אמנם לא מכאן

[מעיןבר]

../images/Emo26.gifאמנם לא מכאן../images/Emo36.gif

אבל השרשור הזה כל כך מתאים לנו... למי שכבר יש לה קצת פרספקטיבה - ספרו איך אתן הרגשתן בשבועות הראשונים אחרי הלידה. האם התאהבתן ממבט ראשון

 

[נעהלֶה]

הזהות חלקית

יש לי הזדהות חלקית עם מה שכתוב שם, אבל עכשיו אני מאוהבת בעדי עד הגג. אבל אין ספק... זה קשה מאוד כל העניין הזה של העייפות-מכאן כל התיסכול בא בעצם.

 

[POOH*]

אני דווקא לא הזדהיתי...

אחרי הלידה הטראומתית והנוראית חיכיתי כבר לראות את גיא. בחדר לידה לא נתנו לי להחזיק אותה רק הצמידו לי אותה שניה לפנים ולקחו ועד שגמרו לתפור ולהעלות לחדר במחלקה עברה לדעתי בערך שעה ואני רק רציתי להחזיק אותה ולראות אותה... ומהרגע שאבא שלה הביא אותה התאהבתי. בעוצמה שלא ידעתי שקיימת. לקחתי אותה והחזקתי אותה עליי וניסיתי להניק. ופשוט נפעמתי מהיצור הקטן והמדהים הזה שפעם היה לי בתוך הבטן ועכשיו שוכב על הבטן שלי... בקיצור אצלנו ההתאהבות הייתה מיידית. וזה לא שאין ימים קשים ורגעים קשים... אבל עוצמת החיבור הייתה מעבר לכל דבר שדמיינתי... גם מצידי וגם מצד אבא שלה... והלוואי וזה רק ימשך ככה.... ומקווה שגם בילד הבא זה יהיה ככה... POOH

 

[אמא של עופרי]

במקום לרשום תגובה אז אני שמה

קישור להודעה ששמתי בדצמבר שטלטל הייתה בת חצי.... כל פעם שאני קוראת את זה אז אני בוכה...

 

[אפרת12]

מוצ'ק, אולי באמת תשימי קישור../images/Emo35.gif...

 

[אמא של עופרי]

המחשב עשה לי קצת בעיות

אז הנה הקשור.

 

[gali melenboim]

קראתי ו..

אני חושבת שאת מקסימה. כנה כל כך, זה קשה. אני חושבת שאולי באמת היית צריכה להפסיק מוקדם יותר. יכול להיות שזה לא התאים לך באמת ובתמים ואת התעקשת להניק כי "זה הכי טוב". נכון, זה אולי טוב, אבל לא יותר טוב מאמא רגועה, ושמחה. עדיף אמא רגועה עם בקבוק מאמא לא רגועה עם ציצי בחוץ...

 

[עפרונית1]

מרגש מאוד../images/Emo7.gif

 

[shuly1]

נורא מרגש...

 

[nubi]

אני לא רוצה לכתוב

שם כי לא נעים לי, אני לא אחרי טיפולים וההריון הגיע לי די בקלות. אבל-מזדהה עם כל אות. כעסתי עליה (על שי). איך היא מעיזה להרוס לי את החיים ככה. היום-סיפור אהבה. אין מצב שאני נפרדת ממנה!

 

[עפרונית1]

לא הזדהתי עם הסיפור, אני

התאהבתי 4 פעמים מן הרגע הראשון, אבל זה קורה לנשים רבות וזה לגיטימי צריך לקבל את הרגשות האלה בהבנה אחרת נכנסים למעין מעגל שקשה לצאת ממנו. אני מוטרפת עליהם מרגע לידתם, ועוד לפני.

 

[בלינקה]

מבינה אותה לגמרי

לקח לי איזה שלושה חודשים לאהוב את שחר. לפני זה הרגשתי כאילו היא תינוקת חמודה שמישהו נתן לי לשמור עליה. הכי מבאס היה שכולם מסביב (בעיקר סבים וסבתות) התמוגגו כל הזמן איזו אהבה גדולה יש להם כלפיה, ואני הרגשתי נבוכה כי לא הרגשתי כך. אבל עבר לי

 

[יעלי ס]

אני לא לגמרי בטוחה שיש לנו זכות

לתת חוות דעת על מה שנאמר שם. הרי היא לא שיתפה אותנו אלא פורום אחר. בכל מקרה לי זה נראה טבעי מאוד . זה קורה להמון נשים.כולנו בני אדם וגם מי שחיכה מאוד לילדים צריך לישון לפעמים. אני אישית אהבתי את איתי מהרגע הראשון,אבל היו רגעים שקצת (ממש קצת) כעסתי ,כי פשוט הייתי עייפה ואחרי שישנתי איזה שעה הכל עבר. ואני באמת שלא קיבלתי את איתי בקלות. היו לי אובדנות מאוד קשים בדרך . המון סבל והמון חששות עד שהוא בא. אני חושבת שהדרך הקשה כן שינתה משהו,כי חברות שלי בקושי החזיקו מעמד 3 חודשים עם הילד לבד בבית ואני כמעט 3 חודשים רוב שעות היום איתו ואיתכן ורק נהנת מכל רגע.אבל......זה לא מונע ממני להשאר בסך הכל אישה שלפעמים יש לה גם צרכים משלה ובמקרים כאילה מופיע הכעס .

 

[מעיןבר]

לא ביקשתי חוות דעת

ביקשתי שתספרו על החוויות נאישיות שלכן וניסיתי להציג אפשרות שאולי החברה שלנו לא רואה כלגיטימית אבל בעיני היא מאוד לגיטמית ומאוד חשוב שכולן ידעו שזה הרבה הרבה יותר נפוץ ממה שהן חושבות.

 

[סם2]

אצלי ההתאהבות היתה מידית

אני זוכרת שכשהגעתי למחלקה אחרי הלידה, השעה היתה בסביבות 4 לפנות בוקר וכל כך חיכיתי שיגיע כבר הבוקר ואוכל ללכת לתינוקיה ולקחת אותה. ממש התגעגעתי. כשהגענו הביתה מצאתי בעצמי כוחות ומסירות שלא הכרתי לפני כן. קמתי כל שלוש שעות להניק אותה בשמחה רבה. ממש חיכיתי לזמן ההאכלה. לא התיחסתי לעיפות, לתפר שכאב (עד שגיא "גרר" אותי לרופא ש"יתקן") לא ראיתי את הקשיים שבטח היו. למזלי גיא היה איתי בבית בעשרת הימים הראשונים כך שלא הוטרדתי בענייני הבית (בישולים/כביסות/נקיונות/קניות וכו...) והיתה לי את התמיכה הכי טובה שרק יכולתי לבקש. אני חושבת שחלק גדול מהחיבור החזק והמהיר הזה, קרה בזכותו.

 

[פשושולה]

גם אני התאהבתי, ויותר מזה, התפלאתי

על החלק שהיה לי ביצירת היצור המופלא הזה. לא מאמינה שאני עשיתי אותה כי היא כל כך מושלמת, כל כך נהדרת, כל כך מצחיקה, הרבה יותר ממשהו שאני הייתי יכולה לעשות...

(הפולניות והביקורת העצמית מרימות את ראשן המכוער...) היו לי רגעים בודדים שבהם הייתי מותשת וכעסתי, אבל בעיקר על עצמי, איך אני מעיזה להרגיש רגשות לא רק חיוביים לחלוטין לילדונת המדהימה הזו, שלא ביקשה לבוא לעולם, ולכן - כל מה שעובר עלי שהוא פחות ממושלם - זו בעיה שלי. לא היו לי אף פעם רגעים של לחשוב למה עשיתי אותה. בכלל.

 

[אלינה12]

כך הרגשתי בהריון ראשון

הכל התחיל עוד מהלידה שהיתה קשה מבחינתי והרגשתי כעס ש"היא גרמה לי לכאבים". ובשבועות הראשונים לא ידעתי מה לעשות והיא בכתה והייתי חסרת סבלנות ועצבנית. עד היום אני לא אוהבת להיזכר בתקופה הנוראית ההיא. בלידה הזאת היה הכל שונה. גם הייתי מוכנה נפשית לכאבים שאחרי והתגברתי על הכל תוך שבועיים, כבר התחלתי לצאת לבד ולנסוע עם בועז לכל מקום לבד. ואהבה הגיעה ממבת ראשון, שום כעס, המון סבלנות שאני לא יודעת מאיפה זה בא לי. זה שאין סדר ביום לא מעצבן, ההפך, אני ממש זורמת איתו.

 

[MASHY BOSTON]

לא התאהבתי במבט ראשון ../images/Emo60.gif

אני זוכרת שהשבועיים הראשונים היו הכי קשים. אבל, אני לא ממש זוכרת את התקופה הזו. כנראה שמנגנון ההדחקה עבד שעות נוספות, או שלא היה עד כדי כך קשה. שחר היה איתי בבית בשבוע הראשון וההורים שלי היו איתנו גם. כך, שהיתה לי הרבה עזרה זמינה. אך, אני זוכרת שהרגשתי שהשבלולה הקטנה נכנסה אל החיים שלנו כזוג בסערה וממש השתלטה עליהם. בהתחלה, השתדלתי לעשות את מה שצריך : להניק, להחליף טיטול לקלח פחדתי בהתחלה) וכו'. אני חושבת שרק אחרי חודש בערך, פתאום קלטתי שאני הולכת ונקשרת אליה ושהאהבה מתחילה לפרוח לה.

 

[dorlim]

אני ../images/Emo99.gif

אחרי לידה טראומאטית - מצג פנים ותינוקת במצוקה, בסיומה הניחו את שני לשניה עליי שבה הדבר היחיד שראיתי היה ראש סגול ומעוות לחלוטין(!!) ואחרי עוד כשעה של תפירה

שבמהלכה שמעתי מכל הסביבה כמה התינוקת מופלאה, יפייפיה ונהדרת רציתי יותר מכל דבר אחר בעולם לראות את התינוקת שלי ולחבק אותה חזק חזק בידיים שלי וממש התחננתי שיתנו לי אותה - כשהביאו לי אותה היא היתה בובה רוסית קטנטנה וורודה עם עיניים מדהימות ופה קטנטן מדהימה כ"כ, יפה כ"כ וכ"כ שלי/ שלנו התאהבתי בה מהשניה הראשונה

וגם עכשיו כשאני כותבת אני עם דמעות בעיניים בכל יום שעבר האהבה רק גוברת ומתעצמת

 

[קיקימורה]

התאהבתי במבט ראשון ושני ושלישי

ורביעי.....