../images/Emo26.gifהדרך אל התואר - טייסון../images/Emo36.gif
עשיתי עליו עבודת חקר בכתה ז' לפני 3 שנים... אז לקחתי חלק מהפרק, שיפצתי אותו קצת, הוספתי לו כמה דברים הורדתי כמה דברים והוספתי עוד כמה משפטים מאתרים. בקיצור... טייסון: הדרך אל התואר! ואתם מוזמנים להגיב. ------------------------------------------------- טייסון מגיע אל התואר: -------------------- ב-30.6.1966 נולד טייסון ללורנה וג'ימי. הוא לא נולד להורים עשירים שתמכו בו, בעיקר לא האבא. הוא נולד וגדל בניו יורק, ברוקלין, בשכונות העוני השחורות של ארה"ב. מייק טייסון לא היה אמור להיקרא כך. הוא נולד כ-מייקל ג'רארד קירפטריק. שם משפחתו של האב, האב שנטש אותו עוד כשהיה תינוק. כ'ילד רחוב' אהב טייסון להסתובב ברחובות ניו יורק המסוכנים, ללא ידיעה על הכוח שיש לו בידיים. טייסון היה אחד הילדים ה"מוזרים" ביותר בשכונה. ילד שחור בן 8, עם גוף של אחד בן 13 וקול של ילדה קטנה שבוכה על זה שלקחו לה את הסוכריה. טייסון הצעיר אהב במיוחד בעלי חיים, ובעיקר בעלי כנף. האירוע הראשון שהעיד על עתידו כמתאגרף התרחש כשפרחח בן 15 ערף את ראשה של אחת מהיונים שלו. בתגובה, טייסון בן התשע כמעט ערף את ראשו של חבר הכנופיה. הדבר היחידי שהיה לטייסון בילדות העצובה שלו הם היונים. לטייסון היה מבנה בית קטן ושם יונים שהאכיל וגידל. כל כמה ימים היה מעיף לאויר החופשי כמה יונים ואפילו מספר שהם/ן היו חוזרים/ות. אכן נקודת אור בילדותו של טייסון - ודווקא, יונים... מאז אותו מקרה, כולם בשכונה קראו לו "מייק טייסון", והילד הקטן, מוקסם מהכוח הרב שאצור בגופו, החל בשרשרת מעשי ביזה, תקיפה ופריצה. טייסון למד להכיר את עצמו טוב, הוא ידע שיש בו כוח אבל מה לעשות כשאתה גדל בשכונה ענייה וללא אב שתומך? בגיל כ"כ צעיר נתנה אימו הענייה של טייסון אישור כדי לקחת את מייק לפנימייה בניו יורק. איך יכולה אמא לנטוש את בנה שכל-כך אהבה? אולי זה נראה כמהלך עצוב של האם המיואשת, אבל זה שינה למייק הקטן את החיים. באותה הפנימייה התיידד עם מדריך בשם ג'ימי סטיוארט שהיה מתאגרף מקצועני. בתמורה להתנהגות טובה בכיתה והכנת השיעורים, סטיוארט לימד את טייסון איך מתאגרפים. טייסון התאמן, התאמן והתאמן. וכבר בגיל 14 לקח סטיוארט את טייסון למאמן אולי הטוב ביותר בכל הזמנים - קאז דימאטו. דימאטו היה המאמן של פלויד פטרסון הגדול, והיה המאמן הטוב ביותר ללא ספק בכלל. אז למה החליט לקחת את טייסון? לאחר כמה חודשים של אימונים קשים, הכריז בגאווה דימאטו שהילד הולך להיות אלוף העולם. תחילה, כשטייסון יצא לקרבות אימון נגד ווינסטון בנט והנרי טילמן שידרו את הקרבות האלו לא בגלל טייסון, הרי לא ידעו מי זה טייסון הוא היה אנונימי לחולטין. אז למה בכל זאת שידרו את הקרבות האלו בטלויזיה? תשובה אחת: כולם רצו לדעת מי זה הילד הקטן שמסתתר מאחורי המאמן הטוב בעולם. לאחר כמה שנים של אימונים וקרבות, הכל נראה מושלם, דמאטו המאמן המבוגר שהיה כבר בן 77 התלהב יותר ויותר מהילד ונתן לו את כל הקרדיט. במרחק נגיעה מהתואר ועוד כמה קרבות אחדים כדי שטייסון יקטוף את התואר הגדול ביותר מת קאז דימאטו מדלקת ריאות. טייסון לקח קשה את מוות "אביו השני" ומאמנו ונשבע שיקח את התואר אך ורק למענו. ובאמת, אחרי פחות משנה לקח טייסון את התואר והפך למתאגרף הצעיר ביותר שלקח את תואר ה-WBC (בגיל 20! גם שיא גינס) לפני התואר היה צריך לעבור טייסון סדרה של קרבות קשים נגד מיץ' גרין וג'יימס טיליס שאותם ניצח אך לא בנוק אאוט. לאחר התואר אמר טייסון: "אני נותן את החיים שלי בזירה אבל מה זה שווה אם קאז דימאטו לא נמצא איתי לאחר הקרב כדי לומר לי איך הייתי?", הוא שאל. "כל יום כשהייתי קם בבוקר, קאז היה מכין לי ארוחת בוקר. עכשיו הוא לא איתי יותר. אני יודע שאני הולך להצליח, אבל למי זה אכפת?". סיכום זה עסק בעיקר בהצלחה של טייסון, בהצלחה הנדירה. לראות מישהו שמתחיל מכלום ונגמר בתהילה. מגיל 8 ברחוב ועד גיל 20 עם התואר. מייק טייסון.
עשיתי עליו עבודת חקר בכתה ז' לפני 3 שנים... אז לקחתי חלק מהפרק, שיפצתי אותו קצת, הוספתי לו כמה דברים הורדתי כמה דברים והוספתי עוד כמה משפטים מאתרים. בקיצור... טייסון: הדרך אל התואר! ואתם מוזמנים להגיב. ------------------------------------------------- טייסון מגיע אל התואר: -------------------- ב-30.6.1966 נולד טייסון ללורנה וג'ימי. הוא לא נולד להורים עשירים שתמכו בו, בעיקר לא האבא. הוא נולד וגדל בניו יורק, ברוקלין, בשכונות העוני השחורות של ארה"ב. מייק טייסון לא היה אמור להיקרא כך. הוא נולד כ-מייקל ג'רארד קירפטריק. שם משפחתו של האב, האב שנטש אותו עוד כשהיה תינוק. כ'ילד רחוב' אהב טייסון להסתובב ברחובות ניו יורק המסוכנים, ללא ידיעה על הכוח שיש לו בידיים. טייסון היה אחד הילדים ה"מוזרים" ביותר בשכונה. ילד שחור בן 8, עם גוף של אחד בן 13 וקול של ילדה קטנה שבוכה על זה שלקחו לה את הסוכריה. טייסון הצעיר אהב במיוחד בעלי חיים, ובעיקר בעלי כנף. האירוע הראשון שהעיד על עתידו כמתאגרף התרחש כשפרחח בן 15 ערף את ראשה של אחת מהיונים שלו. בתגובה, טייסון בן התשע כמעט ערף את ראשו של חבר הכנופיה. הדבר היחידי שהיה לטייסון בילדות העצובה שלו הם היונים. לטייסון היה מבנה בית קטן ושם יונים שהאכיל וגידל. כל כמה ימים היה מעיף לאויר החופשי כמה יונים ואפילו מספר שהם/ן היו חוזרים/ות. אכן נקודת אור בילדותו של טייסון - ודווקא, יונים... מאז אותו מקרה, כולם בשכונה קראו לו "מייק טייסון", והילד הקטן, מוקסם מהכוח הרב שאצור בגופו, החל בשרשרת מעשי ביזה, תקיפה ופריצה. טייסון למד להכיר את עצמו טוב, הוא ידע שיש בו כוח אבל מה לעשות כשאתה גדל בשכונה ענייה וללא אב שתומך? בגיל כ"כ צעיר נתנה אימו הענייה של טייסון אישור כדי לקחת את מייק לפנימייה בניו יורק. איך יכולה אמא לנטוש את בנה שכל-כך אהבה? אולי זה נראה כמהלך עצוב של האם המיואשת, אבל זה שינה למייק הקטן את החיים. באותה הפנימייה התיידד עם מדריך בשם ג'ימי סטיוארט שהיה מתאגרף מקצועני. בתמורה להתנהגות טובה בכיתה והכנת השיעורים, סטיוארט לימד את טייסון איך מתאגרפים. טייסון התאמן, התאמן והתאמן. וכבר בגיל 14 לקח סטיוארט את טייסון למאמן אולי הטוב ביותר בכל הזמנים - קאז דימאטו. דימאטו היה המאמן של פלויד פטרסון הגדול, והיה המאמן הטוב ביותר ללא ספק בכלל. אז למה החליט לקחת את טייסון? לאחר כמה חודשים של אימונים קשים, הכריז בגאווה דימאטו שהילד הולך להיות אלוף העולם. תחילה, כשטייסון יצא לקרבות אימון נגד ווינסטון בנט והנרי טילמן שידרו את הקרבות האלו לא בגלל טייסון, הרי לא ידעו מי זה טייסון הוא היה אנונימי לחולטין. אז למה בכל זאת שידרו את הקרבות האלו בטלויזיה? תשובה אחת: כולם רצו לדעת מי זה הילד הקטן שמסתתר מאחורי המאמן הטוב בעולם. לאחר כמה שנים של אימונים וקרבות, הכל נראה מושלם, דמאטו המאמן המבוגר שהיה כבר בן 77 התלהב יותר ויותר מהילד ונתן לו את כל הקרדיט. במרחק נגיעה מהתואר ועוד כמה קרבות אחדים כדי שטייסון יקטוף את התואר הגדול ביותר מת קאז דימאטו מדלקת ריאות. טייסון לקח קשה את מוות "אביו השני" ומאמנו ונשבע שיקח את התואר אך ורק למענו. ובאמת, אחרי פחות משנה לקח טייסון את התואר והפך למתאגרף הצעיר ביותר שלקח את תואר ה-WBC (בגיל 20! גם שיא גינס) לפני התואר היה צריך לעבור טייסון סדרה של קרבות קשים נגד מיץ' גרין וג'יימס טיליס שאותם ניצח אך לא בנוק אאוט. לאחר התואר אמר טייסון: "אני נותן את החיים שלי בזירה אבל מה זה שווה אם קאז דימאטו לא נמצא איתי לאחר הקרב כדי לומר לי איך הייתי?", הוא שאל. "כל יום כשהייתי קם בבוקר, קאז היה מכין לי ארוחת בוקר. עכשיו הוא לא איתי יותר. אני יודע שאני הולך להצליח, אבל למי זה אכפת?". סיכום זה עסק בעיקר בהצלחה של טייסון, בהצלחה הנדירה. לראות מישהו שמתחיל מכלום ונגמר בתהילה. מגיל 8 ברחוב ועד גיל 20 עם התואר. מייק טייסון.