4. לפעול מתוך הישוב שלך למען בעה"ח
בשבוע שעבר הבאנו עצות מעשיות לפעילות מהבית – כתיבת מכתבים לגורמים בעלי-השפעה על בעלי-חיים. בכתבה זו נעלה אפשרויות לפעילות חוץ, העשויה לשלב מספר אנשים – שאינן כוללות הקמת דוכני הסברה ופעילות בבתי-ספר.
יוצרים קשרים. אם לא רוצים לפעול לבד, אין הכרח להתאמץ להגיע לתל-אביב או למרכזי פעילות אחרים – אפשר ליצור מרכז פעילות קטן בסביבת מגוריך. לאנונימוס רשימה של א/נשים המעוניינים/ות לפעול, מכל רחבי הארץ. אם תפנה/י למשרד (5226992-03), סביר להניח שימצאו עבורך כמה שותפים/ות, לא הרחק מישוב מגוריך. אם תכננת פעילות מוגדרת, תוכל/י לבקש עזרה באמצעות שבועון האינטרנט, המגיע לאלפי מנויים/ות, באמצעות שליחת דואל לכתובת
[email protected].
מדביקים ותולים. פעילות שטח ללא מגע עם קהל עשויה להסתמך, בחלקה, על חומרי הדפוס הרבים שמפיקה אנונימוס: תליית פוסטרים והדבקת מדבקות. בתלייה ובהדבקה יש לקחת בחשבון: · יש טעם להשקיע רק במקום, שבו ייראה הפוסטר/המדבקה על-ידי אנשים רבים, למשל: רחובות ראשיים בערים וצמתים גדולים. · חומרי הדפוס יקרים – כדאי לתלות במקום, שבו אין מסירים פוסטרים/מדבקות לעתים קרובות. · התלייה חייבת להיעשות רק במקום שאינו מטריד אנשים ובחומרים שאינם מלכלכים. תלייה על רכוש פרטי, בחזית של תחנת אוטובוס, על קירות נקיים וכדומה – פוגעת בשמה הטוב של אנונימוס ופוגעת במסר שברצונכם להעביר.
מחתימים. אנונימוס מחתימה עצומות (כגון העצומה נגד פיטום אווזים) באופן המוני, וכן אוספת בנפרד כתובות של המעוניינים/ות להירשם לזכויות בעלי-חיים השבוע. דרכים אפשריות להחתמה: · לשלוח את
דף ההחתמה לכל רשימת המכותבים האלקטרוניים שלך. · להניח את
דף ההחתמה על לוחות מודעות בתנועת הנוער, ביחידה הצבאית, במקום העבודה, בחנויות שיש בהן לוחות מודעות, במתנסי"ם – ועל כל לוח מודעות אחר, שנראה מתאים. כדאי לעבור לעתים קרובות על דפים אלה ולהעתיק את הכתובות שנאספו לדף שברשותך – לא פעם,
דף ההחתמה ייעלם לפני שיתמלא. · השיטה היעילה ביותר דורשת מגע עם קהל: קח/י חבילת דפי החתמה, עטים רזרביים, משטח קשיח, חולצת אנונימוס (רצוי) וחבילת עלוני הסברה (עבור מתעניינים/ות), צא/י למקום ההומה ביותר שבסביבתך – והחתם/י שם את העוברים והשבים.
מחלקים. לאנונימוס חומרי דפוס רבים, שניתן לחלקם: · ניתן לחלק ברחוב, מבלי לפתוח דוכן, עלונים זולים, המיועדים לקריאה מהירה בלבד. רצוי ללבוש חולצת אנונימוס בזמן החלוקה. · מקומות רבים ישמחו לקבל עלונים וחומרי דפוס אחרים של אנונימוס – אם יציעו להם. חנויות טבע, חנויות ספרים, מסעדות צמחוניות, מרכזי תרבות, מרפאות וטרינריות וכיוצא באלו – כוללים מקום שבו תוכל/י, לאחר אישור, להניח עלונים או חוברות לעיון. · יש חנויות טבע וחנויות ספרים שיסכימו להציע למכירה חוברות (כגון: צמחונות בקלות וזכויות בעלי-חיים).
מתעדים. למי שמחפשים/ות אקשן מסוג אחר, תיעוד ומחאה מקומיים יתאימו יותר: מעקב ורישום עובדות מפורט ומדויק, צילום סטילס ווידאו. התיעוד חשוב כשלעצמו, והוא מהווה תנאי ראשון לפעולת מחאה, גם אם היא תיערך בעתיד הרחוק. בדרך-כלל, לא יהיה לאנונימוס די כוח-אדם כדי לשלוח צוות תיעוד, ואם מצאת אתר פגיעה בבעלי-חיים – כדאי שתתחיל/י לתעד בעצמך. · אם את/ה גר/ה בסביבה חקלאית, מצויים בקרבתך אתרים של ניצול המוני של בעל-חיים, אשר איש אינו יודע מה מתרחש בהם. בתוך המשק החקלאי, בכלי-רכב של הובלה, בקרבת משחטה – כמעט כל פרט עשוי להתגלות כמעניין: כליאה צפופה, היגיינה לקויה, חיות פצועות וחולות, הכאת חיות, החזקתן חשופות בשמש, הרג בתוך המשק ועוד – לתיעוד של כל אלה ודאי יימצא שימוש. · בנוסף לכך, כדאי לתעד גם מפגעים סביבתיים, שנגרמים על-ידי משקים. · גם מי שאינם גרים בסביבה חקלאית, יימצאו אתרי פגיעה, שכדאי לתעד: חנויות ל"חיות מחמד", מכלאות עירוניות וכיו"ב.
מחאות מקומיות. בדרך-כלל, אנשים הנתקלים בפגיעה בבעלי-חיים, פונים לאנונימוס או לאגודה אחרת, בתקווה שהן תעצורנה את הפגיעה – ומתאכזבים: לאגודות אין די משאבים לנהל את הטיפול בעניין, אפילו במקרה שכבר תיעדת את הפגיעה. כדאי להנהיג את הפעולה בכוחות עצמך, באחד משלושה כיוונים: · תלונה במשטרה. יש טעם להתלונן רק אם התבצעה עבירה ברורה על חוק צער בעלי-חיים, כלומר – מקרה מכוון וסדיסטי של התעללות, התאכזרות או עינוי של חיות. למרבה הצער, רוב הפגיעות שתיתקל/י בהן נערכות מטעמים כלכליים, ואז יעדיף החוק שלא להתערב. יוצאי-דופן הם העבדת בהמות בפרך באופן מובהק, עריכת קרבות בין חיות והרעלת חיות ללא רשיון. מקרים כאלה, מתועדים היטב, ראויים להגשת תלונה במשטרה. לא פעם, התגובה בתחנת המשטרה המקומית עלולה להרתיע, אולם יש לזכור, כי טיפול במקרים כאלה הוא חובת המשטרה. אם השוטרים המקומיים לא טיפלו בתלונה כראוי, ניתן לפנות לרב פקד שאול מיימון (6913934-03 או 233075-056), שתפקידו לטפל במקרים, שלא קיבלו יחס ראוי בפנייה הראשונה. · קמפיין מקומי. יש פגיעות, שניתן לעצור על-ידי עריכת קמפיין מקומי קטן. למשל: חנויות ל"חיות מחמד" תלויות בלקוחות שלהן, וסביר להניח שאם הן מחזיקות חיות בתנאים קשים מאוד, הן יגיעו למסקנה שההפסד עולה על הרווח, לאחר שעשרות לקוחות נכנסו לחנות, הביעו מחאה בפני הבעלים (אפשר גם באמצעות מכתבים), והצהירו על כך שלא יקנו שם (תוך ציון חנות קרובה, שבה יקנו במקום זאת). המשימה שלך היא לשכנע את עשרות האנשים לעשות זאת – למשל, על-ידי פנייה למי שמטפלים בכלבים ובחתולים באזור. ניתן לערוך גם קמפיינים בעניין המצב במכלאות עירוניות, ואפילו ביחס לפגיעות חקלאיות מסוימות, כגון משחטה או לול, הסמוכים למקום יישוב – אז צריך לפנות לגורמים המתאימים ברשות המקומית, ולהדגיש את המפגע הסביבתי. בכל מקרה, כדאי לדבוק בעריכת קמפיינים מקומיים בשני כללים: למצוא לקמפיין מטרה ברורה, שיש סיכוי להשיגה; ולא לפעול לבד, אלא להשקיע מאמץ רב בגיוס אנשים נוספים. · סבלנות. את הפגיעות החקלאיות הגדולות, סביר להניח שלא תצליח/י לעצור לבד. בנוסף לכך, הפגיעה שנתקלת בה קיימת, ודאי, במשקים רבים נוספים. לכן, בכל הנוגע לפגיעות כאלה, כדאי להשקיע רבות בתיעוד ולהתייעץ עם צוות אנונימוס לגבי הצעדים הבאים. גדיעת קרניהם של עגלים ללא הרדמה, למשל, נאסרה על-ידי משרד החקלאות בעקבות פעילות תקשורתית מדויקת. ודאי ניתן יהיה למנוע כך גם פגיעות אחרות בעתיד.
