הדרדסית הנשית
New member
../images/Emo26.gifאהבת מוות../images/Emo14.gif../images/Emo36.gif
שנתיים הם חיו באותה דירה כמו זוג יונים אוהבים, הא דאג לעטוף אותה כל שבת בפרחים, בטיולי אהבים...במילים מלטפות, הוא הבטיח לה עד הירח ובחזרה. הם עבדו כמו כל זוג רגיל, חייהם היו חיי שיגרה, הוא עבד באבטחת אישים חשובים, ובמקביל למד ראיית חשבון, והיא כאחות פרטית טיפלה באישה קשישה יום כן יום יום לא כלור 24 שעות עבדה אצל אותה קשישה ו24 שעות בבית...ואילו היו שנתיים קסומות, עבודה בשילוב אהבה ותשוקה עזה עם האיש שאותו אהבה כל כך עד עמקי נשמתה. אחרי שנתיים הם החליטו להתחתן, הוא לחץ היא לא הייתה בטוחה, אך משפחתה עודדה אותה להתחתן להקים משפחה, משפחתה הייתה מוקסמת ממנו לשנו הייתה כל כך חלקה, הוא ידע בדיוק איך להתחבב על כולם, ואכן באוגוסט באותה שנה בעשירי לאוגוסט התרחשה אותה חתונה גדולה, היא הייתה מאושרת החתונה הייתה אטרקציה גדולה היו בה זמרים מפורסמים, משפחתה הייתה כל כך מאושרת...היא הייתה הבת הגדולה שהתחתנה לכן זו הייתה חתונה ראשונה ומיוחדת מאוד במינה. שבוע וחצי לאחר אותה חתונה מיוחדת, הריב הראשון שאחרי החתונה, הוא דחף אותה וגידף אותה ללא הפסקה, השפיל אותה ממש עד אשפה, והיא הייתה המומה, ולא ענתה, בלעה ספגה ושתקה. שבועיים אחרי כן עוד ריב התפתח ריב שטותי ואז הדחיפה הפכה לסטירה עסיסית לא נעימה, עם גידופים שוב והשפלות והיא לא ענתה..שבוע אחרי זה גילתה בבדיקת הריון שהיא הרה, באה ובישרה לו את אותה בשורה, והוא לק אותה למסעדה ואמר לה עד כמה הא אוהב אותה, והיא חשבה אולי זה נגמר, אולי עכשיו שפרי אהבתם בדרך הכל יהיה בסדר....אך חודשים אחרי זה הכל חזר חלילה ריבים סטירות דחיפות משיכת שערות, והיא ספגה ושתקה, הא לא סיפרה ולא אמרה מילה לאף אחד חוץ מלחברה טובה אחת שראתה את אותם סימנים כחולים, ואותה חבר הפצירה בה לעזוב אותו, אבל היא הייתה בשלה תמיד אמרה, מה פתאום הוא בעלי אני אוהבת אותו!! לעולם לא אפרק את משפחתי לעולם!!! הגיעה הלידה ובלידה בקושי בא לבקר אותה, הוא היה עסוק עם חבריו, אבל היא סלחה לו כי הוא היה חצי האלוהים שלה, הא היה בעלה משאת נפשה, והיא הרי לעולם לא תפרק את משפחתה! החיים שלה היו ממש תוהו ובוהו, כל יום התפללה שיחזור הביתה במצב רוח טוב, שלא יריבו שלא תקבל מנה אחת אפים ממנו, כל כך הייתה תלויה באותו שעון שכל היום הסתכלה מתי מגיע שש בערב, וכל פעם לפני שש בערב ליבה פעם בעוצמה מפחד...לקראת הבאות...מה יקרה שיחזור...וכך עברה שנה ושוב היא גילתה שהיא בהריון, בחודש החמישי לאותו הריון, זה היה יום שלישי בערב, הוא צלצל ואמר שיאחר הוא הולך לחבר לראות כדורגל ויחזור מאוחר יותר בעשר או אחת עשרה בלילה, הוא אמר לה חכי לי, וחממי לי את האוכל שאני חוזר, היא ישבה בסלון וצפתה בטלוויזיה בשעה עשר קמה חיממה לו את האוכל ערכה את השולחן, וחזרה לשכב בסלון בערך בסביבות אחת עשרה נרדמה מול הטלוויזיה....שתים וחצי בלילה דפיקת חזקות העירו אותה מהשינה, וגם בכי התינוקת שהתעוררה מהדפיקות בדלת, היא ניגשה לדלת ופתחה את הדלת, "זונה סתומה כמה זמן לוקח לך לפתוח את הדלת ?" אמר לה... והיא ענתה "נרדמתי מצטערת"..."טוב לכי תחממי לי את האוכל" הוא אמר, והיא השיבה לו בכעס "תחמם אתה אני עייפה הולכת לתת שתייה לילדה וחוזר לישון" הוא הלך בכעס וחימם לו את האוכל התיישב בסלון מול הטלוויזיה וקרא לה לבוא שהוא רוצה להגיד לה משהו, הילדה נרדמה והיא באה והתיישבה מולו בסלון, הוא אמר לה "אני לא מרוצה מהצורה שענית לי", היא ענתה לו " תשמע נמאס לי מהחיים האלה כל פעם אתה חוזר מאוחר או מביא את החברים שלך לפה לראות ספורט לשתות בירות נמאס לי מהחיים האלה, ואני כל הזמן פוחדת ממך, אני רק בת עשרים וחמש ומרגישה כמו בת שישים לא יכולה יותר נחנקת" באותו רגע בידו הייתה כוס יין ששתה זרק את כוס היין על פרצופה, הכוס התנפצה על פניה ועל האף שלה נתקעה זכוכית ודם זלג על פניה, היא הייתה המומה, כאב לא הרגישה, הסתכלה עליו ואמרה לו באותו רגע " אני רוצה להתגרש זהו זה נגמר, אני אוהבת אותך, אבל לא יכולה יותר לחיות ככה" הוא הסתכל עליה וכולו חיוור, והיא לא הבינה למה הוא חיוור, הוא אמר לה בגמגום " לכי לכי לאמבטיה לשטוף את פניך" אחרי זה היא השיבה. "לא עכשיו כולך דם" היא קמה הלכה לאמבטיה לשטוף את פניה ואז הבינה את גודל האסון עם גודל הנס שהיה לה, מיד היא נסעה לבית חולים במונית הזכוכית נתקעה ממש סנטימטר וחצי מהעין, היא יכלה לאבד עין. כגודל האסון הנורא ההוא, למעשה אז ניצלו גם חייה, היא אותו רגע הבינה שהיא חייבת לנתק את אותו קשר, אם לא בשבילה אז בשביל ילדיה, איזה עתיד יהיה להם עם אבא שכזה...הם התגרשו אחרי הלידה, אך אחרי אותו ערב הם נפרדו, היא גרה אצל הוריה עד הגירושין עד שהסתדרה עם דירה חדשה לה ולילדיה. בלידה הראשונה שזו חוויה גדולה לכל אישה, בשבילי הרגשתי שזו הייתה מכה, בלידה השניה שלי הייתי כה אומללה הייתי בודדה, למרות שהייתי מוגפת באהבה ממשפחתי, הרגשתי כי חיי קרסו עלי לא לזאת ייחלתי, רק ביום שהכרתי אותו את פרק ב´ של חיי וגם לו, לא היה קל איתי לחבר את הרסיסים מחדש, ולקחת על עצמו שתי תינוקות לא שלו, והוא בנה לנו את החיים מחדש, וכן עברתי עוד לידה לידה שלישית שהיא הייתה הלידה של חיי, אז הרגשתי בשיא של חיי. מכתב שלא נכתב לאותו אחד מעולם!!!!!!!!!! שעשה לי כל כך רע!!!!!!! חג אהבה שמח לכולם
שנתיים הם חיו באותה דירה כמו זוג יונים אוהבים, הא דאג לעטוף אותה כל שבת בפרחים, בטיולי אהבים...במילים מלטפות, הוא הבטיח לה עד הירח ובחזרה. הם עבדו כמו כל זוג רגיל, חייהם היו חיי שיגרה, הוא עבד באבטחת אישים חשובים, ובמקביל למד ראיית חשבון, והיא כאחות פרטית טיפלה באישה קשישה יום כן יום יום לא כלור 24 שעות עבדה אצל אותה קשישה ו24 שעות בבית...ואילו היו שנתיים קסומות, עבודה בשילוב אהבה ותשוקה עזה עם האיש שאותו אהבה כל כך עד עמקי נשמתה. אחרי שנתיים הם החליטו להתחתן, הוא לחץ היא לא הייתה בטוחה, אך משפחתה עודדה אותה להתחתן להקים משפחה, משפחתה הייתה מוקסמת ממנו לשנו הייתה כל כך חלקה, הוא ידע בדיוק איך להתחבב על כולם, ואכן באוגוסט באותה שנה בעשירי לאוגוסט התרחשה אותה חתונה גדולה, היא הייתה מאושרת החתונה הייתה אטרקציה גדולה היו בה זמרים מפורסמים, משפחתה הייתה כל כך מאושרת...היא הייתה הבת הגדולה שהתחתנה לכן זו הייתה חתונה ראשונה ומיוחדת מאוד במינה. שבוע וחצי לאחר אותה חתונה מיוחדת, הריב הראשון שאחרי החתונה, הוא דחף אותה וגידף אותה ללא הפסקה, השפיל אותה ממש עד אשפה, והיא הייתה המומה, ולא ענתה, בלעה ספגה ושתקה. שבועיים אחרי כן עוד ריב התפתח ריב שטותי ואז הדחיפה הפכה לסטירה עסיסית לא נעימה, עם גידופים שוב והשפלות והיא לא ענתה..שבוע אחרי זה גילתה בבדיקת הריון שהיא הרה, באה ובישרה לו את אותה בשורה, והוא לק אותה למסעדה ואמר לה עד כמה הא אוהב אותה, והיא חשבה אולי זה נגמר, אולי עכשיו שפרי אהבתם בדרך הכל יהיה בסדר....אך חודשים אחרי זה הכל חזר חלילה ריבים סטירות דחיפות משיכת שערות, והיא ספגה ושתקה, הא לא סיפרה ולא אמרה מילה לאף אחד חוץ מלחברה טובה אחת שראתה את אותם סימנים כחולים, ואותה חבר הפצירה בה לעזוב אותו, אבל היא הייתה בשלה תמיד אמרה, מה פתאום הוא בעלי אני אוהבת אותו!! לעולם לא אפרק את משפחתי לעולם!!! הגיעה הלידה ובלידה בקושי בא לבקר אותה, הוא היה עסוק עם חבריו, אבל היא סלחה לו כי הוא היה חצי האלוהים שלה, הא היה בעלה משאת נפשה, והיא הרי לעולם לא תפרק את משפחתה! החיים שלה היו ממש תוהו ובוהו, כל יום התפללה שיחזור הביתה במצב רוח טוב, שלא יריבו שלא תקבל מנה אחת אפים ממנו, כל כך הייתה תלויה באותו שעון שכל היום הסתכלה מתי מגיע שש בערב, וכל פעם לפני שש בערב ליבה פעם בעוצמה מפחד...לקראת הבאות...מה יקרה שיחזור...וכך עברה שנה ושוב היא גילתה שהיא בהריון, בחודש החמישי לאותו הריון, זה היה יום שלישי בערב, הוא צלצל ואמר שיאחר הוא הולך לחבר לראות כדורגל ויחזור מאוחר יותר בעשר או אחת עשרה בלילה, הוא אמר לה חכי לי, וחממי לי את האוכל שאני חוזר, היא ישבה בסלון וצפתה בטלוויזיה בשעה עשר קמה חיממה לו את האוכל ערכה את השולחן, וחזרה לשכב בסלון בערך בסביבות אחת עשרה נרדמה מול הטלוויזיה....שתים וחצי בלילה דפיקת חזקות העירו אותה מהשינה, וגם בכי התינוקת שהתעוררה מהדפיקות בדלת, היא ניגשה לדלת ופתחה את הדלת, "זונה סתומה כמה זמן לוקח לך לפתוח את הדלת ?" אמר לה... והיא ענתה "נרדמתי מצטערת"..."טוב לכי תחממי לי את האוכל" הוא אמר, והיא השיבה לו בכעס "תחמם אתה אני עייפה הולכת לתת שתייה לילדה וחוזר לישון" הוא הלך בכעס וחימם לו את האוכל התיישב בסלון מול הטלוויזיה וקרא לה לבוא שהוא רוצה להגיד לה משהו, הילדה נרדמה והיא באה והתיישבה מולו בסלון, הוא אמר לה "אני לא מרוצה מהצורה שענית לי", היא ענתה לו " תשמע נמאס לי מהחיים האלה כל פעם אתה חוזר מאוחר או מביא את החברים שלך לפה לראות ספורט לשתות בירות נמאס לי מהחיים האלה, ואני כל הזמן פוחדת ממך, אני רק בת עשרים וחמש ומרגישה כמו בת שישים לא יכולה יותר נחנקת" באותו רגע בידו הייתה כוס יין ששתה זרק את כוס היין על פרצופה, הכוס התנפצה על פניה ועל האף שלה נתקעה זכוכית ודם זלג על פניה, היא הייתה המומה, כאב לא הרגישה, הסתכלה עליו ואמרה לו באותו רגע " אני רוצה להתגרש זהו זה נגמר, אני אוהבת אותך, אבל לא יכולה יותר לחיות ככה" הוא הסתכל עליה וכולו חיוור, והיא לא הבינה למה הוא חיוור, הוא אמר לה בגמגום " לכי לכי לאמבטיה לשטוף את פניך" אחרי זה היא השיבה. "לא עכשיו כולך דם" היא קמה הלכה לאמבטיה לשטוף את פניה ואז הבינה את גודל האסון עם גודל הנס שהיה לה, מיד היא נסעה לבית חולים במונית הזכוכית נתקעה ממש סנטימטר וחצי מהעין, היא יכלה לאבד עין. כגודל האסון הנורא ההוא, למעשה אז ניצלו גם חייה, היא אותו רגע הבינה שהיא חייבת לנתק את אותו קשר, אם לא בשבילה אז בשביל ילדיה, איזה עתיד יהיה להם עם אבא שכזה...הם התגרשו אחרי הלידה, אך אחרי אותו ערב הם נפרדו, היא גרה אצל הוריה עד הגירושין עד שהסתדרה עם דירה חדשה לה ולילדיה. בלידה הראשונה שזו חוויה גדולה לכל אישה, בשבילי הרגשתי שזו הייתה מכה, בלידה השניה שלי הייתי כה אומללה הייתי בודדה, למרות שהייתי מוגפת באהבה ממשפחתי, הרגשתי כי חיי קרסו עלי לא לזאת ייחלתי, רק ביום שהכרתי אותו את פרק ב´ של חיי וגם לו, לא היה קל איתי לחבר את הרסיסים מחדש, ולקחת על עצמו שתי תינוקות לא שלו, והוא בנה לנו את החיים מחדש, וכן עברתי עוד לידה לידה שלישית שהיא הייתה הלידה של חיי, אז הרגשתי בשיא של חיי. מכתב שלא נכתב לאותו אחד מעולם!!!!!!!!!! שעשה לי כל כך רע!!!!!!! חג אהבה שמח לכולם
