימות. טיפול לא נכון יכול לגרום לפרפורציות במעי (קרעים, חורים). קשה לי לראות בשיטת החון טיפול לדיאטה. המזון עושה דרך מאד ארוכה עד שהוא מגיע למעי הגס,ועיקר המרכיבים המשמינים כבר נספגו. עדיף להוסיף למזון אוכל עטיר סיבים-גם בצורה מבוקרת, והרבה מים כך הסיבים סופחים מים ונותנים תחושת שובע, חלק מהשמנים נדבקים לסיבים....חוקן "קטן" יעיל רק במקרה של לידה-הכנה ללידה...זה מקל מאד ואפילו מזרז צירים.ולמארות זאת יש חדרי לידה שמעדיפים לתת ליולדת "מיקרולקס או נרות גליצרין"ושוב- כדי למנוע "תאונות" בריריות. לגבי חתולנו רוני. במאי מלאו לו 12 שנה ועד לשנה שעברה היה חתול ממש מפואר. הוא גם חכם יותר מבני זנו הרגילים...אלא שכשהבאנו את מיקה הג'ינג'ית הוא נפגע -רגשית ופיזית. היא חלתה אז (לפני 6 שנים) בכל התחלואים האפשריים כולל חתלתלת. הוטרינר רב איתי על מועד ההלויה. אני טיפטפתי לה במשך 3 חדשים תחילה מי אורז טחון, אחר כך מעט עוף טחון עם מעט אורז...וכך לאט לאט הוצאתי אותה מהמשבר. בינתיים גם היתה לה דלקת קשה בעיניים-אופינית לחתלתלת. אותה הרופא ניתח בקליניקה שלו. בינתיים רוני חטף את הדלקת בעין אחת. דווקא הוא ש נרתע ממיקה מהרגע הראשון....אגב בשלב זה כבר אימצנו את סתיו ששקלה רק 370 גר' וגם היא החליטה לילה אחד להפרד מעולמנו.(היא לא סבלה אותי) לא כ"כ איפשרתי לה. שמתי אותה על כרית חימום, הכנסתי לה אינפוזיה(תת עורית) עםצסליין מחומם מעט...וכעבור 20 דק' כשראיתי שאינה חוזרת להכרה, החלטתי לעשות מעשה והזרקתי חצי מ"ג הידרוקורטיזון לאינפוזיה....תוך דק' התעוררה הגב' נתנה בי מבט מתחצף ורצה מיד לארדז החול ולאוכל...הרבה אוכל. מאז טפו טפו היא בריאה, ועד שחליתי לא התקרבה אלי אלא התעללה בי(סיפור אחר) בינתים רוני פתח הרי דלקת עינים וקיבל טיפות דקסאמיצין. הכל עזר אלא שבדקסאמיצין יש -קורטיזון. העין הבריאה מהדלקת והתפתחה גלאוקומה. הטיפול-פעמים ביום איפות. רוני כבר "נשבר" האזרח ואני היינו צריכים להמציא טריקים כדי שלא ידע מתי אני מגיעה עם הטיפות. הוא הפך לחתול פרנואיד. ואם פעם ידע לפתוח את המקרר ולגנוב שניצלים...הרי כעת כשהוא שומע מקרר נפתח הוא נעלם. לפני שנה נשבר לי מאיכות החיים הנפשית הירודה שלו. התיעצתי עם הוטרינר, ועם רופא עינים והוחלט על נתוח. היה קשה אבל הוא התאושש ושוב חזר לאט לאט להיות ידידותי אלינו. ממיקה הוא מתרחק. הפרק הנוכחי: כולם חטפו קרדיות באזנים. טיפול שמרני לא עזר ולקח לי זמן להגיע לוטרינר עם החתול(כאן בהחלט המחלה שלי מפריעה) כשהגענו קיבלנו טיפול לכולם אבל על הטיפול צריך לחזור כל חודש. שתי הצעירות שכחו מהעניין, רוני המשיך להתגרד...כשנורא מגרד לו הוא ממש פוצע את עצמו וזו עוד בעיה. חוץ מזה, אם ראית בשבת שעברה התעוררתי מוקדם.למה? כי החתול בלי בושה התנקם בי או חשב שזה אקט של אהבה,לא חשוב, פשוט השתין על הכרית שלי...וכך בשש בבוקר, שבת, אני מחליפה מצעים, מקרצפת ומתקרצפת תוך השמעת סדרת איומים מה אני אעסה לו לפרוה שלו וכו'. הוא מכיר אותי, נעלם ויושב על המקרר ומסתכל בעינו האחת כאילו הוא מסכן. אז השבוע הוטרינר הציע לעשות לו בדיקת שתן כי יש חשש שיש לו סוכרת. נו תעוצו לי עצה-איך לוקחים דגימת שתן לחתול? החלטתי לותר. אין לי כוונות להזריק לו אינסולין כל יום. את הפצעים נרפא. נמצא לו דיאטה נכונה ושיחיה בשלווה כמה שנשאר לו. אני לא מתעללת בו יותר. אז היינו צריכים להגיע לוטרינר הבוקר...אבל כמו בשבוע שעבר, שלא הצלחתי לארגן את עצמי להגיע לדר' רהב,כך גם היום,לא הצלחתי להתארגן לקום לוטרינר..אפשר להרגיע את דר' רהב שהיא בחברה טובה.... טוב בקטע הזה בהחלט המחלות שלי מפריעות לי. בערב אני ערנית ועושה תכניות ליום המחרת, בלילה מתקשה להרדם, ובבוקר אומרת....מחר.זהו להיום. אני מקווה שאותה דמות שמעתיקה בשבתןת את ההודעות שלי מכאן לפורום של זוהרה תוותר.שבת שלום.
 

mira ker

New member
טיה, אני אוהבת את סיפורי החתולים.

יש בך כזאת אהבה אליהם, ואת כל כך דואגת להם שזה ממש מרגש אותי. מה אוכלים החתולים שלך? את מבשלת להם אוכל מיוחד? או שהם אוכלים אוכל מוכן. ספרי הכל... יהיה טוף מירה
 

tiaa1

New member
מירה שבוע טוב, אז למען הסר ספק

אני לא הכנסתי כל הודעה מכל סוג שהיא לפורום של זוהרה. מישהו משתעמם בצורה חולנית ומעתיק את הודעתינו... תודה על התמיכה בי ובסיפורי. מה הייתי עושה בלי החתולים שממלאים את חיינו שמחה אבל גם צער. רוני למשל...נראה לי שחייו קצרים. כפי שכתבתי אני לא מתכוונת להזריק לו כל יום אינסולין. יחיה כמה שנותר לו בנוחות מירבית. איני מבשלת לחתולים אוכל מיוחד. אני מזמינה פעם בחודש משלוח של שימורי חתולים ואוכל יבש,וגם חול למצע שלהם. מעניין שכל אחד יודע מה מיועד לו. מיקה מיד מתישבת על האוכל היבש....רוני רץ למקרר. סתיו מסתכלחת ממרומי המקרר איך אנחנו מסדרים הכל עבורה. וסיפור נוסף על סתיו. המזגן.....בימים אלו עובד רוב היום והלילה. יש מעבר של אויר קר לחדר שלי...האויר הקר לא עלי אלא לכיוון הרגלים. שמתי לב שסתיו נוהגת לרבוץ מול פתח האיורור של המזגן. כדי להרגיש את האויר הקר הדלת לחדר צריכה להיות סגורה לפחות בחצי....נכנסתי יום אחד לחדר, המזגן עבד אבל הדלת היתה פתוחה עד הסוף. הגיעה החתולה ובלי חכמות הדפה את הדלת שתסגר ונמרחה מול פתח המזגן. תגידי שהיא לא חכמה....לילה טוב.
 

tiaa1

New member
מירלה הי, אני נורא עיפה היום....

היה לי יום עמוס בעבודה וכל הזמן הייתי בתחושה שאני לא מספיקה....היתה לי פגישה מעניינת ביותר עם רופא שמתמצא במחלותינו וכתב מס' ספרים...הזמנתי את הספר מארה"ב כי הגישה שלו מענינת ..יותר נוטה לכוון הפסיכוסומטי. כנראה שאפגש איתו שוב כדי להחליף דעות וגם קצת להתוכח.... שעה אחר כך היתה לי פגישה קבוצתית עם קולגות שלי מהיום יום שקיבלו כהכנה לפגישה חומר קריאה בעברית קלה וצחה-זאת כהקדמה לתאור שלי למחלה. מאחר ואני מחסירה ימים והן מכסות את הימים האלו היתה הרגשה שהצטברו כעסים ,היתה שיחה ממש מעניינת ולא סתם רכילות...אבל חזרתי הביתה -כולי התכווצות שרירים...פסיכוסומטי או לא אני שפוכה. מה חדש אצלך? לילה טוב בינתים. ד"ש מהחתולים...כולם נרגעו כשחזרתי הביתה, אחת אפילו ויתרה לי על הכרית שלי....איזה אהבה...
 

daud

New member
מה העניין ?

אני עדיין כאן ו בעקרון אפשר לאמר שהפורום הזה דיי מת כי אין לו מנהלים וכי יש אין בו מי שימנע את הנוכחות של האנשים שהרבה מאנשי הפורום החיוביים קיוו שהפורום הזה יתנהל ללא נוכחותן. אבל כניראה שהפורום הזה ימשיך "להתקיים" לא שהוא יהיה מה שהוא היה יכול להיות אבל הוא יהיה כי פשוט יש אנשים שעדיין מקווים לטוב ו זה טוב
 
למעלה