שלי חרגיל... פחות או יותר....
אמא מקרצצת, אבא מעצבן, אבל קרה משו חדש: אח שלי (בן 16) ברח מהבית... ההורים שלי והוא התווכחו על זה שהוא רוצה ללכת להופעה בת"א והם לא הסכימו אז הוא התעצבן וברח (ממש ברח!!! קפץ דרך החלון...). אני כבר חשבתי שהם יעשו לו משו כשהוא יחזור, אבל לא, הוא חזר בערך ב6 בבוקר נכנס הבייתה ומאז הכל כרגיל, שום מילה על זה שהוא ברח... זה שהוא מחונן זה אומר שלו מותר? מותר לו לעשות מה שבראש שלו? גם אני רוצה!!!!!!!!! בימים האחרונים הייתה לי שביתה, אז במקום לצאת החוצה קצת ולהנות נשארתי תקועה עם העבודה שאמא שלי נתנה לי ומקרצצת לי עליה, בזמן שכל האחים שלי ישנים או עושים מה שבראש שלהם... זה פייר זה? גם אני רוצה לצאת, לברוח, להשתולל! אבל אני הילדה הטובה, בחיים אני לא אגיד לאמא שלי לא... אוףףףףףףףףףףףףף זה כזה מעצבן!!! למה להם מותר ולי אסור? להם מותר הכלללללל!!! ולי? אני לא יוצאת כמעט בימי שישי, בקושי הולכת לחברות, להזמין חברות הבייתה מבחינת אמא שלי זה טירוף, אז הם מתפלאים איך זה שלוקחים לי את אחד מאמצעי התקשורת היחידים שיש לי עם העולם- המחשב- אני מתעצבנת... בקיצר, אני מרגישה כמו בבית סוהר, אבל יכול להיות שאני סתם יותר מדיי זמן בבית, אבל אני לא יכולה כ"כ לצאת, אז בכל זאת?