../images/Emo26.gifהחלפות../images/Emo36.gif
והשבוע: יעל וסער גיט שם: יעל גיט. גיל: 41. עיסוק: מנהלת מחלקה באגף עסקי בבנק הפועלים. תחביבים: צפייה בסרטים, קריאת ספרים וטיולים בארץ. שם: סער גיט. גיל: 15. עיסוק: תלמיד כיתה ט' מתוסכל בחטיבת הביניים "פיינברג" בפתח (ללא) תקווה וכתב נוער ב"מעריב לנוער". תחביבים: לעשות, להתעסק ולשמוע ספורט, לכתוב ולקרוא כמה שיותר, לראות טלוויזיה ישראלית טובה ולאכול בלי הפסקה. הבחירות של אמא ספר: "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הספר מביא לידי ביטוי את תמצית חייהן של נשים שהן אמהות עובדות ואת הדילמה שאיתה מתמודדות אמהות אלה בראשית המאה ה21-, וזה כולל את המוטיבציה להצליח בצד רגשי האשם, התשישות, הייאוש והתחבולות שהן צריכות על מנת להקפיץ באוויר הרבה דברים בבת אחת. מצאתי את עצמי מזדהה מאוד עם הספר והדמות הראשית בהיותי גם כל העת "מהנדסת את הזמן" בין קריירה תובענית מחד לניהול חיי משפחה נורמליים מאידך. סרט: "הנסיכה הקסומה" הקלאסיקה של כל הזמנים על חיי הנסיכות והאבירים ועולם האגדות כפי שרק אפשר לחלום. הסרט מגלם את כל התום של ימי הנעורים כשאהבת האמת מנצחת את כל האינטרסים, האינטריגות, הפוליטיקות והיעדר התמימות שקיימת בעולמנו. סרט שהוא יצירת מופת וחובה. דיסק: "רגעים" - אריק איינשטיין ופיטר רוט איך ששמעתי שיצא דיסק חדש של אריק איינשטיין, רצתי מיד לקנות, והוא לא אכזב. אותו איינשטיין הישן והטוב עם הקול המלטף והנעימות האיינשטייניות לגמרי: נעימות שמחזירות אותי 20 שנה לאחור, לתקופה לגמרי אחרת בחיי (צבא, אוניברסיטה). אני זוכרת נסיעות ארוכות ברחבי הארץ, שומעת באוטובוס (בווקמן...) את "סע לאט", "כולנו ילדים של החיים", "עוף גוזל" ואת "אוהב להיות בבית", ומזדהה מאוד עם השירים. טלוויזיה: "סקס והעיר הגדולה" הסדרה המצליחה על ארבע הנשים הבורגניות מניו יורק המדהימה, כולל שיחות הנשים על קריירה, זוגיות ולבטים ביחס לכל כך הרבה היבטים בחיים, כשהכל מזווית הראייה שלנו כנשים. מה שיפה בסדרה זה שכמעט כל אשה בגיל 30 פלוס יכולה להזדהות עם אחת הדמויות, ובמיוחד עם קארי המהממת ואוסף הנעליים שלה. הביקורות של סער "אין לי מושג איך היא עושה את זה" זה ספר שלפחות בעיניי משמש כלי ביטוי לפעולה אחת מרכזית בחיי האדם: להתלונן. כלומר, הסופרת לא מפסיקה לקטר. היא אמנם עושה את זה בחן, יש לומר, והכתיבה שלה משעשעת, אבל זה עדיין לא סותר את זה שהיא בעיקר מיואשת, מתייאשת ומתוסבכת, ומשתפת בזה את כולם בשנינות. ועל מה היא מקטרת? על כל מישור אפשרי בחיים שלה - על כך שהיא לא מספיקה לראות את הילדים שלה, שהיא עובדת פול טיים, שהיא צריכה לאפות עוגות לילדים שלה ב2:00- בלילה ועל העבודה העמוסה והאפרורית שלה. אולי היא עושה את זה בצדק, אבל משום מה זה לא הכי נגע לי, גם כי אין לי עם מי להזדהות בספר. "הנסיכה הקסומה" "הנסיכה הקסומה" הוא בעיקר סרט אגדות קלאסי, מה שכבר לא מאוד גרם לי הנאה. הנקודה החיובית: זה סרט אגדות עם אופי שניחן בכמה אלמנטים מעניינים ואפילו מרגשים. ועדיין, הקלישאתיות שבסרטי אגדות פעלה גם כאן במלוא העוצמה, וכבר ב20- הדקות הראשונות של הסרט השעמום הצליח להשתלט עליי. כל התפקידים האגדיים והסיפוריים נכללו כאן, כולל הנסיכה שנחטפה, הרעים שעושים נזק, הנסיך הלא רצוי והאביר, וכמו בכל סרט אגדות: גם יש טוויסט בסוף העלילה וסיפור מתוסבך בהתחלה. הסיפור מסופר כסיפור מסגרת, כסב שמקריא ספר לנכד. אכן קלאסיקה, עשוי טוב קולנועית, מרגש לפרקים, אבל לא יותר מזה. טוב, אני לא אשם שסרטי אגדות ונסיכות וכל הסוף הידוע מראש הזה כבר מזמן לא מרתקים אותי במיוחד. "רגעים" זה נורא מפתה מצדי לטעון שאיינשטיין זה הכי פאסה בעולם, אבל תתפלאו לגלות שכאן הבדלי הדורות לא משחקים תפקיד, בעיקר בגלל שאני מת על אריק איינשטיין. האסוציאציה הראשונה למשמע שם הזמר הזה היא זקן השבט, עם שיער לבן, זמר מופתי עם קול מופתי ויצירות מופת, שפשוט אי אפשר לא לאהוב. הוא לא מביא איתו קול עוצמתי ומתאמץ כמו מאיה בוסקילה, לא שר בסטייל כמו יוני בלוך, ובהרבה מקרים השירה שלו היא קצת כמו דיבור. נכון שהוא אוהד הפועל (ואני הרי צהוב בנשמה), אבל זה ללא ספק אחד הזמרים שאני הכי מעריך היום, ולא קיימים הרבה כאלה. למרות שהוא לא מהדור שלי, אני כאן כדי להעיד: מדובר באחד מהקולות הכי משפחתיים, נינוחים, מופלאים ומתרפקים שיש למוזיקה שלנו להציע, וכדאי שכולנו ננצל אותו עד תום. "סקס והעיר הגדולה" מעצם הגדרתה של הסדרה הזאת כסדרת נשים, כבר אפשר להבין ש"סקס והעיר הגדולה" זו ממש לא כוס התה שלי. ממבט רחוק מגלים כמה הסדרה הזאת, לפחות בעיני הגברים, היא רדודה, סתמית ואפילו מפוהקת, כזו שמביאה אל המסך הרבה שטיקים נשיים לא מעניינים ולוקסוס אובר אמריקאי. הבילויים הנשיים מדי והדמות המעצבנת עם השיער הקצר הג'ינג'י (שכחתי איך קוראים לה) לא ממש עשו לי חשק לצפות, ואני מניח שתוך עשר דקות צפייה יגיע רגע הזפזופ לערוץ אחר (אולי ל"חדשות הספורט"). עם עלילה קבועה וידועה מראש ובלי הרבה פואנטות בעלילה, "סקס והעיר הגדולה" זו ללא ספק לא הסדרה שאעדיף להתענג עליה כשאני רוצה לראות משהו טוב בטלוויזיה, אולי כי אני פשוט לא מגיע מהמין הנכון או מהגיל. בלי להעליב את אמא.
הכתבה המלאה נמצאת בגליון מעריב לנוער של מחר- 12.3.08
והשבוע: יעל וסער גיט שם: יעל גיט. גיל: 41. עיסוק: מנהלת מחלקה באגף עסקי בבנק הפועלים. תחביבים: צפייה בסרטים, קריאת ספרים וטיולים בארץ. שם: סער גיט. גיל: 15. עיסוק: תלמיד כיתה ט' מתוסכל בחטיבת הביניים "פיינברג" בפתח (ללא) תקווה וכתב נוער ב"מעריב לנוער". תחביבים: לעשות, להתעסק ולשמוע ספורט, לכתוב ולקרוא כמה שיותר, לראות טלוויזיה ישראלית טובה ולאכול בלי הפסקה. הבחירות של אמא ספר: "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הספר מביא לידי ביטוי את תמצית חייהן של נשים שהן אמהות עובדות ואת הדילמה שאיתה מתמודדות אמהות אלה בראשית המאה ה21-, וזה כולל את המוטיבציה להצליח בצד רגשי האשם, התשישות, הייאוש והתחבולות שהן צריכות על מנת להקפיץ באוויר הרבה דברים בבת אחת. מצאתי את עצמי מזדהה מאוד עם הספר והדמות הראשית בהיותי גם כל העת "מהנדסת את הזמן" בין קריירה תובענית מחד לניהול חיי משפחה נורמליים מאידך. סרט: "הנסיכה הקסומה" הקלאסיקה של כל הזמנים על חיי הנסיכות והאבירים ועולם האגדות כפי שרק אפשר לחלום. הסרט מגלם את כל התום של ימי הנעורים כשאהבת האמת מנצחת את כל האינטרסים, האינטריגות, הפוליטיקות והיעדר התמימות שקיימת בעולמנו. סרט שהוא יצירת מופת וחובה. דיסק: "רגעים" - אריק איינשטיין ופיטר רוט איך ששמעתי שיצא דיסק חדש של אריק איינשטיין, רצתי מיד לקנות, והוא לא אכזב. אותו איינשטיין הישן והטוב עם הקול המלטף והנעימות האיינשטייניות לגמרי: נעימות שמחזירות אותי 20 שנה לאחור, לתקופה לגמרי אחרת בחיי (צבא, אוניברסיטה). אני זוכרת נסיעות ארוכות ברחבי הארץ, שומעת באוטובוס (בווקמן...) את "סע לאט", "כולנו ילדים של החיים", "עוף גוזל" ואת "אוהב להיות בבית", ומזדהה מאוד עם השירים. טלוויזיה: "סקס והעיר הגדולה" הסדרה המצליחה על ארבע הנשים הבורגניות מניו יורק המדהימה, כולל שיחות הנשים על קריירה, זוגיות ולבטים ביחס לכל כך הרבה היבטים בחיים, כשהכל מזווית הראייה שלנו כנשים. מה שיפה בסדרה זה שכמעט כל אשה בגיל 30 פלוס יכולה להזדהות עם אחת הדמויות, ובמיוחד עם קארי המהממת ואוסף הנעליים שלה. הביקורות של סער "אין לי מושג איך היא עושה את זה" זה ספר שלפחות בעיניי משמש כלי ביטוי לפעולה אחת מרכזית בחיי האדם: להתלונן. כלומר, הסופרת לא מפסיקה לקטר. היא אמנם עושה את זה בחן, יש לומר, והכתיבה שלה משעשעת, אבל זה עדיין לא סותר את זה שהיא בעיקר מיואשת, מתייאשת ומתוסבכת, ומשתפת בזה את כולם בשנינות. ועל מה היא מקטרת? על כל מישור אפשרי בחיים שלה - על כך שהיא לא מספיקה לראות את הילדים שלה, שהיא עובדת פול טיים, שהיא צריכה לאפות עוגות לילדים שלה ב2:00- בלילה ועל העבודה העמוסה והאפרורית שלה. אולי היא עושה את זה בצדק, אבל משום מה זה לא הכי נגע לי, גם כי אין לי עם מי להזדהות בספר. "הנסיכה הקסומה" "הנסיכה הקסומה" הוא בעיקר סרט אגדות קלאסי, מה שכבר לא מאוד גרם לי הנאה. הנקודה החיובית: זה סרט אגדות עם אופי שניחן בכמה אלמנטים מעניינים ואפילו מרגשים. ועדיין, הקלישאתיות שבסרטי אגדות פעלה גם כאן במלוא העוצמה, וכבר ב20- הדקות הראשונות של הסרט השעמום הצליח להשתלט עליי. כל התפקידים האגדיים והסיפוריים נכללו כאן, כולל הנסיכה שנחטפה, הרעים שעושים נזק, הנסיך הלא רצוי והאביר, וכמו בכל סרט אגדות: גם יש טוויסט בסוף העלילה וסיפור מתוסבך בהתחלה. הסיפור מסופר כסיפור מסגרת, כסב שמקריא ספר לנכד. אכן קלאסיקה, עשוי טוב קולנועית, מרגש לפרקים, אבל לא יותר מזה. טוב, אני לא אשם שסרטי אגדות ונסיכות וכל הסוף הידוע מראש הזה כבר מזמן לא מרתקים אותי במיוחד. "רגעים" זה נורא מפתה מצדי לטעון שאיינשטיין זה הכי פאסה בעולם, אבל תתפלאו לגלות שכאן הבדלי הדורות לא משחקים תפקיד, בעיקר בגלל שאני מת על אריק איינשטיין. האסוציאציה הראשונה למשמע שם הזמר הזה היא זקן השבט, עם שיער לבן, זמר מופתי עם קול מופתי ויצירות מופת, שפשוט אי אפשר לא לאהוב. הוא לא מביא איתו קול עוצמתי ומתאמץ כמו מאיה בוסקילה, לא שר בסטייל כמו יוני בלוך, ובהרבה מקרים השירה שלו היא קצת כמו דיבור. נכון שהוא אוהד הפועל (ואני הרי צהוב בנשמה), אבל זה ללא ספק אחד הזמרים שאני הכי מעריך היום, ולא קיימים הרבה כאלה. למרות שהוא לא מהדור שלי, אני כאן כדי להעיד: מדובר באחד מהקולות הכי משפחתיים, נינוחים, מופלאים ומתרפקים שיש למוזיקה שלנו להציע, וכדאי שכולנו ננצל אותו עד תום. "סקס והעיר הגדולה" מעצם הגדרתה של הסדרה הזאת כסדרת נשים, כבר אפשר להבין ש"סקס והעיר הגדולה" זו ממש לא כוס התה שלי. ממבט רחוק מגלים כמה הסדרה הזאת, לפחות בעיני הגברים, היא רדודה, סתמית ואפילו מפוהקת, כזו שמביאה אל המסך הרבה שטיקים נשיים לא מעניינים ולוקסוס אובר אמריקאי. הבילויים הנשיים מדי והדמות המעצבנת עם השיער הקצר הג'ינג'י (שכחתי איך קוראים לה) לא ממש עשו לי חשק לצפות, ואני מניח שתוך עשר דקות צפייה יגיע רגע הזפזופ לערוץ אחר (אולי ל"חדשות הספורט"). עם עלילה קבועה וידועה מראש ובלי הרבה פואנטות בעלילה, "סקס והעיר הגדולה" זו ללא ספק לא הסדרה שאעדיף להתענג עליה כשאני רוצה לראות משהו טוב בטלוויזיה, אולי כי אני פשוט לא מגיע מהמין הנכון או מהגיל. בלי להעליב את אמא.