דבקים וחומרים
הכל מתחיל ברוח, כמו הגשם שמתחיל בוח המסיעה את העננים כך ההגשמה של החומר בבובה מתחיל ברוח, ברעיון. אני מתחיל בסיפור ובודק אילו רעיונות אני מנסה להביע בו לפיהם אני בוחר את החומרים... בהצגה אחת אני רוצה ליצר עולם של ילדות ואני בוחר בבובות צעצוע, בעולם אחר אני רוצה להדגיש את ההבדלים שבין הבובות השונות ואני בוחר את החומרים והעיצוב בהתאם.. אני לא עובד עם לטקס, למרות התוצאה הטובה שהוא נותן, אני לא סומך עליו לטווח הארוך, (הוא נוטה להיתדבק ולהצהיב עם הזמן ועם מגע בזיעה).... אבל בחומרים בכלל אני תמיד מנסה להתאים את רמת הגמישות של הדבקים והחומרים, ככלל עדיף להדביק חומר בחומר דומה, כלומר לטקס בלקס. אני מוצא השראה במקומות רבים, בתאטרון הנו והבונרקו היפאני, בקרגוז הטורקי, ואפילו בעולם הקומיקס והקולנוע הפופולארי בין היוצרים, אני אוהב מאוד את העבודות של שוונקמאייר (אליסה במיוחד) את ג'ים הנסון, טים ברטון, ועוד רבים אחרים